שכחו את התקציב של הגנים הבוטניים

בין המאבק החברתי על מתווה הגז הטבעי ועל יישום מסקנות ועדת ששינסקי 2 לבין המאבק הסביבתי במפרץ חיפה לזה בשדה בריר, מתברר שממש מתחת לרדאר, הגנים הבוטניים במדינת ישראל עומדים לפני סכנת סגירה. כן, למרות שתקציב המדינה לשנת 2015-2016, שעומד על כ-330 מיליארד שקל לשנה הנוכחית, נמצא כבר בישורת האחרונה של האישורים, ולמרות שברגע האחרון אושרו מיליונים לכל מני גחמות כאלה ואחרות של חברי הכנסת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר הודיע כי במסגרת תקציב 2015 יוקצו ל-11 הגנים הבוטניים בישראל 100 אלף שקל במקום 4.5 מיליון שקל. כן, עיניכם הרואות ואוזניכם השומעות, זו לא טעות, קיצוץ של 97% מהתקציב, שגם כך היה רק פרומיל מתקציב המדינה, והקצבה של פחות מעשרת אלפים שקלים לשנה או 25 שקל ליום לכל גן בוטני.

הגן הבוטני במקווה ישראל. ארכיון(צילום: המועצה לשימור אתרים)

גן בוטני הוא גן המוקדש לאיסוף, טיפוח ותצוגה של מיני צמחים למטרות שימור מינים, מחקר, חינוך והנאה. הגנים הבוטניים בישראל מציגים מגוון של צמחים מקומיים ואחרים, חלקם כאלה שמוכרים כמינים אנדמיים-מינים ייחודים לארץ ישראל הצומחים רק כאן, וחלקם כמינים אדומים-מינים בסכנת הכחדה. על פי "דו"ח מצב הטבע בישראל", שפורסם בשנת 2010, יש בישראל כ-2,400 מיני צמחים שונים, מתוכם כ-400 מינים אדומים (17%) ו-285 מינים אנדמיים (12%). מכלל המינים הללו ידוע כבר עתה על 36 מינים אדומים ו-65 מינים אנדמיים שנכחדו. על כן בשנת 2008 נכנס לתוקף חוק הגנים הבוטניים, במטרה להגדיר ולהסדיר את פעילות הגנים הבוטניים בישראל, אך גם לשמור על תקצוב הולם שיבטיח את המשך הפעילות שלהם.

הגן הבוטני באוניברסיטה העברית בירושלים. ארכיון (צילום: עמית שאבי)

הצמחים, שנמצאים בבסיס הפירמידה האקולוגית ובתחילת שרשרת המזון, אחראים לייצור החומר האורגאני בעולם בתהליך הפוטוסינתזה. הם מספקים מגוון של שירותים לטבע, לרבות לבני האדם (המכונים "שירותי המערכת האקולוגית"), כגון ייצור מזון וסיבים, טיהור אוויר ומים, הצללה, קיבוע קרקע ועוד. אולם כמו במקרים רבים, גם במקרה זה לא רק הכמות קובעת אלא גם האיכות. למגוון הביולוגי של הצמחים, כלומר למגוון המינים והזנים, קיימת חשיבות רבה בקיום המארג של כלל התהליכים בטבע, ולכל מין וזן תפקיד משלו. כך יש צמחי מאכל ואחרים שהם רעילים, צמחי נוי וצמחי מרפא, ובהקשר זה הצמחים הם חלק מהמאגר הטבעי ממנו ניתן יהיה להפיק בעתיד את התרופה הבאה למחלה שעוד לא התגלתה או פרצה.

הגנים הבוטניים בישראל משמרים את מאגר הצמחים המקומיים (האנדמיים והאדומים) בכדי לאפשר החזרה שלהם לטבע. כמו כן, מתבצע בהם מחקר מקיף על כלל המינים בישראל, על אקלום של צמחים זרים בארץ ועל פלישה של מינים אחרים. גנים אלה מאכלסים גם פעילות חינוכית ענפה, החל בחיבור של ילדים, בני נוער ומשפחות לטבע ועד להדרכה חקלאית לתלמידים וקורסי גינון למומחים. בנוסף הם גם מהווים מוקד משיכה תיירותי. מי מאיתנו לא נסע לפחות פעם בעקבות החצב, הרקפת, החלמונית או הכלנית, או ביקר באחד מהגנים הבוטניים בעולם והתפעל מיופיו של הטבע? כך גם הגנים הבוטניים בארץ, שפרוסים מחיפה בצפון ועד ניר-עוז בדרום, מושכים קהל של עשרות אלפי מבקרים בשנה.

סטודנטים בפקולטה לחקלאות ברחובות מוחים נגד הקיצוץ, אתמול(צילום: ארגון "מגמה ירוקה")

לגנים הבוטניים יש גם ערך היסטורי והם למעשה אתרי מורשת לאומיים. ההיסטוריה של הציונית ושל מדינת ישראל שזורה בטיפוח של גנים בוטניים. הגן הראשון הוקם במקווה ישראל בשנת 1929, כחלק ממסורת של חינוך חקלאי ובמטרה לחקור את האפשרות לגדל ולטפח מינים שונים ברחבי הארץ.

 הגן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית הוקם בשנת 1931, במטרה להציג ולשמר את הצומח הארצישראלי, ושרד מאבקים ומלחמות, והגן בנאות קדומים הוקם בכדי להציג את הטבע ואת החקלאות של ארץ-ישראל בתקופת התנ"ך.

אולם ההשקעה ארוכת השנים בגנים הבוטניים בישראל יכולה לרדת לטמיון בהחלטה שרירותית אחת, החלטה שתידון ממש בימים אלה במסגרת דיוני התקציב בכנסת. לאלפי הצמחים שצומחים בגנים אלה אין פה. על כן חובה על כולנו להשמיע את קולם ולהזכיר לכלל חברי הכנסת על מה באמת חשוב להילחם בדיוני תקציב המדינה.

פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון