איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים / טור

ז'אן טבק הגיע למכבי תל אביב עם עננה מעל הראש. עננה בגובה רב, אבל כזו שתוריד גשם בקיץ. "כשמקבלים הצעה ממועדון בסדר גודל של מכבי תל אביב לא מסרבים". באמת? מי לא מסרב? רק כאלה שקופצים על הזדמנויות. שמוכנים לוותר על עבודה בקבוצה קטנה יותר.

• מכבי ת"א הפסידה לצסק"א מוסקבה
• ז'אן טבק הבין מה החולשות של מכבי
• פרמאר הוא הבעיה / מליניאק
  

אחרי שנבחר על ידי פואנלבראדה, בנה אותה בקדם עונה, התחיל לרוץ איתה ולנצח משחקים, כולל המשחק האחרון בו נפרד מהשחקנים, טבק שוב ויתר על העבודה היסודית בקבוצה קטנה כדי לקפוץ על העגלה המבהיקה של היורוליג.

למה שוב? כי ככה הוא התפרסם כמאמן. ב-2012 הוא התחיל את העונה בסופוט הפולנית, בנה קבוצה, זכה בתואר, אבל אז בסקוניה קראה לו. וכל העקרונות והחוקים בהגנה ובהתקפה התקפלו, והוא קפץ כמו גדול על המציאה. נטש את הפולנים לאנחות, ודילג ללבוראל. נכון, עשה עונה יפה מאוד, 17 נצחונות רצופים. העלה אותם לטופ 16. ומה קרה בקיץ? ירד הגשם. הביתה, חזרה לעמדת עוזר המאמן.

אז קודם כל, למרבה ההפתעה, יש כאלה שכן סירבו למכבי תל אביב. ושנית, כנראה שאחד מאלה שסירבו גם יקבל את הקבוצה בקיץ הקרוב, כדי לבנות אותה כפי שהוא מבין.

במכבי מעריכים אינטגריטי של אחד שלא הסכים לקחת את הקומבינה שערבב לו טראסק המוחות המקצועי המורחב של ההנהלה. כזה שמתעקש לבנות קבוצה לפי הבנתו ורק אז ללבוש חליפה. ולמרות שכביכול התעקש על שנה וחצי, טבק התקפל גם כשהתעקשו להכניס לו סעיף פינוי-פיצוי, שיופעל בסוף העונה.

כל כך הרבה מבזבזים על שחקנים לא מתאימים, לא יזרקו עוד כמה מאות אלפים על מאמן? והוא ייצא לשוק עם שני כתמים – זה שלא העלה את מכבי לטופ 16, וזה שעוזב קבוצה באמצע העונה בשביל ה"זוהר". בפעם השניה.

ארינזה אונואקו מאוכזב(צילום: אורן אהרוני)

מכבי רק מתכתבת עם הפוטנציאל שלה

בדקה השביעית הבליחה לרגע המכבי שכולם מחפשים – הגנת ברזל, מביאה לזריקה רעה של צסק"א, ריבאונד והוצאה מהירה הצידה, שתי מסירות וליי אפ של רנדל תוך 4 שניות התקפה. יתרון שיא ופסק זמן איטודיס. זה הכדורסל שמכבי צריכה לשחק. לא רק העונה, תמיד. אבל היא רק ממשיכה להתכתב לפרקים עם הפוטנציאל שלה. וזה קורה רק בהרכבים מסוימים מדי, בדקות מועטות מדי, נגד חמישיות לא מתאימות של היריב. מעט מדי.

בראיין רנדל – הוא הפנים של מכבי. הוא ולא אחר. ואין סימן גדול יותר לטעויות הקיץ מאשר העובדה ששוחרר, וחזר רק במקרה. שומר, חוטף, מפרגן, והכי חשוב - רץ. הוא רץ למתפרצת ומסיים. רץ להגנה וחוסם. רץ לעזור, רץ לסגור. לא קולע מדהים מרחוק, אבל שומר בחסד, ומבין את המשחק. משקיע הכל עבור הניצחון. אבל הוא שוחרר רק כי עבר את מחסום חמש שנות המס המופחת. "הוא לא שווה שנשלם עליו מס מלא. רגיש כזה ונפצע הרבה. אין דבר, נמצא מישהו כמוהו", אמרו לעצמם גאוני טראסק המוחות. מדהים.

