פגע במכוניות עומדות בלילה - וזוכה בביהמ"ש
במהלך לילה סוער פגע נהג בשתי מכוניות שעצרו בכביש ליד י-ם כדי להניע אחת מהן בכבלים. השופטת קבעה שהתגלו ליקויים בדו"ח של חוקר התאונות
בית המשפט לתעבורה בירושלים זיכה לאחרונה נהג שהואשם בפגיעה במכוניות שעמדו לילה אחד בצד הכביש סמוך לירושלים, ללא אורות וללא משולש אזהרה. נקבע שהנהג לא התרשל, ומנגד התגלו ליקויים
בדיווח של חוקר תאונות הדרכים שעליה התבסס כתב האישום.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- העליון לא עזר לאמא: נער נלקח בכוח לפנימייה
- למרות שכר דל - מנעו מהטייסים עבודה נוספת
- המורה יקבל שכר של שנה - כי לא פוטר בזמן
- שופט: "עבירה? גרסת שוטר לא חקוקה בסלע"
התאונה התרחשה בלילה גשום וסוער בחורף 2012. הנאשם, שנסעה מכיוון ירושלים לאזור כוכב השחר, התנגש בחוזקה בשתי מכוניות שעמדו בשוליים אחת מול השנייה בניסיון להניע זה את זה עם כבלים. כמה מנוסעי שתי המכוניות נפצעו, הקשה שבהם אדם שעמד ביניהן ורגליו נמחצו.
אישום
זוכה מדריסת שוטר: "החקירה סומנה מראש"
עו"ד אביתר גולני
נהג הורשע באחריות לתאונה באזור קריית אתא שבה נפגע שוטר. רק בעקבות ערעור שהגיש נקבע: החקירה הייתה רצופת מחדלים
נגד הנהג הפוגע הוגש כתב אישום שבו ייחסה לו המדינה עבירות של מהירות בלתי סבירה, סטייה מנתיב הנסיעה, חבלה של ממש, נהיגה בקלות ראש והתנהגות הגורמת נזק. עו"ד גלעד משולם מהפרקליטות טען שהמכוניות עמדו בשול כשאורותיהם דולקים וכן האורות המהבהבים.
הנאשם, שיוצג על ידי עו"ד חנה דוד, טען שהתאונה נגרמה באשמת המעורבים שהעמידו את כלי הרכב בצד הדרך. לטענתו הם לא עמדו בשול אלא בנתיב, ללא אורות אזהרה וללא אורות דרך, בעוד שהוא נהג במהירות המתאימה – 70-60 קמ"ש, כשהמהירות המותרת היא 80 קמ"ש. לדבריו, בשל החשכה ותנאי מזג האוויר הוא לא יכול היה להבחין במכוניות מבעוד מועד.
במשפט העידו בין היתר השוטר שהגיע למקום, נהג האמבולנס ובוחן התנועה שבדק את המקרה. כל העדים, למעט נהג אחת המכוניות הנפגעות - שהוא בעל אינטרס שכן הוא ממתין לפיצוי עבור הנזק – סיפרו שכלי הרכב לא ניצבו רק בשוליים, אלא סטו במידה מסוימת אל תוך הנתיב. הבוחן קבע שמדובר בסטייה של כ-80 סנטימטר.
השופטת שרית זוכוביצקי-אורי התרשמה שאין ראיה חד משמעית לכך שאורות המכוניות דלקו, מה גם שמאחוריהן לא הוצב משולש מחזיר אור. היא העירה שלא ניתן לקבוע בוודאות מה היה שדה הראייה של הנאשם בזמן התאונה, מאחר שהבוחן לא ביצע מדידות ובדיקת שדה ראייה בשטח בשל תנאי מזג האוויר, ולכן המדינה לא הציגה ממצאים ברורים.
לבסוף הגיעה השופטת למסקנה כי "לא ניתן לקבוע כי האדם הסביר – אדם מן היישוב – באותן נסיבות היה נוהג אחרת באופן שימנע התאונה או יקטין את הנזק". משכך קבעה שהנאשם לא התרשל, וזיכתה אותו מכל אשמה.
בתי המשפט נוטים לקבל את חוות דעתו של הבוחן המשטרתי במידה שהוא מבצע את עבודתו בצורה מקצועית, אבל ניתן לסתור אותה בדרכים שונות. במקרה זה, בעבודת הבוחן נתגלו ליקויים. הוא עצמו העיד שהנאשם היה צריך לנסוע במרכז הנתיב כדי למנוע את התאונה, דבר המנוגד להיגיון ולחוקי התנועה. נראה כי לקביעה זו של הבוחן הייתה השפעה גדולה על הזיכוי.
- לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המאשימה: עו"ד גלעד משולם
- ב"כ הנאשם: עו"ד חנה דוד
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
