שתף קטע נבחר

אני יכולה לזהות גבר אלים בדייט הראשון

הטריגר לאלימות, הייתה הדרישה שלי לחיים נורמטיביים. התחלתי לדרוש שלא יהיה רעש אחרי אחת בלילה, כי תמיד היו אנשים בבית

מה שמשך אותי אל בעלי הוא חוות הסוסים שלו. שירתתי אז בצה"ל, הייתי בחופשת השחרור שלי והתחתנו. רציתי לברוח מבית הוריי, ולמצוא פינה חמה. הייתה לי אובססיה ומחלה לחיות ולסוסים, תמיד טיפלתי בחיות, ותמיד רציתי להתחתן עם אדם שתהיה לו חווה. התחתנו ונולד לנו הילד הראשון. אז התחילו הבעיות. ומשם גם התחילו המכות.

 

צילום אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
צילום אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

 

הטריגר לאלימות, הייתה הדרישה שלי לחיים נורמטיביים. התחלתי לדרוש שלא יהיה רעש אחרי אחת בלילה, כי תמיד היו אנשים בבית, ואז לפתע הוא הכה אותי, ממש ליד האנשים. הייתי בהלם. אף פעם לא הייתה אלימות ממנו לפני.התגובה הראשונה שלי אחרי המכה הראשונה, הייתה בכי. בחיים לא קיבלתי מכות מגבר, בתור ילדה הייתה לי אמא אלימה, סכיזופרנית, אבל אבא שלי, לא הכה אותי מעולם. כמו אימי, גם בעלי היה קשוח, ובמילים עדינות 'בעייתי'. האלימות הגיעה ממש כמו 'סוכריה', קיבלתי אחת ביום, פתאום שתיים ביום, שלוש ואז בכמויות אדירות.

 

לא שיתפתי את האלימות עם אף אחד, רק עם חברה, שאמרה לי לגשת לרווחה. ניגשתי, הגשתי תלונה במשטרה, אבל ממש כמו בסרטים, תמיד הזמינו אותו לחקירה, הוא מורחק, חוזר מתנצל, ואני סולחת לו. האמנתי שישתנה. גם בהריון הוא הכה אותי. היה מקרה שבו אבי, שהוא כיום החבר הכי טוב שלי, קיבל התקף לב וזה היה ביום שישי, ורציתי לנסוע אליו לבית החולים. בעלי המכה, שהחליט בכפייה שאנחנו דתיים, נעל את הדלת ולא נתן לי לצאת. אני בהיותי בהריון, קפצתי מחלון הקומה הראשונה, נפצעתי ברגלי, ובכל זאת נסעתי לבקר את אבי. כשחזרתי חטפתי מכות.

 

לא עזבתי. תמיד נשאלת השאלה, 'איך היא לא עוזבת אותו?!' היום אני יודעת שההתעללות לא הייתה רק פיזית. היא גם נפשית. עברתי ממנו שטיפת מוח יומיומית. הוא תמיד טען שאם אעזוב הוא ייקח ממני את הילדים. אז כבר היו לי שניים. הוא טען באוזניי שאני שמנה, שאני מכוערת, שאף אחד לא ירצה אישה גרושה, שאני גרועה בכל, שהמערכת תיקח לי את הילדים. מיותר לומר שהוא עצמו לא עבד, שגרנו באורווה עם הסוסים, הילדים חלו במחלות, מכל דירה פינו אותנו, ובזמן שהוא ישן בנפרד בנחת אצל הוריו, שהיו דורסניים כלפיי, אני התמודדתי מול הקשיים הכלכליים ומול בעלי הדירות המפנים. לאחר שהאלימות הפיזית הופנתה גם כלפי ילדיי, מקרים כמו נטישת בננו הקטן לבד בבית, בזמן שיצאתי לבקר את אבי בבית החולים, או הכאת בני הבכור (רק בן שלוש) ביום שישי רק משום שזה רצה להתקלח עם אביו, הביאו אותי לגשת שוב לרווחה, ומשם למקלט הראשון לנשים מוכות.

