רוצים עובדים מוצלחים? שלחו אותם ללמוד

אחת המגמות הבולטות בשנים האחרונות בתחום התעסוקה היא הידוק שיתוף הפעולה בין האקדמיה לסקטור העסקי. פקולטות יישומיות רבות בארץ מתגאות בקשרים ישירים עם חברות עסקיות, שחלקן מובילות ברמה עולמית.

לכתבות נוספות בערוץ קריירה

"קשרי התעשייה" כפי שחלק מהפקולטות מכנות זאת, הם הרבה מעבר להרצאה שבכיר בחברה נותן לסטודנטים, או סיור לימודי בחברה. הפקולטות מתחרות על החברות ומציעות להן לא מעט: להיות חשופות לנושאי המחקר של הסטודנטים, להכיר את הסטודנטים הבולטים, לעשות ימי גיוס בלעדיים, לכוון את תחומי המחקר של הפקולטה לנושאים שמעסיקים את החברה ואף להשתתף בהוראה ובחונכות.

בתמורה, הפקולטות נהנית מחסות כלכלית ויוקרתית מאותן חברות, אך בעיקר הופכות לאטרקטיביות בעיני הסטודנטים, שהם המרוויחים הגדולים. מי ששואל "מה ייצא לי מהלימודים" מקבל תואר יישומי יותר: מקורסים המציגים את "העולם האמיתי" של מחקר ויזמות, ועד הצעות תעסוקה בלעדיות שנותנות להם צעד פתיחה חשוב. הסטודנטים כיום "מבזבזים" הרבה פחות זמן: אם פעם סטודנטים עבדו במלצרות, היום הם מתחילים לעבוד בתחום שלהם כבר בזמן הלימודים.

אין ספק, הקשר בין האקדמיה לסטודנטים הוא מצב שבו כולם יוצאים מורווחים: הפקולטות, הסקטור העסקי והסטודנטים. טוב מאוד שחלפו הימים שהאקדמיה והתעשייה היו מנותקות, והסטודנטים היו נשלחים לגשש את דרכם בשוק התעסוקה כדי לגלות כמה גדול הפער בין מה שלמדו, לבין היישום בפועל.

(צילום: אליעד לוי)

ירידה בערך הלימודים האקדמאיים

תזוזת המטוטלת לצד היישומי, דורשת התאמות שיאזנו את המהלך, אחרת נקבל תגובת בומרנג. האקדמיה התקרבה לתעשייה יותר מאשר ההיפך, מה שמלמד על ירידה מסוימת לכאורה בערכם של הלימודים האקדמיים. לעתים נראה בטעות שהאוניברסיטאות הפכו למוסדות הכשרה וסינון לטובת התעשייה, ובשלב מסוים אפילו לגורם מעכב עבור סטודנטים שכבר רוצים לעבוד ומעסיקים שזקוקים להם.

אם הסקטור העסקי רוצה לוודא שמוסדות ההשכלה הגבוהה ימשיכו לספק לה בוגרים ברמה מקצועית גבוהה, היא צריכה לחבור לאקדמיה ולדאוג שהרמה האקדמית תישאר גבוהה, ולעצור את המטוטלת לפני שתגיע למקום קיצוני.

הדרך לשם היא שהתעשייה תיתן מעצמה בחזרה לאקדמיה, ותאפשר לעובדים ללמוד באוניברסיטה. כך ייווצר משולש, ממנו ייהנו העובדים שעד לפני זמן מה היו סטודנטים, האקדמיה – שתקבל תלמידי מחקר מנוסים ואיכותיים, והתעשייה, שרמת ההון האנושי שלה תעלה.

כיום רוב המעסיקים נרתעים מכך שעובדים ייצאו ללימודים מתקדמים. הם רואים בכך בזבוז זמן שבא על חשבון ימי עבודה, והעובדים מבינים את המסר. התייחסות מעין זו לתואר השני, היא טעות חמורה. לאחר שהאקדמיה למדה להתאים את עצמה לתעשייה, הלימודים בה יכולים לשרת גם את המעסיקים. אולם הרווח העיקרי הוא שיהיו להם עובדים מוכשרים ומעודכנים, שנחשפים לחזית המחקר, וגם שבעי רצון יותר: עצם ההשקעה בהם ושלהם, מוסיפה לסיפוק של העובדים.

כדי שיישמר היתרון של ישראל, וכדי שהמהלך החשוב של הידוק הקשרים בין האקדמיה לתעשייה יהיה משמעותי, הוא חייב להיות הדדי. מעסיקים יקרים – קיבלתם עובד איכותי מהאוניברסיטה? תנו בחזרה, לו ולאקדמיה, ותרוויחו בעצמכם הון אנושי איכותי יותר.

הכותב הוא מנהל לקוחות אסטרטגיים בחברת ההשמה קודקס