ילד ירוק: מאור שלום נותן הכל על השולחן

באמצע גמר אליפות ישראל בסנוקר בשבוע שעבר, מאור שלום (19) הרגיש ששוב פעם זה קורה לו. אחרי שנים של היחנקויות במעמד הגמר, שלום שוב איבד יתרון, ויריבו דוד וייצמן חזר מ-2:0 ל-2:2.

• לכתבות קודמות במדור "מחוץ לרדאר"
  

בנקודה זו שלום יצא מאולם ה-G2 באשדוד וניסה להבין מה עובר עליו. למה פעם נוספת הוא חוטף שיתוק ברגע האמת. מי שהיה שם לצידו באותם רגעים היה דני ביסמוט, חבר נבחרת ישראל בסנוקר וחברו הטוב ביותר של שלום. "אתה פשוט לא שם. הרמה שלך אחרת", אמר ביסמוט לשלום בפשטות וביקש ממנו, "תתחיל ליהנות מהמשחק ותראה לבד מה קורה. אני מבטיח לך שתנצח".

אחרי שנים של אכזבות, סוף סוף הוא הניף את הגביע(צילום: איגוד הביליארד)

מילות העידוד של ביסמוט חדרו עמוק. שלום חזר לשולחן ודהר מבלי להסתכל לרגע לאחור, בדרך לניצחון בשלושת המשחקונים הבאים וזכייה ראשונה בקריירה בתואר אלוף ישראל. "במקום לסבול, התחלתי ליהנות. הקהל צפה בי ונהניתי להטביע כדורים. פתאום הכול השתחרר", הוא מספר.

שלום הוא אחד מהנציגים הבולטים של דור צעיר ומוכשר שצומח בסנוקר הישראלי. אחרי שנים ארוכות בהן שלט בענף באופן כמעט בלעדי, רועי פרננדס (39), כיום השרביט, או במקרה שלנו המקל, עובר לשחקנים הצעירים. בשנתיים הקודמות היה זה שחר רוברג (21) שזכה באליפות ישראל וכעת הגיע תורו של שלום. תוסיפו לשניים הללו את אמיר נרדיה, רק בן 15 אמנם, אבל כבר מפגין כישרון יוצא דופן ותקבלו דור עתיד מבטיח. נראה שיותר מתמיד אפשר לפנטז על שחקן ישראלי המתחרה בסבב המקצועני, לצד כל אותם כוכבים שאתם רגילים לראות ביורוספורט.

הילד שכבש את המועדון בבת-ים

את הסנוקר שלום גילה בתור ילד בן 7 כשהתלווה לאביו שנהג לשחק בשולחן קטן אצל חבר. אחרי חודשיים שהיה מגיע מדי שבת לצפות באביו משחק, החליטו המבוגרים לתת לשלום לשחק. מכאן הדרך למועדון האריסטוקרט בבת-ים הייתה קצרה.

שלום ונרדיה. דור צעיר ומוכשר(צילום: איגוד הביליארד)

במועדון האריסטוקרט נפגש שלום לראשונה עם פרננדס, אלוף ישראל באותם ימים ומי שהפך במהרה למנטור שלו. שלום החל לקחת שיעורים פרטיים אצל פרננדס והתאהב בסנוקר מעל לראש. "הייתי פשוט מטורף על המשחק", הוא מספר, "ההורים שלי היו שמים אותי ישר אחרי בית ספר בסנוקר ובאים להחזיר אותי בלילה. לא הייתי עוזב את השולחן".

כששלום היה בן 13, החברים במועדון כבר לא יכלו להתעלם מהכישרון הנדיר שהציג. הוא נתן פייט רציני לשחקנים מבוגרים ומנוסים ממנו, אנשים מביני עניין העידו בפניו ש"יש בו משהו שונה" והמליצו לו בחום להיכנס לתחום בכל הכוח.

לפני שלוש שנים, כשהיה רק בן 16, שלום ערך טבילת אש באליפות אירופה עד גיל 21. ההצלחה שלו הייתה מדהימה. 73 שחקנים התחילו את האליפות ושלום נעצר רק בשמינית הגמר. בדרך הוא ניצח את דואיין ג'ונס הוולשי, אחד הפייבוריטים לנצח באותה אליפות ושחקן מקצוען כיום. "עד היום התחרות הזו ממש זכורה לי, ניצחתי וניצחתי ולא הבנתי איך. ידעתי מה אני שווה, אבל הייתי חסר ניסיון בתחרויות", הוא נזכר.

רועי פרננדס. המנטור(צילום: דודי אסולין)

למרות ההצלחה ההיא עד לאחרונה שלום נותר בצלו של רוברג המבוגר ממנו בשנתיים. רוברג נחשב בשנים האחרונות לשחקן הבכיר בישראל, הוא רשם מספר הישגים נאים בזירה הבינלאומית, זכה בטורנירים לאומיים רבים ואפילו היה קרוב בעונה שעברה להשיג את הכרטיס הנכסף לסבב המקצועני. למרות היריבות הספורטיבית הטבעית, שלום מעיד כי הוא ורוברג חברים טובים.