 

למקלט הראשון הגעתי עם הילדים. ניסיתי להתאקלם ואפילו הצלחתי. ואז הוא מצא אותי! לאחר ימים של תצפיות, בעלי המכה הסתנן למקלט ביום שבו רוב הצוות יצא להלוויה של אחת מהעובדות, הייתי בחדר האוכל, הנשים סימנו לי לברוח, ואז ראיתי אותו ואיבדתי את ההכרה. מיד הזמינו משטרה, בטחון וניידות. שוב עצרו אותו. אחרי ארבעה, כן, ארבעה מקלטים ברחבי הארץ, כולל דירה מוגנת בה שהיתי, חזרתי לבעלי המכה, לתקופה שנמשכה שבעה חודשים, עד שהוא שב להכות אותי ואת ילדיי. החלטתי על פרידה סופית מהאביר על הסוס הלבן' שעדיין התגורר באורווה.

 

יחד עם זאת, שכרתי דירה קרוב אליו, כי הוא ביקש שאביא אליו את הילדים. המקרה המזעזע מכל, היה שילדי אז בני עשר ותשע נחשפו ללילה שבו אביהם הביא לביתו אישה וביצע לילה של הוללות, עם גברים נוספים ותיעד את המעשים במצלמתו. כאשר הילדים לא נרדמו מהרעש, הוא היכה אותם. ילדיי הקטנים ניסו לברוח, לקחו תיק עם ממתקים ומים ולפנות בוקר יצאו אל הכביש וכמעט נדרסו. בעלי דלק אחריהם עם הרכב ומצא אותם יושבים על הכביש והכה אותם נמרצות. כדי להוכיח לרווחה מה קורה בבית בעלי, ביקשתי מילדי הבכור שימצא לי בביתו את המצלמה. כך הצלחתי להרחיק אותם ממנו לתקופת מה.

 

הוקל לי

המקלט האחרון שפניתי אליו היה המקלט של 'אישה לאישה' לשם הגעתי מתוך השלמה, ולא מתוך זעם וכעס. רציתי עזרה. במקלט סייעה לי עובדת סוציאלית בשם איבי, שפשוט לא ויתרה לי למרות שהייתי כבר במקום קשה מאד. היה לי שם חדר מצויד וראוי למגורים, שבו יכולתי לחבק את ילדיי, פחות לכעוס עליהם שהם דומים לאביהם, וללמוד לא להיות אלימה בעצמי, להתחיל להיות עצמאית, לשים את הילדים במסגרות, למדתי לנהוג על רכב, התחלתי לעבוד, לקחתי קורס כטכנאית מחשבים, ואפילו קיבלתי דירת עמידר בצפון לאחר שהצטרפתי למאבק החברתי לדיור ציבורי, וכיום אני עובדת שלוש פעמים בשבוע עם נוער בסיכון.

 

עכשיו, אחרי שנים של מלחמות, אחרי שנתיים של שקט, כשבעלי כבר נישא מחדש, כאשר אנו פרודים כבר 13 שנה אני יכולה להגיד "הוקל לי". אחרי שנים של רדיפות בלתי פוסקות, אובססיה והתעללות - ילדי גרים איתי, עדיין קשה לנו, אבל יצאנו ממעגל האלימות.

 

ביום חמישי 26.11.2015 יערך בתיאטרון ירושלים בשעה 19:30 אירוע ההתרמה השנתי של עמותת "אישה לאישה", במסגרתו יופיעו יוני רכטר ולהקתו. הכנסות האירוע קודש למקלט בו בשנה האחרונה טופלו 90 נשים ו-120 ילדיהן. עלות כרטיס: 200 ₪ קודש לעמותה. להזמנות 02-6791774 www.jerusalemshelter.org.il

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים