סרחיו בוסקטס ממציא את עצמו חדש
מאמן ברצלונה, לואיס אנריקה, בטוח כי "בוסי" הוא "הקשר הכי טוב בעולם". הערב (19:15, שידור בטלוויזיה בערוץ ONE, ערוץ 50 בהוט ו-YES ותקציר המשחק ב-ynet) הוא מגיע לברנבאו, הפעם לא רק כדי להיות "חומת מגן" בקישור האחורי. "מר עולם", נדב יעקבי
אבל זה בדיוק העניין לגבי בוסקטס: במבט ראשוני קשה להבין את הגדולה שלו. התנועה שלו מעט גמלונית, הוא ממעט להבקיע שערים וכמעט בכל הקריירה הוא שיחק בחלק האחורי של הקישור. ומה לעשות, קשרים דפנסיביים הם בדרך כלל שחקנים אפורים.
אם עד לעונה שעברה בוסקטס היה הקשר הדפנסיבי הקלאסי, זה שממוקם לפני קו ההגנה, זה ששובר את נסיונות ההתקפה של היריב, מחלץ את הכדור, מוציא לדרך התקפות חדשות וצופה בהן מאחור - העונה חל שינוי מרתק בתפקוד שלו.
חלק מהשינוי נובע מהשינוי הכללי שעוברת ברצלונה בעידן שאחרי צ'אבי, האיש שהגדיר את הסגנון הייחודי של הקבוצה. כשצ'אבי ואנדרס אינייסטה שיחקו יחד והיו בשיאם, בוסקטס שיחק מאחוריהם והתמקד בתפקידו - להיות "חומת המגן" שמאחורי שני הגאונים נמוכי הקומה הללו, אשפי המסירות הקצרות וחילופי המקום.
עם הרגליים הארוכות שלו היה בוסקטס מגיע ברוב המקרים ראשון לכדור, מעכב את התקפות היריב, ומאפשר למגינים התוקפים לחזור לעמדות ההגנתיות שלהם. בעונה בה טיטו
וילאנובה המנוח אימן את בארסה, בוסטקס ניצח ב-65 אחוזים מהתיקולים שביצע ובכל משחק היו לו בממוצע יותר מחמש חטיפות במהלך כל 90 דקות.
אולם מאז שצ'אבי עזב, בוסקטס החל לשחק כמה מטרים קדימה. הוא החל להצטרף למהלכי ההתקפה, הגיע הרבה יותר פעמים לאיזור רחבת היריב וכמעט יישר קו עם שני הקשרים הנוספים.
אחת התוצאות של השינוי הזה היה שממוצע החטיפות שלו צנח. בעונה שעברה, כשצ'אבי שותף רק במחצית מהמשחקים, הממוצע שלו ירד ל-4.3 למשחק, והעונה, כשצ'אבי כבר לא בקבוצה, הממוצע שלו הגיע ל-3.5 חטיפות לכל 90 דקות.
זה לא שבוסקטס הפסיק להיות קשר דפנסיבי. הוא ממשיך לעשות את מה שמוטל עליו ואת מה שהוא רגיל לעשות כבר שנים, כשהסיטואציה במשחק דורשת זאת ממנו. אלא שבשונה מבעבר, כיום בחלקים ניכרים מהמשחק הוא דוחף קדימה.
אז אולי ברצלונה מאבדת מעט בחלק ההגנתי, אבל מרוויחה בגדול בחלק ההתקפי. בעונת 2012/13, כשטיטו וילאנובה היה המאמן, ממוצע יצירת המצבים של בוסקטס עמד על 0.4 למשחק, כלומר פחות ממצב אחד בשני משחקים. העונה הממוצע שלו הוא כבר 0.9 למשחק - יותר מכפול.
בניצחון 0:3 על ויאריאל לפני שבועיים מי שקטף את כל הכותרות היה כמובן ניימאר, אחרי הצמד הנפלא שהבקיע. אבל אי אפשר היה להתעלם מהמשחק הנדיר, הכמעט מושלם, של בוסקטס, שהתכבד גם בבישול הנפלא לשער הראשון של ניימאר.
נמצא בכל מקום במגרש
ההבדלים הם לא תהומיים, ומרבית האוהדים לא ממש שמו לב לשינוי שבוסקטס עבר בשנתיים האחרונות. אולם אין בכלל ספק שמדובר בהתפתחות מרשימה שלו ככדורגלן, שלא נרתע מלקחת על עצמו אחריות נוספת.
לואיס אנריקה אמר עליו: "הוא שחקן ללא תחליף עבורנו, לא רק בשל אינטליגנציית המשחק שלו, אלא משום שהוא יכול לשחק בכל תפקיד ולעשות הכל ברמה הגבוהה ביותר. הוא שחקן מיוחד במינו ומבחינתי הוא הקשר הטוב בעולם".
חייבים לזכור שבוסקטס, כמו כל הקבוצה, פתח את העונה בגמגום. אולם לאחר החודש הראשון הקשה, הכל התחבר לו. דווקא כאשר ליונל מסי נפצע, הוא עשה צעד קדימה. כמו ניימאר ולואיס סוארס, שהוכיחו שבארסה יכולה להסתדר בהתקפה בלי מסי, גם בוסקטס העלה הילוך והשתלט על מרכז המגרש.
במשחקים האחרונים של בארסה הוא פשוט נמצא בכל מקום על המגרש. מחלץ כדורים בהגנה, סוגר באופן מופלא באמצע, מוציא התקפות ומחלק מסירות מדויקות לחלוצים. ואת כל זה הוא עושה בפשטות ובשקט נפשי.
בוסקטס הוא האחראי העיקרי לשיפור האדיר של ברצלונה במרכז המגרש בחודשיים האחרונים, דווקא כשאינייסטה וראקיטיץ' אינם בשיאם. ב-16 המשחקים שלו העונה במדי בארסה הוא חילץ 96 כדורים, ממוצע של 6 למשחק.
מה שמייחד את בוסקטס זו היכולת הפנומנלית להפוך פעולה הגנתית לפעולה התקפית בהרף עין. שניות ספורות לאחר שהוא מצליח לחלץ את הכדור מרגלי היריב, הוא כבר מאתר את השחקן הפנוי שמלפנים, וכמעט תמיד המסירה שלו תהיה מדויקת. לא מעט שערים של ברצלונה נוצרו בדיוק בדרך הזו.
"אם הייתי שחקן, הייתי רוצה להיות כמו בוסקטס"
בניגוד לאנדראה פירלו ולסטיבן ג'רארד, שהיו קשרים התקפיים יצירתיים שהפכו, גם בגלל גילם המתקדם, לקשרים אחוריים, הסיפור של בוסקטס הוא בדיוק הפוך. הוא רק בן 27 ויש לו עוד הרבה שנים לשחק בטופ, והמעבר שלו היה מעמדת הקשר האחורי לעמדת עושה המשחק. היתרון של בוסקטס הוא כמובן ביכולת לשלב בין שני התפקידים, כאשר הבסיס שלו הוא דווקא האלמנט ההגנתי, מה שמוסיף המון למידת האחריות שיש לו לגבי הקבוצה כולה.
לא רק לואיס אנריקה, גם ויסנטה דל בוסקה, מאמן נבחרת ספרד, מבין את החשיבות האדירה של בוסקטס. הוא אחד השחקנים החשובים ביותר בהרכב של "לה רוחה", ולמעשה אין לו מחליף של ממש. "אם הייתי עדיין שחקן, הייתי רוצה להיות כמו בוסקטס", החמיא דל בוסקה לקשר של בארסה במהלך המונדיאל בדרום אפריקה ב-2010. בוסקטס עוד לא היה אז בן 22, וכבר שיחק באופן קבוע בהרכב הנבחרת שזכתה בגביע העולם. מה שהמדהים זה שרק שנתיים קודם לכן הוא עדיין שיחק בליגה השלישית!
אפשר לומר שבוסקטס הוא התגלית האישית של פפ גווארדיולה, שהבחין בפוטנציאל העצום שלו בעונת 2007/8, כשאימן את ברצלונה ב', קבוצת המשנה של המועדון. גווארדיולה ראה בו את מה שאף אחד אחר לא ראה: את אינטליגנציית המשחק הגבוהה ואת היכולת לשחק בכמה תפקידים באותה מידת יעילות.
בוסקטס נולד בעיר הקטנה סבאדיי, צפונית לברצלונה. אביו היה שוער המשנה של בארסה במשך שנים ולכן היה אך טבעי שסרחיו הצעיר ישתלב באקדמיית "לה מאסיה".
בתחילת דרכו בבארסה ב', כשהיה בן 19, הוא לא שיחק בהרכב, בו בלט הכשרון הישראלי הצעיר גיא אסולין. רק במחזור ה-13 של אותה עונה העלה גווארדיולה את בוסקטס בהרכב הראשון. ומאז אי אפשר היה להזיז אותו משם.
כשגווארדיולה מונה למאמן הקבוצה הראשונה בקיץ 2008 הוא הציב להפתעת כולם את בוסקטס בהרכב הפותח. מהר מאוד התברר עד כמה ההחלטה הייתה חכמה. יוהאן קרויף אמר עליו אז: "למרות שהוא צעיר וחסר נסיון, כשהוא משחק בלי הכדור, הוא נראה כמו שחקן ותיק, הוא תמיד נמצא במקום הנכון כדי לחלץ את הכדור מחדש. וכשהוא עם הכדור הוא עושה את מה שקשה כאילו זה קל - הוא משחק בנגיעה אחת או שתיים".
כשהקפטן קרלס פויול פרש באוגוסט 2014 הוא ביקש להעביר את החולצה מספר 5, עימה היה מזוהה כל כך הרבה שנים, לבוסקטס. זו הייתה מחווה מרגשת שהוכיחה עד כמה הערכה מקבל "בוסי" בקבוצה.
צ'אבי, קפטן ברצלונה עד לא מכבר, שמשחק כיום בקבוצה הקטארית אל-סאד, חושב שבוסקטס צריך להיות המנהיג של הקבוצה. השבוע הוא אמר: "אני מעריץ גדול של בוסקטס. הוא נמצא כעת בכושר מדהים, הוא מכריע משחקים ומנצח אותם. הוא מבשל שערים, אבל לא מתבייש לעשות את העבודה השחורה ולוחץ את שחקני היריבה במחצית המגרש שלהם. מבחינתי הוא השחקן שצריך להוביל את בארסה בשנים הקרובות, גם על המגרש וגם בחדר ההלבשה".
בשבת (19:15, שידור ישיר בערוץ one, ערוץ 50 ב-YES וב-HOT. תקציר ב-ynet ספורט) סרחיו בוסקטס ינסה להוכיח דווקא מול ריאל מדריד הגדולה, שכל השבחים שהוא קיבל בזמן האחרון, היו מוצדקים.
לפנייה לכתב/ת 
