השיר שהראל מויאל לא היה צריך להוציא
איתי לוי, בן טיפוחיו של אייל גולן, ממשיך לפספס והפעם עם הטקסט ההזוי של השנה, הראל מויאל מפגין חוסר רגישות כלפי אירועי הטרור בפריז, מורן קריטי חי על תהילת העבר והשניים שיעשו לכם "חגיגה בסנוקר". אבי שושן עם כל מה שחם במוזיקה המזרחית
אני פשוט לא מצליח להבין מי לעזאזל בוחר לאיתי לוי את השירים שהוא מוציא. לבחור יש את כל הכלים כדי להפוך לכוכב הכי גדול בארץ ומשום מה, שיר אחרי שיר שהוא מוציא, הוא מביא יציאה הזויה נוספת שרק גורמת לכולם לשאול "מה הוא עושה?" או ליתר דיוק, איך אייל גולן ובני פרץ, מנהליו של הזמר, נותנים לפיאסקו הזה לקרות?
לוי, בואו נבהיר, הוא "אול פאקג'". יש לו קול, מראה וצ'ארם והוא מהמקרים הנדירים בהם ההצלחה מוגשת על מגש של כסף. "כמעט שיר אהבה" שלו שכבר יצא היה יכול להיות להיט ענק, אם לוי היה מקבל בזמנו את אותה התעניינות תקשורתית שהוא מקבל מאז שעבר לניהולו של גולן.
מכיוון שמה שקורה לו מאז הלהיט ההוא זה חילופי מנהלים, יח"צנים ומשקיעים, כשהדבר היחיד שנשאר עקבי זה רק השירים הלא טובים שהוציא מאז, ההנחה היא שהוא זמר מוכשר שפשוט אסור לו לקבל החלטות לבד ולקבוע בעצמו מה לשיר. במקרה שלו - שיהיה יפה וישיר.
גם "כל העיר יודעת", השיר החדש שלו שיצא השבוע, הוא נפילה. והפעם לא בגלל לחן רגאיי אבסורדי כמו ב"5 מילים", כאילו הקהל שלו גר בג'יימקה ולא במזרח התיכון, אלא בגלל אחד הטקסטים היותר לא מובנים ומוזרים שקראתי. לדוגמא השורה "בגלל הרוח אין לי מצב רוח". אז אולי אני הבעיה אבל איך הרוח קשורה בדיוק? או "כולי כבר משתגע ברחובות על שמך", מה שמאלץ אותי לנסות להבין על איזה רחובות הוא מדבר שהם על שמה? מדוע הם על שמה? איזה בחור נפרד ממישהי שיש רחובות על שמה? או שזה הפשט ויש דרש מורכב יותר שאני לא מצליח להבין?
יש לי אמונה בלוי. הוא סטאר וזה עניין של זמן שגם לו יהיה להיט ענק. עצה שלי, הבוס שלו ידוע כמגנט להיטים. שיבקש ממנו שיר שהוא מתלבט עליו או פחות מתאים לו. דבר אחד בטוח, השאריות של אייל גולן באולפן הם האוצר של לוי אז שיתחיל להיות תלמיד טוב ושיתגלח על הזקן של גדולים וחכמים ממנו. מי שירוויח במקרה הזה זה רק הוא.
חגיגה בסנוקר 2
שמעתי שיש כוונה לעשות את "חגיגה בסנוקר 2" אז הנה מה שיכול להיות אחלה שיר נושא בשבילו - "מלכודת התשוקה", בביצוע משותף של רז חדד ואלי לוזון. נכון שלא הייתם מצפים אבל מדובר בשיר מגניב ששונה מכל מה שיצא לאחרונה. משהו בחיבור הזה נראה כאילו היה פה ניסיון מודע להביא יציאה קומית ממזרית מתוך מחשבה שהשניים יכולים לנצח דווקא כשיבואו כאנדרדוגים וזה לפחות עבד עליי.
שיר אייטיזי בסגנון "שולה" של להקת אטרף או איזה דואט חלומי שלא היה בין אבי טולדנו לאורי פיינמן אי שם לפני שלושים שנה וכעת יוצא ומצליח לעלות חיוך. מספיק לראות את תמונת יחסי הציבור של השניים עם חולצות ההוואי והמבט כמו של גבריאל וחנוכה אחרי שנדפקו בסנוקר על ידי סלבדור.
