נתוני ה-OECD: פערים עצומים בין שכר נשים וגברים בישראל
נתוני ה-OECD שנחשפים בדו"ח "מבט לחינוך" מציירים תמונת מצב עגומה בנוגע לתלמיד הישראלי לעומת מקבילו במדינות המפותחות, בקרב הבנים המצב חמור יותר. המורים יכולים לקרוא על שכרם של עמיתיהם - ולקנא. ויש גם נתונים מעודדים
התלמידים והתלמידות בישראל חלשים משמעותית במתמטיקה, קריאה ומדעים בהשוואה לחבריהם במדינות ה-OECD. כך עולה מדו"ח מבט לחינוך לשנת 2015 שמפרסם נתונים של ארגון המדינות המפותחות.
הנתונים מבוססים על מבחני פיז"ה שנערכו בשנת 2012 לנערים ונערות בגילאי 15. מהנתונים עולה כי כשליש מהבנים בני ה-15 נכשלו במבחנים במתמטיקה, בקריאה ובמדעים. בסך הכול, 24 אחוזים מהם השיגו תוצאות חלשות בכל המבחנים, נתון גבוה בהרבה מהממוצע ב-OECD שעמד על 14 אחוזים.
במדעים, לדוגמה, עמד אחוז הנכשלים על 31 אחוזים לעומת 18 אחוזים בממוצע ב-OECD. בקריאה נכשלו 32 אחוזים לעומת 24 אחוזים בממוצע ובמתמטיקה נכשלו בישראל 34 אחוזים לעומת 22 אחוזים בממוצע.
בקרב הבנות, שליש נכשלו במתמטיקה, אבל מספר נמוך בהרבה במדעים (26 אחוזים) ובקריאה (15 אחוזים). בסך הכול, 13 אחוזים מבנות ה-15 נכשלו בכל המבחנים, מעט יותר מהממוצע (9 אחוזים). כמו ברוב המדינות, גם בישראל, הבנות הצליחו בצורה ניכרת יותר מהבנים בתחום הקריאה.
פרופ' זמירה מברך, נשיאת מכללת דוד ילין לחינוך, התייחסה לפער בין הבנות לבנים. "שני שליש ממבחן פיז"ה בנוי על שאלות פתוחות", הסבירה. "בנות בדרך כלל טובות יותר בסוג זה של שאלות, מאשר הבנים שטובים יותר בשאלות אמריקניות. הסבר נוסף הוא שבגיל הזה הבנות יותר קשובות, ויותר ממוקדות במשימה שנמצאת לפניהן מאשר הבנים. סיבה נוספת היא שמבחני אוריינות הם מבחנים שבנויים הרבה על הבנת הנקרא, גם במתמטיקה וגם במדעים, וכיוון שבגילאים הללו הבנת הנקרא בקרב הבנות גבוהה יותר, זה בא לידי ביטוי גם בשלושת המקצועות הללו".
על אף הנתונים הלא מעודדים, ישראל נחשבת דווקא למדינה משכילה, והיא בין המדינות המובילות באחוז בעלי השכלה גבוהה (על-תיכונית), גם בקרב צעירים (34-25) וגם בקרב מבוגרים (עד 55 שנים), נכון לשנת 2014. "בארץ יש מודעות לקשר החזק שיש בין השכלה והכנסה", הסבירה פרופ' מברך. "הציבור בכלל, והצעירים בפרט, יודעים שככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך גם ההכנסה, ולכן הם נותנים חשיבות גדולה ללימודים אקדמאיים".
בניגוד למגמה העולמית, ישראל היא אחת היחידות שלמרות המשבר הכלכלי של לפני כמה שנים הגדילה את השקעתה בחינוך. היא אף אחת מהמדורגות הראשונות במערב מבחינת אחוז ההשקעה בחינוך. גם בפרמטרים אחרים, כמו אחוז הילדים שנמצאים במסגרת חינוכית בגיל 4, ישראל נמצאת בצמרת העולמית.
