חשבון הנפש שלנו

בפגישתנו הראשונה העברתי לך מכתב אישי מראש הממשלה נתניהו, הענקתי לך גביע של יין ואמרתי ל"שנה הבאה חופשי בירושלים". והנה, חלפו מאז 17 שנה. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהתירו לצלם אותך. הרקע היה אווירה חיובית מצד ממשל קלינטון. ראש הממשלה הגיע להבנה על שחרורך, עד שבא האולטימטום של ראש ה-CIA דאז, ג'ורג' טנט, שמנע זאת.

בשנים האחרונות חל שינוי גדול באווירה כלפיך גם בארה"ב. בכירי הממשל האמריקני, לשעברים, כמו מזכירי המדינה קיסינג׳ר ושולץ, קראו לחנינה. ישראל חזרה והודתה בטעות הגדולה. הבעת חרטה שוב ושוב - אך מאומה לא עזר.

שחרורך רק אחרי 30 שנה מחייב שאלות נוקבות וחשבון נפש כאן בישראל. ריצית עונש חסר תקדים, מדוע? מעבר לפח שטמנו לך במשפטך, התשובה לכך קשורה בשאלה ממי מדינה תיפגע יותר, מאויב או ידיד? זה הרקע לתחושה בוושינגטון כי תרמית מבת-ברית כישראל ראויה לתגובה קשה יותר מזו של תרמית של אויב, כמו מרגלים רוסים מתקופת המלחמה הקרה. גם על מבחן "הנאמנות הכפולה" של יהודי ארה"ב ניתן לחשוב בהקשר זה.

אנשים רבים שואלים האם הקמפיין הרועש למענך הזיק. מובן לי שאמריקנים יטענו זאת. המאבק למענך היה מבחינתם מטריד ומאוד לא נוח. מנגד, אילו הפעילות למענך הייתה נעשית במחשכים ובסתר, היינו נשאלים כיצד ישראל נטשה והזניחה אותך, ונתנה לך להירקב בכלא מבלי שלאיש אכפת.

הממשלים האמריקניים היו נחושים שלא לשחרר אותך, גם אם סביבתך הייתה עטופה ב"שקט מחתרתי". הטענות של הפרעת הרעש הפומבי היו תירוץ נוח למתנגדים לשחרורך. לפחות היה לך בדל של נחמה בלילות הלבנים בכלא באטנר בידיעה שהציבור הישראלי פועל לשחרורך ואתה לא לבד.

האם נעשו שגיאות בטיפול בשחרורך לאורך השנים? אני מניח שכן. ודאי במבחן התוצאה. אבל אני חולק גם על הטענה שזו הייתה טעות לקשור את הדרישה לשחרורך לאירועים מדיניים. אלה היו ההזדמנויות היחידות להעניק לנשיאים השונים מקלינטון, דרך בוש ואובמה, אמתלה להתגבר על ההתנגדויות הפנימיות בזרועות

 הביטחון והמשפטים בממשל. נכון שהתוצאה לא הושגה, אבל אלה היו הפתחים היחידים שנכון היה לנסות ולנצלם. הרי כל הפניות והתחינות לשחררך על רקע הומניטרי, במנותק מהאירועים הפוליטיים, כשלו אף הם.

האם צודקים המבקרים שאומרים כי זו הייתה שגיאה להפוך אותך ל"גיבור ריגול ישראלי", כשברקע טענות ליעדים ומניעים אחרים של פעילותך האסורה? לאלה אשיב כי ליבת פעילותך הייתה הפעלתך כמרגל על ידי סוכנות של ממשלת ישראל. על כך בעיקר נשפטת ונענשת קשות. זו אחריות ברורה של ישראל. לא בכדי ראש הממשלה נתניהו הכיר בך כסוכן שהופעל מטעם רשות ישראלית מוסמכת. כל השאר לא רלוונטי.

ברוך צאתך לחופשי. נניח לך לחיות את חייך בשקט. בתקווה לראותך במהרה בישראל.

דני נוה, לשעבר שר הבריאות ומזכיר הממשלה