"אני מפרגן לו מאוד", אומר שלום, "במשך שנים היה לי מחסום מנטאלי במשחקים נגדו ונגד פרננדס. רוברג תמיד סומן כנציג הדור העולה בסנוקר ופרננדס היה אלוף ישראל 15 שנים וגם המאמן שלי. היה לי חשש ממשחקים נגדם. לא פשוט לנתק את עצמך בשולחן מהחברות. הרגש תמיד יהיה שם. כיום אני יודע שביום נתון הכל יכול לקרות. הרמה בארץ עלתה מאוד וכל אחד יכול להפסיד, רוברג ופרננדס לדוגמא הודחו השנה באליפות ישראל כבר ברבע הגמר".

סנוקר הוא לא ענף זול. הנסיעות לחו"ל, שעות השולחן, הציוד הדורש תחלופה תכופה – כל אלו עולים לא מעט כסף. שלום למזלו נהנה מתמיכה של איגוד הביליארד וגם של הוריו שמלווים באהבה את בנם במסעו אחרי הגשמת חלומו.

שחר רוברג. חבר טוב (צילום: עוז מועלם)

הוא מעדיף כיום להתאמן לבד ללא מאמן ("המאמנים בארץ טובים, אבל אני לא מרגיש שיש מישהו שיכול לתת לי את מה שאני צריך"), ומבלה ליד השולחן ארבע פעמים בשבוע, בכל פעם בין שלוש לשש שעות.

החלום הגדול: הסבב המקצועני

המטרה העיקרית של שלום, שבשבילה הוא משקיע שעות על גבי שעות לצד השולחן הירוק, היא השתלבות בסבב הסנוקר המקצועני. בניגוד לענפים אחרים, בסנוקר הסבב המקצועני הוא מועדון אקסקלוסיבי וקטן אליו משתייכים בסך הכל 128 שחקנים. זהו המקום בו מככבים שחקנים אגדיים דוגמת רוני אוסאליבן, מארק סלבי וג'אד טראמפ. ישנן מספר דרכים להיכנס לסבב, המקובלת ביותר היא באמצעות טורנירי ה-Q-School שנערכים מדי סיום עונה. רק שמונה שחקנים מתוך סביבות 150 שנרשמים ל-Q-School זוכים בסופו של דבר בכרטיס לסבב המקצועני – הדרך לשם עוברת כמובן בניצחונות רבים על שחקנים מוכשרים ממעצמות סנוקר כמו אנגליה וסין.

השנה מתכוון שלום לנסות את מזלו ב- Q-School בתקווה להגשים את החלום הגדול. "עד היום לא הרגשתי שאני מוכן לגמרי", הוא מסביר מדוע העדיף לחכות קצת עם ההרשמה לטורניר, "בסנוקר יש המון אלמנטים של בגרות ומנטאליות. הייתה לי בעיה של מנטאליות חלשה. הייתי שברירי, אם לא היה הולך לי הייתי מתרסק עם עצמי. קשה מאוד להתנתק מהמחשבות כשאתה יושב על הכסא ורואה את השחקן השני מכניס כדורים. אתה רואה איך 'טובחים' בך ואתה לא יכול לעשות כלום. היום אני נלחם בלי קשר לתוצאה. הרבה שחקנים נכנסים לסבב המקצועני כשהם לא מוכנים לכך ולכן גם מודחים משם מהר. אני מאמין שאם כבר נכנסת, אתה צריך לתפקד שם".

"הייתה לי בעיית מנטאליות, הייתי שברירי"(צילום: איגוד הביליארד)

הנושא המנטאלי עולה לא אחת בשיחה עם שלום. עד היום יש לו רגעים שהילד הרע משתלט עליו והוא דופק את המקל על הרצפה אחרי החטאה, אבל במקביל הוא לומד לשמור על איפוק

 ולא להישבר ברגעים קשים. את הפירות מהעבודה על הצד המנטאלי הוא כבר טעם באליפות ישראל האחרונה.

מי שנחשב עבור שלום כמודל לחיקוי בכל הקשור להתנהלות קרת רוח ומחושבת הוא מארק סלבי, אלוף עולם לשעבר ואחד מגדולי הטקטיקנים של הענף. "ההתנהגות שלו מחוץ לשולחן מדהימה", מסביר שלום, "לא משנה כמה יובילו עליו, הוא יושב על הכסא בידיים משולבות ורגוע. הפנים שלו לא זזות. הוא פשוט שובר שחקנים בקור רוח שלו".

ימים יגידו אם שלום יזכה להטביע כדורים מול מצלמות הטלוויזיה, כשבכסא לידו יושב סלבי ומתבונן בו במבט קפוא.