המיצ"ב: נשמר הפער בין עשירים לעניים
תלמיד שמגיע מרקע סוציו-אקונומי גבוה מצליח יותר ממי שמגיע מרקע כלכלי נמוך, כך חושפים מבחני המיצ"ב לתשע"ה. בין יהודים לערבים במתמטיקה הפערים גדלו ב-4 נקודות יחסית למבחן הקודם, באנגלית הצטמצם מעט הפער. משרד החינוך: "לא מצליחים לנתק את הקשר הגורדי שבין מעמד להשגים". עלייה ניכרת בשיעורי הדיווח על ונדליזם
הפערים הלימודיים נשמרים בין תלמידים בעלי רקע חברתי-כלכלי שונה. כך עולה ממבחני המיצ"ב של שנת תשע"ה המתפרסמים היום (ג'): תלמיד שמגיע מרקע כלכלי גבוה בהכרח מצליח יותר מתלמיד שמגיע מרקע כלכלי נמוך.
בשנת תשע"ה בין שליש למחצית מהתלמידים דיווחו כי בחודש שקדם להעברת השאלונים תלמידים שברו או הרסו ציוד של בית ספרם. שיעורים נמוכים יחסית נרשמו בקרב תלמידים בבתי ספר יסודיים (32%), בקרב תלמידי בבתי ספר על-יסודיים נרשמו שיעורים גבוהים יותר (47% בחטיבות הביניים ו-48% בחטיבות העליונות).
התחום היחיד שבו נראה כי הפערים הצטמצמו מעט, היה במבחן שבדק שפת אם ואנגלית בקרב תלמידי כיתות ה' דוברי עברית. בשאר המבחנים, הן בקרב דוברי עברית והן בקרב דוברי ערבית, אין צמצום בפערים ובחלקם אף חלה החרפה. בין עשירים לעניים במתמטיקה לתלמידי כיתות ח' ניכר צמצום של חמש נקודות (מפער של 110 בתשע"ג לעומת 105 בתשע"ה), אך בשאר המקצועות נרשמה התרחבות של נקודה-שתיים, כך שהפערים נותרו בעינם.
בנוסף הצביע המבחן על עלייה ניכרת בשיעורי הדיווח על ונדליזם בחטיבות הביניים (עלייה של 6% ביחד לתשע"ג) ובחטיבות העליונות (עלייה של 8%), שעיקרה בבתי ספר דוברי עברית.
מהנתונים עולה כי גם השנה נרשמים פערים בין תלמידים ממעמד חברתי כלכלי גבוה לבין אלה ממעמד כלכלי-נמוך. כך למשל בקרב תלמידי שכבת ח' במקצוע המתמטיקה בקרב המעמד הגבוה עמד הציון על 582. הישגיהם של תלמידי המעמד הנמוך עמדו בשנת תשע"ה על 477. מדובר על פער של 105 נקודות.
עברית לכיתות ה': הישגיהם של תלמידי המעמד הגבוה עמד על 553 לעומת 500 של תלמידי המעמד הנמוך, פער של 53 נקודות. ביחס לתשע"ג התרחב הפער בנקודה.
אנגלית לכיתות ה': תלמידי המעמד הגבוה זכו ב-546 נקודות לעומת 504 של תלמידי המעמד הנמוך (פער של 42 נקודות). ביחס לתשע"ג התרחב הפער בנקודה אחת.
בקרב במגזר הערבי המצב דומה: במקצוע מתמטיקה לשכבת ח' עמדו הישגי תלמידי המעמד הבינוני על 519 נקודות, לעומת 482 בקרב המעמד הנמוך (פער של 37 נקודות).
פער ניכר בכל המקצועות בין תלמידים דוברי עברית לדוברי ערבית.
מתמטיקה בכיתות ה': דוברי עברית השיגו ציון של 559 בתשע"ה לעומת 511 במגזר הערבי (פער של 48 נקודות).
מתמטיקה לכיתות ח': דוברי העברית השיגו ציון של 548 לעומת 498 במגזר הערבי (פער של 50 נקודות).
אנגלית לכיתות ה': 530 לעומת 508 בקרב דוברי הערבית, פער של 22 נקודות.
אנגלית לכיתות ח': 531 לעומת 476 בקרב דוברי הערבית, פער של 55 נקודות.
מדע וטכנולוגיה לכיתות ח': 567 לעומת 520 בקרב דוברי הערבית. מדובר על פער של 47 נקודות.
בהשוואה לשנים קודמות בין יהודים לערבים:
מתמטיקה לכיתת ה': הפערים התרחבו מפער של 44 בתשע"ג ל-48 בתשע"ה.
מתמטיקה לכיתות ח': הפערים התרחבו מ-46 בתשע"ג ל-50 בתשע"ה.
באנגלית לכיתות ה': הפער הצטמצם בשתי נקודות.
באנגלית לכיתות ח': הצטמצם מפער של 65 לפער של 45.
במדע וטכנולוגיה לכיתות ח': עלה הפער בנקודה אחת.
מבחני המיצ"ב מבקשים לייצר השוואה רוחבית בין כל תלמידי ישראל בכמה תחומים. בשנת תשע"ג לא התקיימו הבחינות כיוון ששר החינוך לשעבר שי פירון החליט להקפיאן. בשנת הלימודים תשע"ה עודכנה מחדש מתכונת המיצ"ב, ובתי הספר חולקו מחדש לשלוש קבוצות (1, 2, 3), כך שכל קבוצה מהווה מדגם ארצי מייצג של בתי הספר בארץ.
מבחני המיצ"ב נועדו לבדוק באיזו מידה עומדים תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ברמת הדרישות המצופה על פי תוכנית הלימודים בארבעת מקצועות הליבה: שפת אם (עברית או ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה. המבחנים בשפת-אם, מתמטיקה ואנגלית הועברו לכיתות ה' ו-ח', ובמדע וטכנולוגיה הועבר מבחן לכיתות ח' בלבד.
מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן אמרה בתגובה לממצאים כי הם מודעים לבעיית הפערים. "התחלנו בתהליך של צמצום פערים, אנחנו מעמיקים את התקצוב הדיפרנציאלי, מיפינו את בתי הספר שלא הגיעו להישגים, שלא קיבלו מספיק משאבים, אנחנו בונים מעטפת פדגוגית רחבה עם צוות מקצועי על מנת שיתרחש השינוי. אנחנו יודעים שכסף או שעות לבד לא יעשו את העבודה".
כהן הזכירה כי המשרד מפעיל גם תוכנית למגזר הערבי. "תקצבנו את התוכנית בקרוב ל-200 מיליון שקל, אנחנו שמים דגש על הישגים, אבל לא רק. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לבנות מערכת תומכת. אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להשקיע יותר בחברה הערבית, לא רק באמצעות כסף".
לפנייה לכתב/ת 
