כאלה קטנים! / פלג בחמישי

הגנון

הכדורגל הישראלי: תמונות מצב

את הרגע הזה בקבוצת הילדים (שמה שמור במערכת), אני זוכר מצוין. היינו בני 11 ואירחנו במסגרת הגביע יריבה ממועדון ותיק ומכובד. כשיצאנו מחדר ההלבשה, נדהמנו לגלות שהאורחים היו גבוהים מאיתנו בעשרה סנטימטרים בממוצע, ושחלקם לא הספיק להתגלח בבוקר. אבל בכרטיסי השחקן שהגישו לשופט, לצד התמונה, נרשם שהם ילידי השנתון שלנו בדיוק. בימים ההם, אפילו הזיפים לא הפריעו לזיופים.

ולמה נזכרתי? כי באתר הרשמי של ההתאחדות מתרחשת תופעה הפוכה לגמרי. כדורגלנים בקבוצות הבוגרים עם צילומי פספורט של זאטוטים. נכון, כאן מדובר בסתם רשלנות שאיש לא נפגע ממנה, אבל עשרות התמונות הללו שוות רבבות מילים. מדובר באתר לא מעודכן, מחופף ומגוחך. בדיוק כמו הענף שאותו הוא משווק.

עדן שמיר באתר ההתאחדות

קחו למשל את דוד קלטינס, אחד הכישרונות העולים בבית"ר ירושלים. החודש מלאו לו 20, אבל לפי התמונה של ההתאחדות הוא עדיין בפעוטון. ניר לקס מהפועל ת"א, בחור בן 21, נראה באתר כאילו הרגע חזר מהפסטיגל, לעדן שמיר בן ה־20, שהפך לבורג מרכזי בהרכב קריית־שמונה, לא הייתם נותנים יותר מ־8, ואילו לסאן מנחם ולשחר הירש ממכבי חיפה, שניהם בני 22, לא הייתם מרשים להיכנס למעלית בלי ליווי של מבוגר. מגן קריית־שמונה, אלי בלילתי, וחלוץ מ.ס. אשדוד, דין דוד, שניהם שחקני הנבחרת עד 21, נראים באתר כמו שחקני הנבחרת עד גיל 12.

ואלה באמת רק דוגמאות בודדות. אצל השחקנים הזרים, בהתאחדות לא הצליחו להשיג כנראה תמונות ילדות, אז במקומן מופיעות צלליות. בליגות הנמוכות קיים תוהו ובוהו, ומי שמחפש פיסת נוסטלגיה אמיתית, כדאי שיחפש את תמונתו של צדוק חממי, מאמן בית"ר עזרא מליגה ג' מחוז תל־אביב. כבר בן 85, חממי, אבל בתמונה (שצולמה כנראה בעיצומה של מלחמת העצמאות), הוא עדיין חייל משופם בסדיר.

מזהים?

זה המקום לציין שבמינהלת הליגה דווקא הצליחו לפני כחודש וחצי להשיק אתר משלהם, אחרי עבודות תשתית שהזכירו את הקמת הרכבת הקלה בת"א. אצלם, לפחות, תמונות השחקנים מעודכנות, אך לא לכולם יש. צילומים של שחקני הליגה הלאומית במינהלת טרם הצליחו להשיג, וגם מליגת העל חסרים להם כמה, כמו למשל משה אוחיון מהפועל ת"א ואלעד גבאי מבית"ר ירושלים. מי יודע, עם השקעה כספית לא רצינית (פחות מחמישה שקלים למעטפה), אולי יתמזל מזלם והם יגרילו אותם בסופרגול.

ונחזור לאתר ההתאחדות. התמונות הילדותיות הנ"ל הן רק חלון הראווה לברדק הכללי שם, שמתאים למדינת עולם שלישי: תוצאות שלא מתעדכנות, טבלאות שמפריכות את הטענה שהטבלה לא משקרת, אנשים שפרשו ומופיעים עדיין כחברי ועדות. לשוקי כהן מהרשות לבקרה תקציבית יש דווקא שתי תמונות, מה שלא ממש עוזר לשחקנים בליגה לקבל משכורות בזמן.

ההתאחדות לכדורגל(צילום: ראובן שוורץ)

מההתאחדות נמסר אתמול בתגובה: "האתר אמור לעבור בשנה הקרובה שדרוג משמעותי מבחינה טכנולוגית ותוכנית, כדי שדברים מעין אלה לא יהיו חלק מחוויית הגולשים".

זו בשורה מרה לחובבי הנוסטלגיה והביזאר, אם כי לזכות ההתאחדות ייאמר שגם היום אפשר למצוא באתר מידע חיוני. כמו למשל העובדה שאיציק לוזון, שהורשע בפלילים, כבר איננו חבר בוועדת הנוער, ושהחל מהעונה נכנס לאותה ועדה חבר חדש בשם אופיר לוזון. שיהיה בהצלחה ליורש העצר ויום הילד שמח.

הנפוטיזם

קוון בן 14 ושמו אוסדון

בשבוע שעבר כתבתי כאן על המנהל המקצועי של אזור הדרום באיגוד השופטים, שי אוסדון, שקיבל סוויטה משפחתית במהלך הספורטיאדה באילת, ועל הדרך שיבץ את עצמו כשופט ראשי במשחק הליגה לנוער שנערך בעיר, ואת בנו כקוון. אבא גנוב. אלא שמעבר לניגוד העניינים המובנה, מתברר שהייתה כאן בעיה נוספת, לא פחות בעייתית: לפי חוקת האיגוד, לקורס שופטים יוכלו להתקבל רק מועמדים מגיל 16 עד 26. בנו של החבר אוסדון בן 14 ושלושה חודשים בלבד! אז האם הנער שעשה קורס שופטים רק הקיץ, תלמיד בחטיבת הביניים, יכול לשמש כקוון בליגה של בני 18? ואיך זה שבקידום המהיר זוכה דווקא הבן של הפקיד באיגוד?

הנה תגובת ההתאחדות: "לאור המלצת האחראי מטעם אופ"א על איגוד השופטים, הגרמני וילפריד היטמן, כי כדי להגדיל את מספר השופטים בארץ יש לאמץ את המודל הגרמני בו נקלטים שופטים כבר מגיל 14. הוחלט על קיום פיילוט לפיו תאושר קליטת מספר קטן של שופטים מתחת לגיל 16 ומינימום גיל 12 ולאחר תקופה של כשנה יוחלט על ההמשך. הפיילוט נעשה בהשתתפות כ־15 פרחי שיפוט, בנו של אוסדון הוא אחד מהם".

מעניין, כי אפילו גורמים באיגוד שעימם שוחחתי לא שמעו מעולם על התוכנית המהפכנית, שבעיקרה שילוב קטינים חסרי ניסיון כקוונים בליגה לנוער. ספק גם היועץ הגרמני המליץ לקדם לפני כולם צאצאים של אנשי האיגוד. אבל שטויות, העיקר שהבן של אוסדון, שהוא גם הכי צעיר ברשימת הפרחים, מקבל מאבא הרבה יותר שיבוצים מחבריו. וכדי שיפרח, אתם יודעים, מאוד חשוב שיהיה גם מי שיידע לזבל.

הטור המלא היום במוסף הספורט של "ידיעות אחרונות"