מי מוביל בגיוס לצה"ל? דירוג הערים והתיכונים

אלו הערים ובתי הספר התיכוניים שמובילים בנתוני הגיוס לצה"ל: אגף כוח אדם בצה"ל פרסם היום (ה') את דירוג בתי הספר התיכוניים בארץ המובילים בשיעור הגיוס לצה"ל, לצד התיכונים המובילים בשיעורי גיוס ללחימה או לתפקידים טכנולוגיים בצבא. לפי "ליגת התיכונים והערים", כך מכנים את הדירוג בצבא, ישנם 35 מוסדות חינוך על-יסודיים בארץ ש-100% מבוגרי י"ב משורותיהם משתחררים השנה מצה"ל בתום שירות מלא. תשעה מהם שייכים לזרם הממלכתי דתי ואחד מהם דרוזי (תיכון ג'וליס).

לחצו לרשימה המלאה

לפי הרשימה, באף אחד מהתיכונים בתל אביב לא נרשם גיוס של 100% מהבוגרים, בניגוד לערים גדולות אחרות כמו חיפה (עירוני יבנה ועירוני ג'), ירושלים (הרטמן, בויאר ועירוני מסורתי) ובאר שבע (אמי"ת).

מקרב בוגרות התיכונים, נמנים תשעה תיכונים בארץ שכל תלמידותיהן התגייסו, שניים מהם מתל אביב: ליידי דייויס ועירוני י"ד. לפי הנתונים, כל עשרת התיכונים שנחשבים לקרביים ביותר (אחוז המתגייסים ללחימה) הם מיישובים קטנים בפריפריה וכולם משתייכים לזרם הממלכתי דתי.

התיכון הכי קרבי בארץ הוא ישיבת בני עקיבא בסוסיא שבדרום הר חברון (97.1% מבוגריו השנה הם לוחמים). בצמרת עוד לא פחות משלושה תיכונים מיהודה ושומרון שרוב בוגריהם התגייסו השנה ללחימה. מבחינת לוחמות, התיכון הכי קרבי לבנות הוא עירוני מסורתי בירושלים, שם כמעט כל בוגרת חמישית היא לוחמת, ובעשירייה הראשונה שני מוסדות חינוך ממלכתי דתי, מטבריה ומנתיבות, ששלחו יותר מ-10% מבוגרותיהן לשרת כלוחמות.

למגזר הדרוזי יש במה להתגאות גם בכל הקשור לשליחת תלמידיו למסלולי העתודה: מתוך עשרת התיכונים המובילים בארץ בגיוס למערך העתודה (המקצוע העיקרי כיום הוא הנדסה) ישנם שלושה תיכונים דרוזיים - קאסם גאנם ממראר (מקום 3), מקיף ג'וליס (4) ושש-שנתי חורפיש (7).

מבחינת ליגת הערים, לא נרשמו השנה שינויים דרמטיים - מודיעין ממשיכה להוביל בגברים עם ציון של 84% המשקלל את המיצוי ללחימה ולקצונה לצד שיעורי הגיוס. במקום השני, ואורחת קבועה בצמרת, נמצאת גבעת שמואל שזינקה שבעה מקומות וזכתה לציון 82.2%. גם קריית אונו שבמקום השישי עלתה בתשעה מקומות. את הזינוק המרשים ביותר רשמו טירת הכרמל (עלייה של 16 מקומות), עכו (15), קריית שמונה (12) ודליית אל-כרמל (11).

סוגרות את הטבלה, כרגיל, הערים החרדיות, ועוד בתחתית נמצאת שוב אשדוד (מקום 58), העיר השישית בגודלה בישראל. גבעת שמואל מובילה גם באחוז הגבוה ביותר של לוחמים משורותיה (59.5%), ובמקום השני מככבת דווקא העיר החרדית ביתר עילית.

מבחינת משרתות, גם השנה הוד השרון מובילה את טבלת הערים. בדומה לגברים, גם בנשים אין ייצוג לאף אחת מהערים הגדולות בעשירייה הראשונה. את הזינוקים הגבוהים ביותר בקטגוריית הנשים רשמו הערים עכו ונצרת עילית. כל הנתונים מתייחסים לילידי שנתון 1994 שמרביתם התגייסו ב-2012 ומשתחררים השנה.

הצעדים למנוע בריחת מוחות

בתוך כך, בזמן הדיונים המתוחים בוועדת החוץ והביטחון על חוק הגיוס לחרדים, התייחס היום קצין בכיר בצה"ל לסוגיה. הקצין טען כי "החרדים אפקטיביים לצבא ועושים עבודה מצוינת אך צה"ל לא ייפול בלעדיהם". באותה נשימה הוסיף: "השאלה האמיתית נוגעת לשילובם בחברה ו-90% מהחרדים המסיימים שירות צבאי משתלבים בלימודים או בתעסוקה. אנחנו עומדים ביעדי הגיוס ורוצים לעשות זאת בהסכמה מבלי לשלוח משטרה צבאית לישיבות".

השנה צה"ל עומד ביעד גיוס שקבעה לו הממשלה הקודמת (2,700 מתוך שנתון של 8,000 חרדים בני 18). ההגדרה של הממשלה לחרדי הוא מי שלמד שנתיים לפחות במוסד תורני בגיל 18-14.

בנוגע לסוגיית התחנה הצבאית גלי צה"ל, הקצין הבכיר ציין כי ישנה תוכנית לשינוי מסגרתה של התחנה, שנבחנת כעת במערכת הביטחון, מתוך כוונה ככל הנראה להמשיך להפעילה אך לא כחלק מצה"ל. הקצין חזר על עמדתה העקרונית של צמרת צה"ל ולפיה אין מקום לתחנת רדיו צבאית בישראל.

בנוגע לקיצור השירות, ציין הקצין כי צה"ל סיכם סופית עם משרד האוצר על המשך קיצור השירות גם בשנת 2020, אז יתקצר השירות לבנים מ-32 חודשים כיום ל-30, בעוד משך שירות הנשים יישאר שנתיים, אך תורחב כמות החיילות המשרתות בתפקידים המחייבים הארכת שירות כמו לוחמות וטכנולוגיות.

בנוגע לעתידן של שתי הפנימיות הצבאיות בישראל, בחיפה ובאור עציון,

 אמר הקצין כי "אין להן מקום ב-2015. אנו משקיעים בשנות שירות וב-41 מכינות קדם צבאיות. זה לא עניין של תקציב הפנימיות, העומד על 15 מיליון בשנה וכולל עשרות תקני הקבע, אלא שאלה של צורך שלא קיים".

הקצין התייחס גם לחשיפת "ידיעות אחרונות" השבוע ולפיה כשליש מכמות הקצינים האיכותיים בצבא "ברחו" משורותיו לטובת המגזר הפרטי, ואמר כי בין היתר ננקטים צעדים כהכפלת כמות תקציב התמריצים לקצינים צעירים, ב-100 מיליון שקלים נוספים. ראש אכ"א, אלוף חגי טופולנסקי, הוסיף בהקשר זה כי גם מודל הקבע החדש - שמאפשר פרישה לפנסיית גישור עד גיל 67 בשיעור של 43% מהמשכורת האחרונה, בגיל מוקדם יותר לקצינים (42) לצד מענק למשוחררים בגיל 35 בשיעור של עד חצי מיליון שקל - יסייע להתמודד עם התופעה המדאיגה.