מחקר ענק: מה הדרך הכי מדויקת למדוד חום?
חוקרים שסיכמו עשרות מחקרים קודמים, שהשוו בין מדידת חום באוזן, במצח, בפה, ובבית השחי, מצאו את הדרך המדויקת ביותר למדוד חום. אתם לא תאהבו את הממצאים
מדדתם חום לאחרונה? מאוד ייתכן שהתוצאה שקיבלתם שגויה: מחקר חדש שסיכם עשרות מחקרים קודמים, מצא מה הדרך המדויקת ביותר למדוד חום. הממצאים פורסמו בגליון החדש של כתב העת Annals of Internal Medicine.
השיטה המדויקת למדידת חום עמדה במחלוקת מאז ומתמיד. שיטת המדידה על ידי מדבקה במצח או הנחת מד חום בבית השחי נחשבו לפחות אמינות מכולן.
בשנים האחרונות נכנסו שתי שיטות חדשות באמצעות מד חום אינפרא אדום באוזן ובמצח, ובתי חולים רבים ברחבי העולם זנחו את השיטות המסורתיות ועברו למדידת חום באמצעותן, אולם לא פורסמו די מחקרים שקבעו נחרצות מהי השיטה המדויקת ביותר.
קיראו עוד
כספית, דיגיטלי או אוזני: איזה מד חום עדיף?
מתי באמת צריך להוריד את החום? הנחיות חדשות
כעת, חוקרים בארה"ב החליטו לסכם 75 מאמרים שהשוו בין שיטות המדידה השונות. המחקרים השונים בדקו את מידת הדיוק של מדידת חום דרך המצח, הפה, האוזן, בית השחי, ופי הטבעת. אלה הושוו למדידות החום הפנימיות בגוף הנחשבות למדוייקות ביותר – אצל חולים שהיו מחוברים לצנתר בעורק או במערכת השתן.
מסיכום כלל המחקרים, עלה כי שיטת המדידה בפי הטבעת היא המדויקת ביותר, והקרובה ביותר לתוצאות החום שהתקבלו בדם ובשתן. שיטות המדידה האחרות נמצאו לא מדוייקות במיוחד בחומים גבוהים או נמוכים במיוחד, כשהשיטה המדוייקת יותר מבין אלה היא המדידה בפה.
"מדידת חום קיצוני מאוד באמצעות מדי חום בבית השחי ובאוזן עלולות להראות סטייה של 0.5 עד 1.5 מעלות", אמרו החוקרים. אצל מרבית האוכלוסיה, ההבדל הזה לא משמעותי. אולם אצל תינוקות, קשישים או חולים הלוקים בפגיעה של מערכת החיסון, ההבדל הזה עלול להיות משמעותי מאוד, כשחולים עלולים שלא לקבל טיפול מתאים בזמן שהם סובלים מזיהום חמור.
חום: מלחמה בפולשים הזרים
מדוע עולה החום? ההשערה המקובלת היא שחילוף החומרים של החיידקים והנגיפים משתבש בשל סביבת החום הגבוה, ומסיבה זו איזור מוחי הקרוי היפותלמוס, האחראי על ויסות הטמפרטורה בגוף, מעלה את החום.
במרבית המקרים חום מתחת ל-38.5 מעלות אינו דורש טיפול. מרבית המומחים אף ממליצים שלא לטפל בתרופות להורדת חום בטמפרטורה נמוכה, כדי לאפשר לגוף להתגבר על הפולשים הזרים.
כשעולה החום מערכת החיסון המגיבה לזיהום מפרישה מולקולות המכונות "פירוגנים אנדוגניים", שנעים בזרם הדם ומגיעים להיפותלמוס. שם הם גורמים לכיוון מחדש של הטמפרטורה הבסיסית של הגוף. כעת ההיפותלמוס שינה כבר את הטמפרטורה הבסיסית, אבל חום הגוף עדיין לא הספיק לעלות והוא נמוך מהטמפרטורה החדשה שנקבעה. מסיבה זו אנחנו חשים בקור, מתחבאים תחת השמיכות ורועדים.
מעט אחר כך, כשהחום עולה עד לטמפרטורה החדשה שנקבעה, שולח ההיפותלמוס אותות הקובעים כי טמפרטורת הגוף תקינה. כעת, לא נחוש עוד קור וזה הזמן להגיח מתוך השמיכות. עכשיו ההיפותלמוס משנה שוב את כיוון טמפרטורת הגוף ומוריד אותה לערך הרגיל.
למרות שההיפותלמוס הפחית את הטמפרטורה בתרמוסטט המוחי, הגוף עדיין חם ולכן אנחנו מתחילים לחוש בחום ולהזיע. המשחקים הללו, בין ההיפותלמוס לתחושה שלנו, נועדו לגרום לנו לשנות את ההתנהגות על מנת לסייע ולייצב את טמפרטורת הגוף על הרמה אותה קבע ההיפותלמוס.
למעשה, תחושת החום או הקור שאנחנו מרגישים אינה טמפרטורת הגוף עצמה, אלא ההבדל בין טמפרטורת ההיפותלמוס (או אם תרצו – התרמוסטט) לחום הגוף. ההזעה אגב, היא מנגנון נוסף של הגוף כדי להוריד את הטמפרטורה, באמצעות אידוי הזיעה.
מתי צריך לפנות לרופא בשל חום גבוה?
- חום מעל 41.5 מעלות צלזיוס נחשב למדאיג ודורש טיפול מיידי.
- חום מעל 38.2 מעלות בשתי מדידות שנלקחו בהפרש של כשלוש שעות, אצל תינוק מתחת לגיל 40 יום, דורש פנייה דחופה למיון, בדיקות ואישפוז בבית חולים. בגיל זה, במקרים נדירים מאוד, עלולה מחלת חום לבטא מחלה חיידקית קשה ללא סימן חיצוני.
- חום מעל 39 מעלות הנמשך יותר משלושה ימים ואינו מגיב לתרופות להורדת חום דורש פנייה לרופא. בנוסף נדרשת בדיקה רפואית במקרה של חום מעל 39 המלווה בקוצר נשימה, או מלווה בפריחה על העור בצורת נקודות אדומות קטנות שאינן נעלמות בלחיצה ("פטכיות"), או כאשר מתלווה לחום הקאות מרובות או שילשולים ריריים-דמיים.
- ככלל, מצבו הכללי של החולה תמיד קובע: אדם מתנשם, מקיא פעמים רבות, חיוור מאוד, ישנוני, או אפטי עם חום גוף תקין או נמוך, מדאיג יותר מחולה הסובל מ-40 מעלות חום שמתקשר עם הסובבים, מתהלך וצוחק.
- אלה הסובלים ממחלות רקע כמו סרטן, מחלות לב, סוכרת, מחלות כשל חיסוני ומחלות כרוניות אחרות, או כאלה בטיפול ממושך בסטרואידים, מחייבים בדיקת רופא בכל עליית חום.
צפו: מדריך - איך יודעים שהחום הוא מוירוס או מחיידק?
לפנייה לכתב/ת 
