כך מוכרים הישראלים ציוד רפואי לכל העולם

300 מיליארד דולר - זה היקף הסחר העולמי בתחום המכשור הרפואי בשנת 2014 וזהו רק ההתחלה. על פי ארגון הבריאות העולמי עד ל-2017 הסכום יטפס ל-400 מיליארד דולר - זינוק של 33%.

עוד בנושא

"כשהיצוא הישראלי גדל - כולנו מרוויחים"

רוצים לייצא לחו"ל? אין תחליף ללחיצת יד

מדוע? הגידול בתוחלת החיים, מודעות לאורח חיים בריא, אפשרויות הטיפול המניעתי, שעומדות לרשות הנמצאים בקבוצות הסיכון השונות, באמצעות ניטור מרחוק. אלו ועוד מביאים יותר ויותר חברות לפתח את ענף המכשור הרפואי, שכבר היום נחשב לענף הצומח ביותר בעולם.

תערוכת מדיקה - תערוכת המכשור הרפואי הגדולה בעולם, התקיימה השבוע בדיסלדורף גרמניה. 150 אלף מבקרים, 17 אולמות תצוגה ו-5000 מציגים מכל העולם. מתוכם 50 חברות ישראליות שהציגו את דור העתיד של המכשור הרפואי, הטכנולוגיות והפיתוחים בביתן הלאומי הישראלי שהקים מכון היצוא, בסיוע מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. ואם לשפוט את ההצלחה הישראלית, על פי כמות המבקרים והפגישות שהתקיימו בביתן הישראלי, אז יש לתעשייה הישראלית הרבה במה להתגאות.

50 חברות ישראליות שהציגו בתערוכה הצליחו למשוך אליהן קניינים וחברות מכל רחבי העולם - כולל ממדינות ערב שנצפו לא אחת בביתן הישראלי וחיפשו פתרונות לבעיות איתן הם מתמודדים.

מ-גופיה עם אלקטרודות (חברת הלת'ווטש) שמתריעה על מצב הלב ישירות לטלפון הסלולארי, נעל קטנה (חברת UNFO Med) לתיקון עיוותי כפות רגליים בקרב תינוקות - שמייתר לחלוטין את הגיבוס המכאיב, תכשיר המחסל כינים (חברת נובוקיד) ב-100% בתוך 10 דקות, בטכנולוגיה שאינה מאפשרת לכינים לפתח עמידות, חגורה לנשים בהיריון (חברת Nuvo group) שמנטרת נתונים על מצב העובר והאם, לרופא המטפל ולאישה עצמה - ישירות אל מכשיר הטלפון, מכשיר חירום (חברת Qinflow) לחימום נוזלים לטמפרטורת הגוף - כגון דם לעירוי בתוך 13 שניות, חגורה למבוגרים שמתנפחת (חברת היפ הופ טכנולוגיות) כשהיא מזהה נפילה, ועוד עשרות פתרונות שונים שפותחו לאחרונה בישראל.

סיקור מיוחד מדיסלדורף. צפו בכתבה

"הביתן הישראלי הוא אחד העמוסים בתערוכה, וזה לא בגלל העיניים היפות שלנו", אומר ל-ynet רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא. "יש פה תנועה של אלפי אנשים שמגיעים לביתן הזה ומתרשמים מהפיתוחים ומהטכנולוגיות הישראליות ועל זה אנחנו גאים. פה לא מרגישים חרם או משהו נגד ישראל, כי פה המוצר שלנו מנצח".

קודם מייצאות ואח"כ מוכרות בישראל

לדברי גבאי, יש היום בארץ מעל 500 חברות קטנות בינוניות וגדולות בענף הציוד הרפואי שכבר מייצאות בהיקף של כשלוש מיליארד דולר בשנה. "זה המון. זה אומר שיש מפעלים ישראליים שעובדים ומייצאים סחורה לחו"ל כשחוץ מהם יש עוד הרבה מאוד סטארט-אפים בענף שעדיין לא הגיעו לבשלות, אך בקרוב יתחילו לייצא".

"ההייטק הישראלי חושב ברמה הבינלאומית ולא על השוק הישראלי. יש פה הרבה חברות שנמצאות כאן בתערוכה שעובדות כבר בכל העולם אך לא מוכרות בישראל, או עדיין לא הגיעו לישראל, כי היא שוק קטן מידי", מציין גבאי.

מתוך אלפי המבקרים בביתן הלאומי הישראלי, מאות פגישות עסקיות עם קניינים מכל רחבי העולם נסגרו מראש. מי שפעלה על כך בחודשים האחרונים היא חמדת שגיא, הנספחת המסחרית של ישראל בברלין יחד עם נספחויות מסחריות רבות אחרות, ולדבריה, השנה חל זינוק של פי שלושה בכמות הפגישות שהתקיימו ביחס לשנה שעברה. "מה שמשחק פה זה המוח היהודי".

"השאלה החשובה בעצם היא מה הפיתוח ואיזה תשובה הוא נותן ואנחנו דואגים לחבר בין הצרכים הקיימים שהחברות הישראלות מציגות לבין החברות הגדולות. החברות הכי גדולות - חברות כ-סמסונג, אולימפוס וטושיבה מציגות אף הן בתערוכה. גם שם הבינו שתחום המכשור הרפואי זה העתיד ומדובר במנוע צמיחה אדיר", מציינת שגיא.

אין חברות ענק בישראל בתחום הציוד הרפואי

חשוב לזכור כי בתחום הציוד הרפואי אין לישראל חברה בסדר גודל עולמי כדוגמת "טבע" בתחום הפארמה או "כיל" בתחום הכימיקלים. "יש חברות בינלאומיות גדולות שרכשו חברות ישראליות מקוריות אולי היצוא נחשב עדיין לישראלי משום שהן עדיין משמשות כיצרניות, אך לא מתפתחות להיות חברת ענק ישראלית שנחשבת בזכות עצמה", אומרת אנג'לה רבינוביץ, מנהלת מחלקת מדעי החיים במכון היצוא. "כל ההתמחות הישראלית בתחום הציוד הרפואי היא מאוד נישתית".

"לפעמים מגיעים לפה קניינים ששואלים אותי: אנחנו רוצים שתכירו לי חברה שבונה חדרי ניתוח. זו לא התעשייה הישראלית, התעשייה הישראלית מתמחה בפתרונות לכל מיני בעיות ופינות שהיו מציקים לרופאים, למנתחים ולמטופלים. זו התעשייה הישראלית", קובעת רבינוביץ. "אנחנו לא בונים בחדרי ניתוח - אבל בלי הפתרונות הישראליים, חדר ניתוח הרבה פחות נוח לעבודה".

"זאת הגאווה של התעשייה הישראלית", מוסיף רמזי גבאי. "זה שמכון היצוא ומנהל סחר חוץ נותנים ליצואנים ביתן יפה, שתיה ואוכל, זה נחמד, אבל זה לא מה שחשוב, אם הם יצליחו בעסקים אז הצלחנו. חשוב לי שחברות יצליחו בעסקים  ולפתח את התעשייה הישראלית. כשהן מצליחות כולנו מרוויחים - גם ישראלי שבכלל לא נמצא בתעשייה הזאת".