מחבקת ומכה. איראן והמיעוטים - יחסים בע"מ
בתקופה האחרונה מינתה טהרן שני שגרירים - אישה וכורדי - במסגרת התקרבות הנשיא רוחאני למיעוטים במדינה. אלא שבמקביל יש לא מעט דיווחים על התעללות הרשויות במיעוטים, שגם ככה סובלים מאפליה, קיפוח והזנחה
בחודש שעבר דווח כי מרזיה אפחם, דוברת משרד החוץ האיראני, התמנתה לשגרירה הראשונה של טהרן מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979 ולשגרירה השנייה בכלל בתולדותיה של איראן. ההחלטה למנות אישה לתפקיד שגרירה (במלזיה) התקבלה ככל הנראה במסגרת הניסיון של נשיא איראן חסן רוחאני להראות יותר מחויבות מקודמו ולמנוע אפליה מאוכלוסיות מוחלשות, שנחשבות במדינה למקופחות.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
כחלק מהמדיניות מושיטת הידיים למיעוטים מונה באחרונה סאלח אדיבי לשגריר הכורדי והסוני הראשון של איראן בווייטנאם. אדיבי, בן 51, היה בין בכירי הדיפלומטים האיראניים בקמבודיה ובעל רזומה עשיר. הוא היה ד"ר לשפה וספרות פרסית באוניברסיטת טהרן וכיהן בתפקיד נשיא שלוחת אוניברסיטת אזאד במחוז כורדיסטן. אך קורות החיים של אדיבי היו ככל הנראה גורם פחות מכריע בהחלטה לבחור למנות אותו לשגריר איראן בווייטנאם. המוצא שלו הכריע את הכף.
"איראן מנסה לשנות את תדמיתה בעולם"
האם מינויי השגרירים האחרונים וההצהרות הפומביות מרמזים באמת על שינוי בגישת המשטר בטהרן כלפי המיעוטים הרבים שחיים במדינה? "באיראן, המיעוטים מופלים לרעה וסובלים משלוש בעיות", מסביר ל-ynet ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מ"הפורום לחשיבה אזורית". "ראשית, הם מופלים כי הם מיעוטים אתניים לשוניים. שנית, הם מופלים כי הם סונים (הרוב באיראן שיעי). שלישית, מיקום מגוריהם בפריפריה גורם לכך שהם סובלים מאפליה משום שחלק מהמשאבים לא מגיעים אליהם". עם זאת, לדברי צימט, המשטר האיראני פועל לפתרון בעיותיהם של המיעוטים - אחת הגדולה בהן היא חוסר היכולת שלהם כיום ללמד בבתי הספר בשפה שלהם. דבר זה עשוי להשתנות בעקבות היוזמה הממשלתית להפעיל סעיף בחוקה האיראנית שמתיר לכורדים ללמד בשפתם.
יוסי מנשרוף, חוקר במרכז "עזרי" לחקר איראן והמפרץ הפרסי, אמר ל-ynet כי "הניסיון של רוחאני לשפר את מצב המיעוטים הוא ם חלק מהניסיון שלו לשפר את תדמיתה של איראן בעולם כדי למשוך השקעות זרות. זו המומחיות של רוחאני לעומת גופים רדיקליים אחרים כמו משמרות המהפכה". לדבריו, רוחאני התחייב במצע הבחירות שלו לשפר את כלכלת המדינה, ופועל בהתמדה לשפר את תדמיתה של איראן בתחומים שונים.
מנגד, באופוזיציה האיראנית טוענים שהשלטונות באיראן מדכאים באופן שיטתי את בני המיעוטים במדינה ואף מענים אותם. בשנה האחרונה, למשל, הוצא להורג אסיר פוליטי כורדי בכלא המרכזי של תיבריז. כמו כן, הרשויות לא מגלות סבלנות וסובלנות רבה לבני מיעוטים שמעורבים בפעולות טרור ולכאלה שחברים בגרסה האיראנית למחתרת הכורדית (PKK), "מפלגת החיים החופשיים של כורדיסטן(פג'אק).