נושא נוסף שזוכה להתייחסות בדו"ח הוא הפערים בשכר בין גברים ונשים. מהנתונים עולה כי נשים מרוויחות פחות מגברים ללא קשר לרמת ההשכלה שלהן. הפער הגדול ביותר בין גברים ונשים בישראל הוא דווקא בקרב אקדמאים. לדוגמה: אישה עם השכלה אקדמית בטווח הגילאים 44-35 מרוויחה רק 62 אחוזים ממשכורתו של גבר עם השכלה זהה.
גם בעניין שכר המורים המצב טעון שיפור. בעוד השכר הממוצע בקרב המדינות המפותחות נע בין 3,000 ל-4,000 דולר בכל שכבות הגיל, בישראל ממוצע זה נע בין 2,000 ל-2,500 דולר. כך למשל מורה ביסודי מרוויח בממוצע 1,956 דולר כאשר ממוצע ה-OECD עומד על 2,677 דולר.
בחטיבות הביניים ובתיכונים מרוויח מורה בישראל 2,131 דולר ו-2,391 דולר בממוצע בהתאמה, בעוד הממוצע במדינות המפותחות עומד על 3,350 דולר ו-3,749 דולר בממוצע בהתאמה. בבלגיה, באוסטריה ובגרמניה מרוויחים מורים בחטיבות הביניים ובתיכונים יותר מ-5,000 דולר לחודש. בוקסמבורג מרוויח מורה בממוצע יותר מ-11 אלף דולר.
בצד החיובי - לפי הדו"ח, בשנת 2013 שכר המורים בפועל בממוצע ביחס לבעלי השכלת BA מכלל מגזרי המשק, היה גבוה יותר בכל שלבי הגיל, לעומת יחס זה בממוצע מדינות ה-OECD. בארה"ב, לדוגמה, מורה ביסודי משתכר בכ-67% משכר עמיתו האקדמאי שאינו מורה, לעומת מורה בישראל שמשתכר 96% משכר אקדמאי אחר במשק.
כמו כן, בשל רפורמת "אופק חדש", משנת 2005 ועד 2013 השכר הריאלי של הגננות עלה ב-31%, והשכר הריאלי של המורים ביסודי תופס את המקום השלישי בשיעור העלייה מבין כלל המדינות.
בדו"ח יש התייחסות גם לנושא הצפיפות בכיתות, נושא שעלה רבות לכותרות בשנה האחרונה במסגרת "מחאת הסרדינים" שגרמה לשר החינוך נפתלי בנט לבצע רפורמה בנושא במסגרתה כבר משנת הלימודים הנוכחית עומד מספר התלמידים בכיתות א' על 34 לכל היותר. ישראל היא אחת מארבע מדינות בלבד, לצד צ'ילה, סין ויפן, שבה מספר התלמידים ביסודי עומד על יותר מ-26.
שגריר ישראל ל-OECD ולאונסק"ו, כרמל שאמה הכהן, אמר בהתייחס לנתונים כי "דו"ח החינוך של ה-OECD הוא התנ"ך של עולם החינוך במדינות המתקדמות. עבור ישראל זהו גם דו"ח לגבי העתיד הבטחוני שכן רק מערכת חינוך מובילה ומצויינת תאפשר לנו להתמודד עם האתגרים והאיומים המתרבים והמתגברים.
"בדו"ח יש נקודות שמאפשרות גאווה וסיפוק לרגע ויש שלא מאפשרות מנוחה לרגע. המשלחת בראשותי בהנחיית משרד החינוך פועלת להגברת שיתוף הפעולה עם ה-OECD בנושא החינוך וההחלטה לקיים את כנס החינוך של הארגון לשנת 2016 בירושלים היא גם הישג מדיני וגם אמירה לגבי סדר העדיפויות של ישראל מול ה-OECD".
לפנייה לכתב/ת 
