שלושה כוכבים: הפסקול של מוצ"ש
המלנכוליה המקיפה את האנושות עם תום הסופ"ש, מכונה ביהדות "מלווה מלכה", ויש לה שורשים רוחניים. "אבדה רוחנית של הנשמה היתרה" משבת. יצחק מאיר שמבין דבר או שניים בנשמה (וביסס על זה קריירה מוזיקלית מרשימה) - מגיש לגולשי ynet בבכורה בלוז יהודי, שאבות-אבותיכם שרו במוצאי השבת
האלבום החדש של יצחק מאיר, "מלווה מלכה", אמור להיות "הפלייליסט" של סוף השבוע; של הרגעים שבהם מתחלפת המנוחה - במרוץ העכברים השבועי. הקודש מתחלף בחול, וברקע מתנגנים ניגונים שחלקם בני מאות בשנים ממזרח וממערב. ניגונים ששר סבא שלכם מדי מוצאי שבת בפולין, מרוקו או ירושלים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
רעיון הפרויקט - עיבוד מחודש של שירים ולחנים של מוצאי השבת, שחלקם מוגשים לכם כאן, בבכורה - נבט במוחו של יצחק מאיר, מבכירי המוזיקה היהודית - תוך כדי ארגון הבית עם צאת השבת, פעילות שכל שומר שבת מכיר: שטיפת כלים, ניקיון וכביסות. אליהן התלוותה המלנכוליה הבינלאומית, שכבר תווים רבים נשפכו אודותיה, עם תום סוף השבוע.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- שרולי החסיד הפך לבחורה: "שנים חשבתי שאני משוגעת "
- סבא שלי היה קומונר: עושים כבוד לבני עקיבא
- "נייעס": התורה ידעה לנבא את דאעש?
"הביטוי הצבאי של 'לכל שבת יש מוצאי שבת' המוכר מהצבא, עדיין תקף גם 20 שנה אחרי השחרור. שאלתי את עצמי, איך יוצאים מהבאסה?"
"לרגעים האלה", מסביר מאיר, "מתלווה גם 'אבדה רוחנית' של הנשמה היתרה, שעל פי המקורות נחה על אדם השובת במהלך השבת. תוך כדי איסוף החומרים לאלבום, ראיתי שאני לא לבד עם זה. עשרות ומאות שנים, אנשים כתבו פיוטים והלחינו נעימות לצאת השבת, ואי אפשר לפספס את התחושה הנוגה שמלווה אותם".
"הבלוז הזה דווקא משמח אותי", הוא מפתיע. "מוזיקה קצבית זה לא בהכרח משהו שעושה לי שמח. אני אוהב להיסחף עם המנגינה לעולם של רגש. נוגה, לא בהכרח מצער, הוא מחבר".
"לכל שבת יש מוצאי שבת", הגרסה המוזיקאלית
הפרויקט מארח לא מעט אמנים מן השורה הראשונה במוזיקה היהודית והחסידית, כיהונתן רזאל וליפא שמלצר – והוא כולל גם שילוב של פיוטים מזרחיים שמאיר, על אף היעדר שורשים מזרחיים מבית, מודה כי אינו מצליח להוציא אלבום בלעדיהם.
"אם הייתה איזו 'כוונה נסתרת', היא הייתה לחבר אנשים למוזיקה חסידית שורשית, ולא מה שהיום מכונה 'מוזיקה חסידית'. ופתאום אני מוצא את עצמי שוב עם מזרחית. אני מניח שמזרחי ששומע את המזרחית שלי, בטח יש לו בבית הרבה יותר טוב. אבל זה לא באמת משנה לי. אני רוצה לשיר מה שעושה לי טוב. ולצד הרגש החסידי הנוגה, רציתי לשיר גם משהו שמח ועם קצב".
את הביצוע לפיוט "אל אליהו", המדגיש את החיבור המסורתי של אליהו הנביא למוצאי השבת, הוא עושה עם הפייטן, חכם דוד מנחם. והתוצאה: שיר שלוקח את הפיוט מהמקום הקלאסי - למשהו שמתכתב הרבה יותר עם ביצועים מודרניים ועכשוויים, מהסוג שעושים לא מעט אומנים ישראלים בשנים האחרונות.
רוצה ש"אנשים יעופו על עצמם"
השיר היחיד באלבום שאינו עיבוד מחודש ללחן ותיק, הוא "ריבון העולמים". המלל נותר מן המקורות, אך הלחן כולו של מאיר. מי שחובר אליו הפעם הוא יהונתן רזאל, וביצוע המרגש של תפילה הנישאת במוצאי שבת, לקראת השבוע החדש שבפתח, "מנוקים מכל עוון, אשמה ורשע".
אתה מארח הרבה באלבום הזה.
"אני קורא לזה יותר 'פרויקט'. הרעיון היה לא להנכיח אותי ואת השירה שלי, אלא את השיר עצמו. להביא אותו למאזינים באופן הכי נכון". מאיר מספר כי בבוקר הראיון פגש בבחור צעיר, לא דתי, שסיפר כי הוא מאזין לאלבום שוב ושוב, עד שבמוצאי השבת מצא עצמו נוסע לכותל, נעמד מולו - וממשיך לשמוע את האלבום באוזניות. "מבחינתי, רק בשביל זה היו ההשקעה הכספית האדירה והמאמץ, שווים את הכל".
החלום של מאיר, בפרויקט הזה כמו בשלושת הפרויקטים הקודמים שלו (הכוללים למעלה מעשרה אלבומים), הוא להבליט את הנשמה היהודית. מאיר שמקפיד להדגיש בראיונות עמו כי אינו זמר, במובן הקלאסי של המילה, חולם "שאנשים יעופו על עצמם. שאנשים יתחברו. שהשירים יכנסו לנשמה ויותירו בה רושם, על מי ששומע, על הסביבה שלו. השירה נועדה לשרת אותם ולא הפוך. בשביל לעשות לעצמי טוב, אני יכול לשבת על המרפסת עם הגיטרה ולנגן, אבל בשביל לעשות לאחרים טוב, אני נכנס לאולפן".