"אם נשים הן סוג ב', הערביות סוג ג'"
המגזר הערבי מהווה כ-20 אחוז מהאוכלוסייה, אבל מנתוני ויצו עולה כי יותר מ-50 אחוז מהנרצחות מתחילת השנה הן ערביות, בהן שתי הנשים שנרצחו ברמלה. בעיר הוכו בהלם מהרצח: "נרצחו על סתם"
יותר ממחצית מהנשים שנרצחו בשנה האחרונה על רקע של אלימות במשפחה הן מהמגזר הערבי, כך עולה מנתוני ארגון ויצו שהגיעו לידי ynet. נארימאן מוגרבי (50) ובתה סונדוס שמרוך (28), שנרצחו שלשום ברמלה לאחר שהתקבלו איומים על בת משפחתן שסירבה לשידוך, מצטרפות לרשימה ארוכה וכואבת של 14 נשים שנרצחו מתחילת 2015, שמונה מהן ערביות.
"אי אפשר לשתוק מול מעשי הרצח ואי אפשר להמשיך להתעלם מהם", אומרת סחאר חדאד דאוד, מנהלת מחוז צפון ברשות לשיקום האסיר, שניהלה מקלטים לנשים מוכות במגזר הערבי. לדברי דאוד, חלק מהמנהגים וההרגלים במגזר הערבי מבטאים תת-תרבות שלא מכירה באישה כיישות עצמאית. "חלק מהגברים מבינים שהאישה היא הרכוש שלהם וזה לגיטימי להעניש אותה כשהיא מפרה את הכללים והחוקים, או כשהיא לא מתנהגת כמצופה ממנה. זה יכול להתחיל במכות ובמאסר בתוך הבית, במניעה של עצמאות כלכלית, לימודים או בחירת בן זוג, וזה יכול להיגמר ברצח".
חדאד דאוד מזהירה ומדגישה כי לרשויות יש אחריות רבה בסוגיה. "המשטרה תופסת סמים ועבריינים במגזר הערבי ויש לה את כל הכלים, אבל הנושא הזה הוזנח במשך שנים, עניין של סדרי עדיפויות. הנשים לא מתלוננות מספיק כי אין להן אמון ברשויות. אנחנו צריכים יותר תקנים לעובדים סוציאלים, יותר מניעה, יותר איתור, יותר מעצרי מנע ומעקב אחרי גברים אלימים".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש - הרשימה המשותפת) ניהלה עד שנבחרה לכנסת מקלטים לנשים מוכות במגזר הערבי. "נשים אלו נרצחו בגלל היותן נשים, בגלל שאנחנו חיים בחברה פטריארכלית שבה הגברים רוצים להשליט סדר ושלטון מבלי שאף אישה תעז להתנגד. לו היינו במדינה מתוקנת, חברה פטריארכלית זו לא הייתה ממשיכה להתקיים כאשר רשויות השלטון והאכיפה עומדות מנגד כשהכתובת על הקיר. המחדל של הרשויות והמשטרה נותן לעבריינים המתועבים את מרווח הפעולה. החשוד ברציחתן של נרימאן וסונדוס שוחרר ממעצר למרות שהוא חשוד ברצח של אישה נוספת בשנה שעברה, ולמרות שהמנוחות דיווחו למשטרה כי חייהן בסכנה. כך זה בעוד שורה של מקרים".
"אם נשים באופן כללי הן סוג ב', אז יחס הרשויות לנשים ערביות מוכות הן כנשים סוג ג'", אומרת רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו. "יש לנו שניים וחצי מקלטים לנשים ערביות וזה לא מספיק. אין מספיק תקציבים, חקיקה או הרתעה". לדבריה, לנשים הערביות יש בעיות ייחודיות הדורשות מענה ייחודי. "אישה חיה בבית של בעלה והיא נטועה בתוך החמולה שלו. הסיכון הוא גדול הרבה יותר כי לפעמים הפגיעות מגיעות מהאחים ומהאבא ולפעמים מדובר בכמה אנשים שקושרים קשר. בנוסף, האישה חיה בקונפליקט עצום של חברה ישראלית שמתיימרת להיות מערבית ומתקדמת, ומצד שני החברה המסורתית פועלת על פי קודים אחרים. כשהחברה מאוימת היא עוד יותר נוקשה ו'הענישה' הרבה יותר קשה"
"כולנו בהלם, הן נרצחו סתם"
יום לאחר שנמצאו גופותיהן של נרימאן מוגרבי ובתה ובתה סונדוס שמרוך, במגזר הערבי ברמלה יש תחושות של זעם, תסכול והלם. קרוב משפחה של השתיים אמר אתמול: "הן נרצחו על סתם, מדובר במשפחה מכובדת. חבל שהגענו לנקודה הזו. כולנו בהלם, לא ציפינו שהעניין יסתיים ברצח". משפחתן הקימה סוכת אבלים ורבים הגיעו וגינו את המעשה.
עו"ד עבד אלכרים זבארגה, חבר מועצת העיר לוד: "לצערי המשטרה לא עושה כלום כאשר הקורבן הוא ערבי, אבל יום אחד הכל יתפוצץ להם בפנים. אם ירצחו יהודים הטיפול היה אחרת. מי שרוצח ערבי יכול להסתובב חופשי כי השב"כ לא מעוניין למצוא אותו, אבל כשיש התארגנות של דאעש הם יודעים לתפוס את האנשים האלה. אני אישית הייתי קורבן לאלימות ולא נעשה כלום. יש מחויבות של הממשלה והמשרד לביטחון פנים לפעול במטרה למנוע את הרציחות. יש אנשים במרחב שפלה במשטרה שצריכים לשים את המפתחות וללכת הביתה".
אזברגה הוסיף: "את נתניהו מעניינת התנועה האיסלאמית. אבל מה עם הרציחות? קיבלנו בתדהמה את הרצח של שתי הנשים, זה מאוד קשה. אני מדבר על תופעה שמאיימת עלינו וחייבים למגר אותה. אנחנו לא צריכים להיות חברה גברית אלא לעודד נשים לעבוד וללמוד. הכל לטובת אמי, אחותי או הבת שלי. לנשים יש השפעה גדולה בחברה ואין למנוע זאת מהן".
תושב רמלה, שמאלי סמיר אמר: "את אף אחד לא מעניין גל האלימות והרציחות, גם את המשטרה. האנשים מפחדים לצאת בשעות הערב מהבתים, המצב רגיש מאוד והתושבים כאן מופקרים".
איבראהים אבו סועלוק, תושב רמלה: "רצח הוא פשע נתעב, אין לשום אדם זכות לטול חיי אחר. לגבי רציחות של נשים בחברה הערבית, הם נובעים מכך שהחברה הערבית בישראל נתונה במתח רב בשל המצב בארץ ובשל היחס שהיא זוכה לו מהמדינה. החברה הערבית בישראל איבדה את ערכי החיים המשפחתיים שתמיד מנעו או צמצמו במידה ניכרת את מעשי הרצח והאלימות ותרמו רבות לפתור בעיות בדרכי נועם. לפי המסורת הערבית האמיתית לא נהוג לרצוח או להכות נשים, אפילו במלחמות, והאיסלאם אוסר רצח נשים בשל ניאוף. כיום אין לראש המשפחה, לשייח' או למוכתר כל השפעה, מי ששולט הם הצעירים שלא זכו לגדול על הערכים המוסלמים האמיתיים שמחייבים כבוד לכל אדם וכמובן גם לנשים. החברה הערבית חייבת לחזור לעצמה ולזהותה הערכית האמיתית, ואז מקרי רצח ואלימות אלה ייעלמו".