"נאלצתי לעבור לידה שקטה ולחזור לעבודה"
שרון מזרחי עברה לידה שקטה וטראומתית. היא נאלצה לשוב לעבודה תוך מספר ימים עם כל התופעות הפיזיות והנפשיות של הלידה, ולהתמודד עם שאלות והערות. בעקבות אישורו של שר הרווחה לתיקון החוק שמשמעותו מתן דמי לידה החל משבוע 22, היא מספרת על ההתמודדות הקשה
עוד בנושא:
"לא נתנו לי להיות נוכחת בלווית בתי התינוקת"
"לחזור הביתה בידיים ריקות ולבשר לילדה שאין לה אחות"
תחושת חוסר אונים
איבדנו את התאומות שלנו בגלל TTTS - תסמונת העברת דם בין עוברים, הנפוצה בקרב תאומים זהים עם שליה משותפת. הראשונה נפטרה בבטן בשבוע 19 ולאחר ירידת מים קיבלנו החלטה לעבור הפסקת הריון לתאומה השנייה. הטיפול המסור בבית החולים, תחושת המלחמה על חייה של התאומה השנייה שהסתיימה באחת וחוויית הלידה הטראומתית, התחלפו בבדידות גדולה ובתחושת חוסר אונים.
ואם לא די בקושי ביציאה מבית החולים בידיים ריקות, בחזרה לבית ריק ובהתמודדות עם הסביבה אשר מתקשה להכיל אובדן שכזה לא היה מספיק, הרי שלאחר הלידה הבנתי שאני גם נטולת זכויות, בכל הנוגע לזכויות הניתנות לנשים לאחר לידה.
פרק זמן ראוי להתאוששות
למרות שעברתי לידה ארוכה וכואבת, למרות שנאלצתי לקבל החלטה להפסיק את ההיריון בעקבות המלצותיהם של הרופאים המטפלים, למרות הגוף הכואב והמדמם נשלחתי הביתה ללא זכאות לדמי לידה או לחופשת לידה, המשמעות עבורי הייתה קשה מאוד ולמעשה נאלצתי לשוב לעבודה תוך מספר ימים עם כל התופעות הפיזיות והנפשיות של הלידה הזו בשל אילוץ כלכלי.
"חזרתי לעבודה כואבת והמומה"
הקושי הפיזי בחזרה לעבודה, הקושי הנפשי במפגש עם הסביבה ותחושת התסכול וחוסר האונים האריכו את תקופת ההחלמה שלי והפכו את ההתמודדות עם האובדן לקשה עוד יותר. חזרתי לעבודה כואבת והמומה, ללא יכולת לעבד את החוויה, נאלצת לספר שוב ושוב איך איבדתי את התאומות שלי ולהתמודד עם ברכות ואיחולים מצד אלה שלא הבינו ולעומתם עם הערות ואמירות מקוממות ממי שחשב שאני צריכה להתקדם ולהמשיך הלאה בחיי.
לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
עד היום נשים שעברו לידה שקטה היו זכאיות לחופשת לידה החל משבוע 26, וזאת למרות שלידות מתרחשות גם בשבועות מוקדמים יותר (משבוע 22 מכניסים לחדר לידה) ולמרות שמשבוע 24 התינוק מוגדר כ"בר חיות" – הגדרה שמשמעה שלא מאשרים הפסקות הריון ללא סיבה מכרעת שכן רואים בתינוק אדם היכול לשרוד מחוץ לרחם. כך נשלחו עד היום נשים רבות אשר חוו לידה שקטה בשבועות מתקדמים לביתן ללא עזרה, ללא יכולת להחלים נפשית או פיזית ונדרשו למעשה לחזור במהרה לשגרת החיים הבלתי אפשרית.
"אין בכך לתקן את העוול שנגרם"
הפער בין מדיניות בתי החולים אשר מחייבת את האישה ללדת בלידה רגילה אל מול המוסד לביטוח לאומי שאינו מכיר בה כיולדת יצר מצב בלתי אפשרי לפיו הנשים הללו מופלות לרעה ונותרות ללא מענה. לאחר הלידה השקטה הקמתי יחד עם חברותי נועה פארן, שירי ברלוט ורות אופק, את "חיבוק בשקט" – תמיכה לנשים לאחר לידה שקטה.
אנו פועלת בכמה מישורים ואחד מהם הוא העלאת המודעות לנושא הלידה השקטה והשוואת זכויותיהן של יולדות בשבועות מוקדמים לאלו של יולדות אחרי שבוע 26. פעלנו יחד עם ח"כ עליזה לביא ושדולת הנשים לקידום הנושא, והיום קיבלנו בהתרגשות רבה את הידיעה ששר הרווחה אישר אותו, והחוק יעבור לאישור הוועדה בקרוב.
אין בכך לתקן את העוול שנגרם לנו, הנשים שנאלצו להתמודד לבד עם כל ההשלכות הקשות של האובדן אך יש בכך נחמה מסויימת בידיעה שנשים שיתמודדו עם אובדן כזה בעתיד יוכלו לקחת את הזמן להחלים פיזית ונפשית מבלי לדאוג למצבן הכלכלי. מהיום, אישה שתעבור לידה שקטה תוכל לקחת פסק זמן כדי לעבד את החוויה, להתאבל עם האובדן, להחלים פיזית ונפשית ולשקם את חייה וזהו הישג אדיר מבחינתנו.