במאי 2015 פרצו הפגנות אלימות בעיר הכורדית מהאבאד שבמחוז אזרבייג'אן המערבית אחרי שצעירה כורדית שעבדה כחדרנית במלון קפצה אל מותה מהקומה הרביעית. על פי טענה אחת, הצעירה ניסתה להימלט מאיש מודיעין איראני שרצה לתקוף אותה מינית. במהלך ההפגנות השתמשו כוחות הביטחון בגז מדמיע ובכדורי גומי. שלושה בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו, כך על פי דיווח העיתון סעודי א-שרק אל-אווסט, שהוסיף כי המפגינים כי הכריזו על שביתה כללית באזור.העימותים הקשים במהאבאד הוביל כורדים רבים בסוריה, בטורקיה ובעיראק להזדהות עם חבריהם באיראן.
חודשים למהומות במהאבאד, ב-17 במרס, נרשמו עימותים בין תושבי המחוז הערבי חוזסטן, שרובם סוני, לבין כוחות הביטחון במהלך משחק כדורגל בין קבוצה איראנית לקבוצה סעודית. האוהדים המקומיים, שידועים בחיבתם לסעודיה הסונית, קראו קריאות עידוד לקבוצה הסעודית וכן מילים כמו "חירות", שעליהן מתקשים השלטונות באיראן לעבור בשתיקה. באותו מחוז הצית את עצמו למוות אזרח המדינה בשם יונס עסאכרה לאחר שהרשויות שרפו את הדוכן שלו. מותו עורר גל של מחאה בחוזסטן, מחוז שנחשב מוזנח ועני (39.6 אחוזים מתחת לקו העוני ו-650 אלף אנאלפביתים), אך לעשיר במיוחד בשל שדות הנפט שבו שמהווים 90-80 אחוזים מהתפוקה האיראנית.
מברך את היהודים, רודף את הבאהיים
"יש כל הזמן דיווחים של האופוזיציה האיראנית על מעצרים ועינויים (של בני מיעוטים) ואנחנו יודעים שהיו גם אירועים ביטחוניים בבלוצ'יסטן ובכורדיסטן, אז ייתכן שהייתה עלייה בפגיעה בהם, אבל ממעקב שוטף שאני מקיים אינני מזהה הסלמה. זה בא בגלים", אומר ד"ר צימט.
באשר ליהודים ולנוצרים באיראן, שזוכים לחופש פולחן במדינה, לא ידוע על שינוי גדול ביחס הרשויות כלפיהם. בראש השנה היהודית בירך רוחאני בחשבון הטוויטר שלו את העם היהודי לרגל החג, ובמדינה אף הוקמה אנדרטה לזכר החללים היהודים במלחמת איראן-עיראק.
בכל מקרה, מספרם של היהודים והנוצרים קטן מאוד ביחס לאוכלוסייה ובייחוד בהשוואה למיעוטים אחרים במדינה. באשר לבהאים, בשבועות האחרונים בוצעו כמה מעצרים נגד חברי הדת שאסורה באיראן, והרדיפה אחריהם עדיין נמשכת - בדיוק כמו בתקופת הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד וקודמיו בתפקיד.
על פי הערכות, 99.4 אחוזים מאוכלוסיית איראן הם מוסלמים - 90 עד 95 אחוזים מהם שיעים והיתר סונים שכוללים ערבים, בלוצ'ים, טורקמנים וכורדים. בבחירות האחרונות לנשיאות ב-2013, כ-70 אחוזים מהמיעוטים, בעיקר במחוזות הבלוצ'יים והכורדיים, הצביעו לרוחאני, בין היתר בשל הבטחותיו לקדם את זכויותיהם של מיעוטים אתניים-לשוניים.
לדברי ד"ר צימט, הניסיון של המשטר האיראני לחזר אחר המיעוטים נובע משתי סיבות עיקריות: "יש פה עניין של מחויבות לבוחרים, אבל גם רגישות לנוכח המצב באזור. יש חשש שהתהליכים באזור - בסוריה ובעיראק למשל - ישפיעו על הכורדים באיראן ויעודדו בדלנות. כמו כן, יש דיווחים על פעילות של הפג'אק - הארגון הכורדי המיליטנטי – ועל כל מיני אירועים ביטחוניים באזורים של המיעוטים במהבאד ובחוזיסטן, שמצביעים על כך שהבעיה האתנית קיימת. צריך לזכור שמדובר בבעיה שנמשכת הרבה מאוד שנים וגם קשורה בין השאר להיעדר השקעות. לוקח שנים לפתור את הדברים האלה".
לפנייה לכתב/ת 
