דו"ח: יותר נשים נפגעות מינית, פחות מתלוננות במשטרה
הדו"ח של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מראה כי בשנת 2014 הגיעו 40 אלף תלונות על הטרדה מינית, אך רק 13 אחוז מהן הגישו תלונה במשטרה. 34 אחוז התלוננו על אונס או ניסיון אונס, 24 אחוז על גילוי עריות. היום יוצג הדו"ח בכנסת
מספר התלונות על הטרדה ותקיפה מינית למרכזי הסיוע ובתיקי עבירות המין שנפתחו במשטרה עלה בשנה שעברה. כך עולה מדו"ח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית שיוצג היום (ב') בדיון בוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי. לפי הדו"ח, שמתפרסם לקראת יום המאבק באלימות כלפי נשים שיצוין השבוע, רק 13 אחוז מכלל הפונות למרכזי הסיוע הגישו תלונה במשטרה. פועל יוצא מכך הוא שגם מספר כתבי האישום נשאר נמוך, אף שגם הוא עלה יחסית ל-2013.
על פי הדו"ח, בשנת 2014 הגיעו 40 אלף פניות למרכזי הסיוע, 8,938 מתוכן חדשות. מדובר בעליה של 3.5 אחוז לעומת מספר הפניות ב-2013 (8637) ועליה של 13 אחוז במשך חמש השנים האחרונות (7594 פניות בשנת 2009). כרבע מהפניות הן בגין פגיעה מינית בתוך המשפחה. בנוסף, נרשם גידול של חמישה אחוזים במספר תיקי עבירות המין שנפתחו במשטרה: 5,974 תיקי עבירות מין נפתחו בשנת 2014 לעומת 5704 תיקים שנפתחו בשנת 2013.
הדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגלה כי בחודשים ינואר-אוקטובר 2015 נפתחו במשטרת ישראל 3,727 תיקים בגין תלונות על עבירות מין נגד נשים. לשם השוואה, בכל שנת 2014 נפתחו בסה"כ 4,096 תיקים בגין אותן התלונות. לעומת זאת, בחודשים ינואר-אוקטובר 2015 הוגשו 486 כתבי אישום בלבד בגין עבירות מין כלפי נשים ובכל שנת 2014 הוגשו 686 כתבי אישום בגין עבירות אלו.
עוד עולה מדו"ח האיגוד כי 84 אחוז מכלל הפניות הן על פגיעות בנשים ו-16 אחוז מהם על פגיעות בגברים. כרבע מהפוגעים הם הורים או בני משפחה ועשרה אחוזים נוספים מהפוגעים הם בני זוג. 25 אחוז מהפוגעים הם שכנים או מכרים.
מבחינת חלוקה על פי פגיעה עולה כי 34 אחוזים מהפונים דיווחו על אונס או על ניסיון אונס ו-24 אחוזים דיווחו על גילוי עריות (תשעה אחוזים על ידי הורה ו-15 אחוז על ידי בן משפחה אחר). 12 אחוז מהדיווחים התייחסו להטרדה בעבודה ו-13 אחוז על מעשה מגונה. הדו"ח מציג מציאות עגומה של חוסר אמון ומלמד כי רק 13 אחוז מהפונים למרכזי הסיוע במהלך 2014 גם הגישו תלונה למשטרה.
על פי הדו"ח בשנת 2014 נפתחו 5,974 תיקי עבירות מין במשטרת ישראל, 42 אחוז מהם על עבירות המין כלפי קטינים (2505 תיקים מתוך 5974). גם הרשת לוקחת תפקיד בהטרדות, ובמהלך 2014 התקבלו במשטרת ישראל 119 תלונות על הטרדה מינית דרך המדיה הדיגיטלית בדרך של פרסום תצלום / הקלטה. בפרקליטות נפתחו 94 תיקים בגין עבירה של פרסום והצגת תועבה ואילו במרכזי הסיוע התקבלו 80 פניות בגין פגיעה ברשת האינטרנט ובטלפון.
יו"ר הוועדה למעמד האישה: המשטרה צריכה לבדוק מדוע יש חוסר אמון בה
מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו מסרה כי על הרשויות להגדיר את המאבק באלימות מינית כנושא בעל חשיבות עליונה ולהכריז על כינון תוכנית לאומית למניעת אלימות מינית. "ללא טיפול מערכתי תמשיך מגיפת האלימות המינית להשתולל ולגבות את קורבנותיה", היא אומרת. "ברמה החברתית, יש להשקיע בהסברה ובהעלאת מודעות; ברמת שירותי הרווחה והבריאות - יש להרחיב את הפריסה של השירותים הקיימים ולייצר מעטפת כוללת של שירותי טיפול כמו גם פיתוח מענים ייעודים
לנפגעות; ברמה החינוכית יש לחייב את כל בתי הספר להעביר סדנאות למיניות בריאה ולמניעת פגיעות וברמה התקציבית יש לייעד תקציבים גדולים יותר לטיפול, שיקום וסיוע מקצועי לנפגעות".
ח"כ עאידה תומא סלימאן, יו"ר הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי, אמרה בהתייחס לנתונים כי "התמונה המשתקפת מהדו"ח של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מאוד מטרידה ומזעזעת מעצם העובדה שכמחצית מהתלונות במשטרה על תקיפה מינית היו כלפי קטינים. מצד שני, רק 13 אחוז מהפונות למרכזי הסיוע התלוננו במשטרה, דבר האומר דרשני ואמור להזיז את המשטרה לבדק בית מדוע אין לנשים אמון במשטרה ובדרכה בטיפול בתלונות שלהן".
לפנייה לכתב/ת 
