תיק הגירה: בן 7 יילקח מאביו ויעבור לארה"ב

לאחר הגירושים עזבה אישה לארה"ב כדי להקים משפחה, ובנה נשאר בארץ. אחרי כמה שנים, כשביקשה משמורת על הילד, בית המשפט הסכים איתה

עו"ד יונית גזלפורסם: 21.11.15 , 08:08

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע לאחרונה שילד בן 7 המתגורר בשנים האחרונות עם אביו בישראל יילקח ממנו ויעבור לגור עם אמו, שנישאה בשנית וגרה בארה"ב. בית המשפט הסתמך על דו"ח שבדק את תפקוד בני המשפחה וקבע שלילד יהיה טוב יותר עם אמו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-2012, אחרי ארבע שנות נישואים, חתמו בני הזוג על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, שבו נקבע שהמשמורת על הילד תהיה משותפת. האם נסעה לארה"ב, שם התחתנה בשנית והולידה בת עם בעלה החדש. היא בנתה שם מסגרת משפחתית חדשה עם בן זוגה, שני ילדיו מנישואיו הקודמים והבת המשותפת, שאליה ביקשה לצרף את בנה בן השבע, החי כיום עם אביו בישראל.

תביעה

ילדים שנחטפו לאירלנד חזרו - ויגדלו בארץ

מערכת PsakDin

אזרחית אירית עזבה את בעלה הישראלי וחזרה למולדתה עם שני ילדיהם. אחרי שאולצה לחזור איתם לארץ קבע ביהמ"ש שכאן הם גם יישארו

ילדים שנחטפו לאירלנד חזרו - ויגדלו בארץ

לפיכך היא הגישה "תביעת הגירה" בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שנדרש להחליט עם מי והיכן הילד יגדל.

האם סיפרה שעזבה את ישראל מתוך מחשבה שבנה יצטרף אליה, מאחר שב-2010 חתמה עם האב על מסמך שלפיו הוא מסכים שתיקח את הבן לחו"ל לתקופה בלתי מוגבלת, בתנאי שתדאג לתנאים הולמים. לדבריה היא חתמה על הסכם הגירושין כתוצאה מלחץ בעלה, שהציג אותה בבית הדין הרבני כ"אישה סוררת המנהלת רומן עם גבר גוי".

האב טען מנגד שהמסמך שעליו חתם בזמנו אינו תקף היום. לטענתו, האם נטשה את הילד, שטובתו היא להישאר איתו בישראל, כיוון שכאן מרכז חייו, החברים, הסבים והסבתות.

ביהמ"ש מינה את "מכון שקד" שיכתוב חוות דעת בשאלת הגירת הבן. המכון ביצע שורה של ראיונות, אבחונים ו"מבחני אינטראקציה" לכל המעורבים, שפורטו בחוות דעת שנפרשה על פני קרוב למאה עמודים. במכון התרשמו שהאב לא מסוגל להפריד בין צרכיו לבין הצרכים והרגשות של בנו, "החרד ומכוון כולו לרצות את אביו, תוך שהוא מבטא חרדה ממה שיקרה אם ייכשל בכך".

בסיכומה של חוות הדעת, הגיעו במכון למסקנה שאמנם שני ההורים סובלים מבעיות אישיותיות, אולם הורותה של האם "טובה לעין ערוך" מזו של האב, שאצלו הבן יימצא בסיכון משמעותי יותר להתפתחותו הנפשית.

השופט יהורם שקד החליט לאמץ את המלצת המכון, שלדבריו ביצע את עבודתו בשקדנות וביסודיות. הוא הבהיר שגם הוא התרשם ישירות שהאב מתנהג באופן תוקפני כלפי שיתוף פעולה אפשרי עם האם. הוא כתב שהכרעה בתיקי הגירה "קשים כקריעת ים סוף", והוסיף: "אילו לא תאושר הגירת הקטין... לא זו בלבד שהאב לא יעשה את המאמצים הנדרשים לשמירת קשר תקין בין הקטין לבין אמו, הוא אף יפעל לניתוקו ממנה", הסביר השופט.

בסיכומו של דבר נקבע כי המשמורת הזמנית תהיה בידי האם. השופט שקד קבע כמה תנאים להמשך שמירת הקשר עם האב. בין היתר נקבע שהקטין יבקר בישראל שלוש פעמים מדי שנה על חשבון האם. האב יהיה רשאי לבקר את בנו בארה"ב על חשבונו, בתנאי שיודיע לאם חודש מראש.