העובר מת, המדינה תשלם להורים 800 אלף ש'

אישה בשבוע 42 הגיעה לבית החולים פוריה והצוות הרפואי ניסה לזרז את הלידה. באותו לילה מת העובר ברחם. בית המשפט קבע שהצוות התרשל

מערכת PsakDinפורסם: 24.11.15 , 17:46

בית המשפט המחוזי בנצרת קבע לאחרונה שהתנהלות רשלנית של הצוות הרפואי בבית החולים "פוריה" ליד טבריה הביאה למותו של עובר ברחמה של אמו. השופט יונתן אברהם סבר שניתן היה להציל את העובר, וקבע שהמדינה תפצה את ההורים ב-800 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ביוני 2011 אושפזה האישה בבית החולים שליד טבריה מאחר שהגיעה לשבוע 42. בשל מיעוט מי שפיר ומועד ההיריון בוצע זירוז, אך הוא לא גרם ללידה. לאחר כמה שעות הוחדר לרחמה קטטר אטד – בלון צינורי הגורם להתרחבות הרחם. בשעת ערב היא נשלחה לחדרה עם הוראה למתן אופטלגין נגד כאבים, והוראה לשלוח אותה למחרת בבוקר לחדר לידה.

תביעה

העובר מת והאם תבעה: למה נתתם לי לבחור?

עו"ד ארן אמיר

בית החולים העמק הציע לאישה לעבור ניתוח קיסרי על רקע עברה הרפואי, אך היא בחרה להמתין. בית המשפט דחה את התביעה שלה

העובר מת והאם תבעה: למה נתתם לי לבחור?

באמצע הלילה היא התלוננה בפני אחות על כאבים עזים והשתוללות העובר, אך רופאה לא באה. למחרת בבוקר התברר שהעובר מת ברחמה, ומאוחר יותר היא ילדה אותו כשחבל הטבור כרוך סביב צווארו. בעקבות האירוע הגישו בני הזוג תביעת פיצויים הזוג נגד המדינה – בעלת בית החולים. באמצעות עו"ד רחלי צוריאנו הם טענו בין היתר שלנוכח הנסיבות היה צורך לבצע ניטור במהלך הלילה על מנת לשמור על שלום העובר.

הם הוסיפו שהצוות לא התייחס לתלונות האישה במהלך הלילה, ושהצוות לא הסביר להם על אפשרות אלטרנטיבית כמו לידה בניתוח קיסרי.

המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד רפאל גלס, טענה שהצוות הרפואי התנהל במקצועיות. לטענתה, בניטור העוברי שבוצע לא היה אפילו רמז לכריכת חבל הטבור, וכי לנוכח הבדיקות שבוצעו, לא היה צורך בניטור רציף. עוד נטען שלא היה מקום לשקול ניתוח קיסרי, מאחר שהדבר כרוך בסיכונים גדולים יותר. המדינה הוסיפה שבדו"ח הסיעודי של משמרת הלילה נכתב "ישנה טוב ללא תלונות".

עמימות עובדתית

השופט יונתן אברהם התרשם שהתובעת מסרה עדות מהימנה, וקבע כי היא אכן התלוננה במהלך הלילה על כאבים אלא שתלונותיה לא תועדו. אין תיעוד לגבי הסיבה שבגינה נתנו לתובעת אופטלגין, לא כתוב מי הרופא שבדק אותה ומהן תוצאות הבדיקה, אין תיעוד על הוצאת הבלון ועל כמות מי השפיר. כל אלה חסרים, העיר השופט, והסביר כי "דלות התיעוד" של בית החולים בעניין זה מחזקת את טענת התובעת.

בנוגע לניטור קיבל השופט את חוות דעת התובעים שלפיה בנסיבות המקרה – מיעוט מי שפיר, הריון עודף וגם תלונות על כאבים והשתוללות העובר – היה מקום לנקוט זהירות יתר ולבדוק את באמצעות מוניטור. הוא השתכנע שהיה צורך להציע לתובעת את האופציה של ניתוח קיסרי.

בשאלה אם העובר מת כתוצאה מהטיפול הרשלני או לא הבהיר השופט שהתנהלות בית החולים יצרה "עמימות עובדתית", ועל כן לא ניתן לדעת בוודאות את התשובה. במצב כזה, המשיך, יש לזקוף את המחדל והעמימות "לטובת" התובעים, ועל כן נקבע כי העובר מת בשל רשלנות.

לבסוף נקבע כי המדינה תשלם לבני הזוג פיצויים בסך 800 אלף שקל, בין היתר על הכאב והסבל שנגרמו להם, ועבור הפגיעה באוטונומיה של התובעת. עוד נקבע כי המדינה תשלם הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל ושכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מהפיצוי.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ התובעים: עו"ד רחלי צוריאנו
ב"כ הנתבעת: עו"ד רפאל גלס

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו