הפטנטים של התעשייה האווירית
למרות הסודיות, החברה נמצאת במפתיע במקום השני בדירוג רשם הפטנטים. "כיף לעשות מהפכה," אומרת מהנדסת אחד הפרויקטים ומזמינה את תלמידות כיתה יא' להצטרף לפרויקט "מהנדסות העתיד"
הצטרפי עוד היום למהנדסות העתיד
מיקום התעשיות הביטחוניות מפתיע לאור הסיווג הגבוה של רבות מהפעילויות שלהן. "יש נושאים שברגע שרשמת עליהם פטנט עשית לעצמך נזק, אבל אחרי שראינו בקשות פטנטים על פיתוחים שלנו התחלנו לרשום על שמנו את מה שכדאי ואפשרי ביטחונית," אומר רוני שני, ראש מינהל המחקר והפיתוח בתעשייה האווירית.
"יש גם פיתוחים שמסווגים מכדי להיחשף, אז הם נרשמים רק במשרד הביטחון. הפטנט תמיד מגן על אלמנט ייחודי, אין פטנט אחד על טיל החץ." התעשיות הביטחוניות משקיעות תקציבי עתק במחקר ופיתוח כדי ליצור מערכות נשק עדיפות על הצד השני, וגם כדי להשיג טכנולוגיות שבארה"ב ובאירופה לא מוכנים לספק לישראל מחשש לתחרות מסחרית, או כדי ליצור תלות מדינית כתנאי לקבלתן. הוצאות המו"פ של התע"א 2014-ב היו 200-כ מיליון דולר.
מל"ט הברדלס, למשל, מטוס זעיר ללא טייס ייחודי המסוגל להמריא ולנחות אנכית ומוגן בפטנט, התחיל כמו באגדות על מפית נייר בבית קפה. "היינו בהדגמה של מערכת ללקוח בארה"ב, ועלה נושא ההמראה והנחיתה האנכית," אומרים עמית וולף, מנהל הפרויקט, והמהנדס ליאור זיוון, שחתומים על הפטנט עם גיא דקל. "את השרטוט הראשון עשינו מיד אחר כך, בסניף של סטארבקס. אחר כך בנינו טיסן שהפגין את היכולות האלה ורק אז ניגשנו למנהל המו"פ בחברה לבקש תקציב להתקדם הלאה."
הברדלס, המשווק בעולם תחת השם פנתר, עדיין לא נכנס לייצור. אבל מערכת המגנטוטורקר לייצוב לוויינים כבר נמכרת ושימשה כבר ביותר 30-מ לוויינים, רובם כאלה שלא נבנו בידי התעשייה האווירית. "זו מערכת חשמלית מבוססת גלגל תנופה, מערכת קלת משקל, עניין שחשוב בלוויינים עוד יותר מאשר אצל דוגמניות," צוחק יוסי רוט, מנהל הפיתוח במפעל תמ"מ של התעשייה האווירית, החתום על הפטנט המגן על המערכת.
המערכת נמכרת היטב בעולם. מה הממציא מרוויח ממנה?
"פטנטים של עובדי החברה רשומים על שמם, אבל בעלת הזכויות היא התעשייה האווירית," אומר שאול אליהו-ניב, בכיר במנהלת המו"פ בחברה. "מקבלים בונוס כתגמול על הפטנט מההנהלה, אבל לא סכום שאפשר לקנות איתו דירה."
מערכת הטקסיבוט של התעשייה האווירית, למשל, שנועדה לגרור מטוסי נוסעים את כל הדרך מהטרמינל אל מסלול ההמראה, מוגנת 14-ב פטנטים. המערכת, שנחשפה רק בשנים האחרונות, נמצאת בפיתוח .2006-מ
"פעם ביצענו אפילו בדיקת היתכנות למערכת הפרדת עלים לסלט. תמיד מחפשים את הרעיון לפריצת הדרך הבאה," אומר רן ברייר, מנהל פרויקט הטקסיבוט. "גם הפרויקט הזה התחיל ככה: ד"ר אריה פרי ליווה תחרות סטודנטים שעלה בה הצורך להסיע מטוס ללא הפעלת המנועים שלו, התקשר לספר לי וגילינו שהיו הרבה רעיונות בתחום שכולם נתקעו. זה נשאר לי בראש. אחרי יומיים קפץ לי רעיון והתקשרתי אליו: 'בוא ניתן לטייס לשלוט במערכת כזאת בעצמו. זה מה שהיה חסר."
אחרי חודשים של עבודה נוספת נרשמו הפטנטים על שם שניהם. את האבטיפוס הראשוני להוכחת היכולת של הפרויקט הדגימו לפני אנשי לופטהנזה על כיסא משרדי. הם סימנו מסלול נסיעה באחד מההאנגרים של החברה עם מסקינטייפ, ונתנו למהנדס הראשי של הגרמנים לנסות להוביל את הכיסא עם גורר הדגמה קטן. הוא הצליח, הגרמנים התלהבו והפכו לשותפים בניסויי הפרויקט וללקוח הראשון. הרעיון: בזמן שמטוס כבואינג 747 צורך יותר מטון דלק בהסעה לפני ההמראה, טקסיבוט שיגרור אותו יזדקק רק לכמה עשרות. צפי המכירות של הפרויקט, המשותף לתעשייה האווירית וליצרנית הגוררים הצרפתית ,TLD עומד על מאות מיליוני דולרים.
אם אתם מכירים תלמידת כיתה י"א מצטיינת במגמה מדעית/ריאלית, יצירתית, סקרנית ויזמית בנשמה, זה המקום לצרפה לפרויקט שיחשוף אותה לדמויות ולפיתוחים מעוררי השראה מעולמות הטכנולוגיה והמדע.
מהנדסת המערכת של הטקסיבוט כיום היא דורית וולין, שרק לפי 5 שנים סיימה לימודי הנדסת מכונות בטכניון. "זה כיף להיות חלק ממהפכה. עולם התעופה מתמודד עם בעיות זיהום האוויר, הרעש משדות התעופה והצורך לחסוך בדלק ולהקטין הוצאות כבר שנים, ואנחנו באים עם פתרון," אומרת וולין.
"בלימודים רק 10% מהסטודנטים היו נשים. להנדסת מכונות יש תדמית של ברגים,
אומים וגריז, שקצת מרתיעה, למרות שזה הרבה יותר מזה. התמחיתי במערכות בקרה ורובוטיקה, אבל עוד בתיכון היה ברור לי שאני רוצה להיות מהנדסת, כי זה מקצוע מאתגר עם הנדסה מכובדת. למדתי במגמה ריאלית וחיפשתי משהו עם תכל'ס."
מה את ממליצה לתיכוניסטית שמתלבטת אם ללכת במסלול כזה?
"לא לפחד משום דבר. אם את אוהבת את התחום הריאלי וטובה בזה, הדרישות הגבוהות לא יעמדו בפנייך. אל תקשיבי לאף אחד שיגיד לך שזה לא בשבילך. מי שרוצה ויש לה יכולת, תצליח."
לפנייה לכתב/ת 