לומר את האמת? בתעשייה של מחזורים כשכולם נשמעים זהים, בסוף שני אלויצאו הכי קולים.
שקט, זה קריטי!
ההודעה לתקשורת שצורפה ל"זיכרונות", השיר החדש של מורן קריטי, מספרת את הסיפור כולו של הזמר הזה. יש בה אולי שש שורות אבל ארבע מתוכן מדברות על שנת 2006, אז קריטי הוציא שיר יפה בשם "שקט" שהיה להיט למשך חמש דקות. קריטי, עם כל הצער בדבר, איבד את המומנטום שלו כבר מזמן והשיר החדש בטח שלא יוציא אותו מתהומות הנשייה.
מדובר בשיר משעמם, חסר כל ייחוד שהוא וכזה שלא מותיר שום חותם או תחושה אחרת מעוד שיר ששמענו כבר אלפי פעמים. מבחינה מוזיקלית נדמה שהוא עדיין נתקע בשנה ההיא.
עוד ב"מביט מזרחה " בערוץ הומזיקה של ynet:
שורד ובגדול: רון שובל ממציא את עצמו מחדש
שובר שתיקה: אייל גולן חוזר כמנצח
נסרין קדרי: "כשכואב אני צועקת, לא לוקחת סכין"
קריטי, שהיה אז סוג של איתי לוי, כבר ראה את הפריצה לנגד עיניו אבל מאז לצערו עברו הרבה כוכבים נופלים. לידיעתו, היום בודדים זוכרים את "שקט" ולהתהדר תשע שנים אחרי שיצא בשיר ההוא זה בעיקר עצוב ומעיד על היותו עד כה זמר של להיט אחד שמנסה לעשות קאמבק כשאין באמת ממה. שנית, קריטי נשמע דומה מדי לאייל גולן ולכל הזמרים שפרצו מאז עם צבע קול כמו שלו, דוגמת דודו אהרון ופאר טסי, כך שאין לו שום בידול ווקאלי. נכון לעכשיו, הוא פשוט לא מעניין.
מה שכן, שתי השורות האחרונות בהודעה לתקשורת שעשעו אותי: "מורן מופיע על מיטב הבמות הגדולות בחו"ל ובישראל כגון: היכל נוקיה, קיסריה, בריכת הסולטן בשיתוף עם אייל גולן והשדר ירון אילן". אני לא שמעתי על הופעה של קריטי שם ואני מניח שמדובר בהרכב המצליח של ירון אילן שבו קריטי חבר שמתארח במופע של גולן. במקרה הזה היה כדאי שקריטי ילמד מירון אילן צניעות מהי ולא יתהדר בנוצות לא לו.
נתראה בסיבוב
אם יש ביטוי שמתאר את מה שהראל מויאל מרגיש עכשיו זה "קארמה איז אה ביץ'". יום אחרי הפיגועים הקשים בפריז, הבחור הוציא שיר בשם... כן, ניחשתם נכון - "פריז", ובו השורה "פריז היא מקום מסוכן". מה שבטוח, טאקט ושכל ישר לא היו בהחלטה הזו.
אז מויאל, עם כל האהבה, מעבר לעובדה שזה נראה כמו ניצול ציני של הטרגדיה למינוף הקריירה, לא קראנו שסקעת כבר איזה עשר שנים בפריז מקליט אלבום שנסונים? באמת אתה שם? ואגב, לכתוב בהודעה לתקשורת שההתנדבות בעמותה לילדים חולים היא זו שנתנה לך השראה לשיר מביכה עוד יותר. יש דברים שפשוט לא מנצלים אותם בשביל קידום עצמי וחבל.
המלצת צפייה
ואם כבר הזכרנו את ירון אילן, אז הוא והעיתונאי שי להב שכותב לצדי כאן ב-ynet, יצרו סדרה מרתקת על הז'אנר המזרחי בשם "מהכרם עד קיסריה" שתשודר בקרוב בערוץ המוזיקה. הגיע הזמן שיהיה מה לראות בערוץ הזה מעבר ל"שמח", התוכנית הסופר פופולרית של אילן בימי שישי. באמת הגיע הזמן שיעשו בו הפקות מקור ותכנים דוגמת הסדרה הזו ולא רק פטפטת של פליטי האח הגדול. מומלץ.
