מהפיכת השיתוף תביא כאוס כלכלי. טור אישי
הכלכלה השיתופית תהיה לדעת רבים המהפכה הגדולה ביותר של המאה ה-21. בעוד שרבים ייהנו מהיכולת לשכור דירה במקום בית מלון או להחליף מוצרים משומשים, עלול להיגרם תוהו ובוהו שילווה במחיקת ענפים שלמים, עלייה באבטלה והתרחבות ההון השחור
בכלכלה השיתופית כמו בכלכלה הקלאסית יש ביקוש וידע. ההבדל הוא שהמניע של הצרכנים והיצרנים בכלכלה השיתופית הוא לא מקסימיזציה של תועלות (צרכנים) או של רווחים (יצרנים) הקיימת בכלכלה התחרותית. המניע של הצרכנים ושל היצרנים בכלכלה השיתופית הוא אופטימיזציה. אופטימיזציית שימוש בעודפים של גורמי ייצור.
לכתבות נוספות בערוץ הכלכלה
הן הצרכנים והן היצרנים שואפים לעשות שימוש מושכל בגורמי הייצור הפנויים. בעלי המוצרים (היצרנים) אינם מוכרים (מעבירים בעלות) את מוצריהם לצרכנים אלא מאפשרים להם להשתמש בהם לתקופה מוגבלת על מנת לנצלם בשיעורים גבוהים יותר תמורת תשלום מוסכם. הצרכנים בכלכלה השיתופית מצפים לשלם פחות על השימוש בעודפים של גורמי ייצור שבידי בעליהם.
מסחר מסוג זה צריך להתבטא בעלויות נמוכות יותר לצרכנים, ומצד שני ברווח שולי גבוה ליצרנים משום שהאלטרנטיבה מבחינתם היא רווח אפס. אפשר גם להגיד שמבחינת היצרנים מדובר למעשה בכיסוי חלק או כל ההוצאות הקבועות שלהם ואולי אף ביצירת רווחים .
מה שבטוח הוא ששני הצדדים משפרים את מצבם הכלכלי. התוצאה היא שלא רק הם מרוויחים מפעילות מסחרית זו אלא גם המדינה - משום שפעילות זו מגדילה את שיעור הצמיחה במשק, פשוטו כמשמעו.
כולנו נשאף לנצל עד תום את נכסינו
יחד עם זאת, האצת הפעילות של הכלכלה השיתופית פוגעת בהכרח ביצרנים "הקלאסיים". כך, אתר השיתוף Airbnb פוגע בענף המלונאות, אתרים להשכרת מקומות חניה פרטיים פוגעים בענף מגרשי החניה, אתרי תיווך דירות חינם פוגעים בענף תיווך הנכסים, אתר "אגורה" פוגע בסוחרים של מוצרי יד שניה, אתרים המאפשרים השכרה של חפצים שונים מכל הבא ליד פוגעים בסוחרים המתפרנסים ממכירתם של אותם מוצרים - ועוד שפע של דוגמאות לפעילות כלכלית. כל זה אומר שהכיוון הסופי של השפעת הכלכלה השיתופית על צמיחת המשק אינו מספיק ברור.
הכלכלה השיתופית תהיה לדעת רבים המהפכה הגדולה ביותר של המאה ה-21 – מהפיכת השיתוף. לאחר המהפכה התעשייתית של המאה ה-19 ומהפכת המידע של המאה ה- 20 מתרחשת לנגד עינינו מהפכת השיתוף.
בעולם ללא גבולות, אין גם הבחנה בין קונה למוכר. כולנו ניעשה במוקדם או במאוחר סוחרים. אנחנו נאפשר לאחרים להשתמש בעודפי הנכסים שלנו ובו בזמן נהיה צרכנים של עודפי נכסים של אחרים. בעולם הזה המושגים "היצע" ו"ביקוש" יאבדו את משמעותם הקלאסית. הן ההיצע והן הביקוש ייעשו ע"י כולם, כולנו נהיה בו זמנית צרכנים ויצרנים כאחד. כולנו נשאף לדבר אחד - לנצל עד תום את נכסינו.
נכסינו אולי ימוצו טוב יותר, אולם עלול להיווצר כאוס כלכלי: "הכלכלה השחורה" תקבל תאוצה יותר גדולה, ושיעורי האבטלה יגדלו לאחר שענפים שלמים יימחקו. הבעיה היא שאין ביכולתו של גורם כלשהוא למנוע את התפתחותה של כלכלת השיתוף, אלא אם ממשלות יחליטו להתערב באמצעות כלי פיקוח ומיסוי.
אולם התערבות זו תהיה מתכונת לפגיעה בחופש הפרט וחופש העיסוק וקשה לראות את מדינות המערב נוקטות בצעד דרמתי כזה. "תיאוריית הכאוס" טוענת שגם בתוך תוהו ובוהו יש סדר, אך לא בטוח כלל שהסדר החדש שיווצר ימצא חן בעינינו בהשוואה למצב הקיים.
ד"ר איתן יניב, מרצה בכיר לכלכלה ומימון במרכז ללימודים אקדמיים – אור יהודה (מל"א)
לפנייה לכתב/ת 