בראיין רנדל הוא הפנים של מכבי(צילום: אורן אהרוני)

דף הסטטיסטיקה מלמד שמכבי ניצחה בכל הקטגוריות: אסיסטים, ריבאונד (!), סלים ואחוזי עונשין, סלים ואחוזים מ-2, חטיפות, איבודים. איפה ההבדל? צסק"א קלעה 6 שלשות יותר, באחוזים טובים הרבה יותר. וזה בעצם מה שהכריע. אבל השלשות האלה טומנות בחובן את כל מה שלא טוב במכבי העונה. חוסר היכולת להניע את הכדור בהתקפה, הטעויות הבסיסיות בהגנה, והיעדרו של כוכב ובעל בית בדמותו של תאודושיץ', שכמו סרגיי בלוב בזמנו בצסק"א הגדולה, נכנס בדקה השישית ומשתלט על המשחק.

במדד בו נמדדת קבוצתיות: "מספר השניות הממוצע בין מסירה למסירה בהתקפה" – מכבי במקום האחרון ביורוליג, צסק"א במקום הראשון. איך הכדור של הרוסים טס בלי כדרור, בלי כמעט לחשוב, הכל בא מרמת האימון, התרגול וההכרות בין השחקנים. כל מה שעובדים עליו בקיץ, עם המאמן שבנה את הקבוצה. ראה למעלה. 

אייק אופייבו(צילום: אורן אהרוני)

למכבי בעיות רבות, למשל בתרגיל אאוט מתחת לסל. במקום לעשות סלים קלים כמעט מאבדים את הכדור. כמעט שאין חסימות לשחקן בלי כדור. רק פיק אנד רול. אין ממש תרגילים, רק חילופי מקום, חסימה למכדרר, וחדירות עם הראש בקיר בלי תכנית גיבוי.

בהגנה עדיין עוזרים שלא לצורך, ללא רוטציה, וחוטפים שלשות. דווקא הגבוה היחיד שהמאמן הגבוה החדש אוהב, אונוואקו, מתמחה בשגיאות האלה, ומצעד השחקנים שניגש אליו ומסביר לו את הטעויות היה יכול להיות מצחיק אם זה לא היה מטריד. זה לא מספיק כדורסל.

רוצ'סטי. טבק לא היה צריך להוציא אותו(צילום: אורן אהרוני)

למאמן גבוה יש כבוד אחר

בנוסף – שגיאה אחת של המאמן החדש, שהוציא את רוצ'סטי לנוח בתחילת הרבע הרביעי. הרוסים רצו 0:8 והמשחק נגמר. שגיאה של טירון. לא נותנים לנוח

לשחקן היחיד שמסוגל לעשות סל לבד. לא במצב הזה, לא במאזן הזה, לא בהזדמנות הזאת. מכבי פספסה הזדמנות גדולה ובזבזה את כל האנרגיות שהתפוצצו בחצי הראשון על עוד הפסד בית. ועכשיו, בהדרגה הן תתפוגגנה לקראת המשחקים המכריעים באמת.

למאמן גבוה יש כבוד אחר. זה מזכיר לשחקנים כל הזמן שהוא היה שחקן. יש לו טבעות אליפות מה-NBA והיורוליג ובינתיים הוא אומר את הדברים הנכונים לפני המשחקים ובפסקי הזמן. הלחץ שלו רק ניכר במספר הפעמים שבהן הוא מיישר ומסדר את העניבה הארוכה. ראה דיוויד בלאט בעונה שעברה. לאט לאט זה יעבור.

טיפ: סיכה שמחזיקה את העניבה במקום תשחרר את הלחץ הזה. אבל אחרי המשחק טבק התחיל לדבר על מלאגה, ועל העובדה שהוא מכיר את המאמן (פלאסה איתו עבד חמש שנים) ו"יודע מה שהוא יודע". וואו. קצת צניעות. איך זה נגמר, בסוף, כולם יודעים.