רואים 6:1: ז'אן טבק יציל את מכבי ת"א?
לפני שלוש שנים הגיע המאמן הקרואטי לקאחה לבוראל והציל אותה מקריסה טוטאלית. באותה עונה דייויד בלאט והצהובים כמעט התפרקו בשלב הטופ 16 והודחו בבושת פנים, אבל ידעו להשלים רצף ניצחונות גדול כדי להעפיל להצלבה. עכשיו, כשהם יחד באותה סירה, ניסינו לזקק תובנות מהשנה ההיא ולייעץ למהדורה הנוכחית בכחול-צהוב איך לצאת מהבור העמוק שהיא חפרה לעצמה
כשהנהלת מכבי ת"א התכנסה לישיבת חירום בהולה כדי לחשוב איך לוחצים על הכפתור שיאפשר לה לצאת לדרך חדשה, החליטו חבריה שז'אן טבק הוא האיש שינסה למצוא אותו. הם בוודאי נזכרו במלאכה הברוכה שהרכש החדש שלהם עשה עם קבוצה חבולה אחרת אותה אימן. קראו לה קאחה לבוראל. היא הייתה מבטיחה לפחות כמו מכבי הנוכחית, ובדיוק כמוה גם עמוסת בעיות אקוטיות. טבק הגיע אליה באמצע העונה, נדרש להציל אותה מעצמה ובסוף גם הצליח.
אחד מרגעי המפתח המרכזיים ששווה להתעכב עליהם בהיחלצות המדהימה של לבוראל גרסת 2012/2013 מהבוץ הסמיך של פתיחת העונה קרה, כמה אירוני, בת"א. שלושה ימים אל תוך 2013 הגיעו הכוכבים מבאסקוניה להיכל נוקיה, למשחק במסגרת המחזור השני של הטופ 16.
הדייט בין שתי הקבוצות פגש את שתיהן בשני צירי זמן שונים. מכבי ת"א הייתה בעיצומה של נפילה איטית, ללא מצנח, אחרי שלא הבריקה בשלב הראשון וכשהיא מתהדרת בשחקן פנים חדש בשם מארקו פלאניניץ'. תחת דייויד בלאט היא הציגה כדורסל נרפה שסיבך אותה קשות. אצל ויטוריה של טבק הניצחון היה המשך ישיר, כמעט מתבקש, למסע ההתאוששות המופלא שחוותה ונעצר רק בשלב ההצלבה. מכבי ת"א כבר נקלעה למאזנים של 4:1 ו-5:2, ובסוף גם התעשתה בזמן, אבל באותם ימים שידרה בעיקר פאניקה.
הייתה זאת הפעם הלפני אחרונה שבה טבק פגש את קבוצתו הנוכחית פנים אל פנים. הפעם האחרונה באמת הייתה במפגש הגומלין בויטוריה, אותו מפגש שהדליק אצל מכבי ת"א הכבויה של חורף 2013 את הניצוץ והחל מבחינתה את הנסיקה מעלה.
וכעת, שניהם יחד. גם אם הסיטואציה המורכבת היא זאת שהולידה את השידוך ביניהם, גם אם היא קצת מאולצת וגם אם נניח שהיא לא יכול הייתה להיווצר לולא התיווך המסור של ניקולה וויצ'יץ' (או הסירוב של ארז אדלשטיין). כעת, כשמכבי ת"א מודל נובמבר 2015 נשענת על שני מוחות קרואטיים ומסובכת עד מעל הראש, בלתי אפשרי שלא להיזכר שוב בעונה ההיא.
אותה עונה שבה ויטוריה וטבק המריאו עד לרצף של 17 ניצחונות רצופים בכל המסגרות, מכבי ת"א ובלאט דעכו ובעזרת "רוח המועדון" המפורסמת איחו את השברים בדרכם אל הפסגה – ושתי הקבוצות סיימו את דרכן במפעל באותו שלב. מה אפשר להקיש מכל זה למציאות העגומה של מכבי ת"א הנוכחית, שבניגוד ל-2012/2013 ניצבת בפני צומת דרכים קריטי עם מאמן חדש על הקווים?
השיקום של קאחה לבוראל
בדומה לפרמאר וחבריו, ויטוריה של טבק פתחה את העונה ההיא בצורה זוועתית, כשהמאזן שלה אחרי שבעה משחקי יורוליג עמד על 6:1. בשני המחזורים הראשונים הפסידו סן אמטריו ושות' לאולימפיאקוס 85:81, נוצחו בבית על-ידי ז'לגיריס 77:71 ופתחו את הסיבוב השני עם תבוסה משפילה לאותה אולימפיאקוס (89:72).
דושקו איבנוביץ' שילם את המחיר על המבוכה. "היחסים בין איבנוביץ' לנשיא עלו על שרטון וזה חלחל לקבוצה", מנתח איבן פרננדס, כתב ACB.COM שמסקר בקביעות את הליגה הספרדית. "לא היה מנוס מפיטורים שלו".
במשחקו הראשון של טבק על הקווים, מול ז'לגיריס, המושיע ראה את השחקנים שלו מתפרקים לרסיסים. הם קלעו 45 נקודות, לקחו רק 24 זריקות ל-2 וספגו 82 נקודות. התחושה הייתה שאפקט חילופי המאמנים לא רק שלא היטיב עם המערכת, אלא הביא לקריסתה.
הביטחון של מילקו בייליצה, טיבור פלייס וטיילור רוצ'סטי, שבאותו משחק מול הליטאים שותף ל-10 דקות וקלע נקודה אחת, היה בקרקעית. "בשבועות הראשונים השחקנים היו קצת בשוק בגלל הפיטורים של איבנוביץ' והשינוי של טבק", נזכר פרננדס.
בדיוק כשנראה היה שיותר גרוע מזה לא יכול להיות, בלבוראל הבינו שאין להם לוקסוס לבכות על מה שהיה - ושצריך להתחיל לחפות על המינוסים בפלוסים היכן שאפשר. הקאמבק החל ב-62:64 דחוק על מילאנו בבית, המשיך ב-76:91 על אנאדולו אפס והסתיים בקונצרט ביתי מול צדביטה זאגרב. הכרטיס הנכסף לטופ 16 הושג. "המעבר של טבק ללבוראל שיפר את האווירה במועדון", אומר פרננדס. "הוא התמקד בעיקר בהגנה - וזה עבד לו".
השלב הבא נפתח עבור ויטוריה בדיוק מהמקום שבו הפסיקה את השלב הראשון. טבק הפך את אסופת השחקנים המפוזרת ליחידה ששורטת כל מה שנקרה בדרכה, מנצלת את היתרון היחסי שלה ודוהרת קדימה. מצ'איי לאמפה פרח בהתקפה עם ממוצעים דו-ספרתיים וידית לוהטת. נמניה בייליצה ואנדראס נוצ'יוני הבריקו כשהיה צריך. הדימום נעצר בזמן.
לבוראל נקמה באולימפיאקוס, סימנה 'וי' גם על בשיקטאש החלשה ופנרבחצ'ה המאכזבת ולמרות שרשמה בהמשך חמישה הפסדים רצופים – עלתה על הרכבת להצלבה (שם נעצרה על-ידי צסק"א). בספרד היא סיימה את העונה הסדירה במקום השני, אבל הודחה במפתיע ברבע הגמר הפלייאוף על-ידי גראן קנאריה.
הכיסא של טבק שוב רעד, וגם הקמפיין הנהדר שעשה עם הקבוצה השבורה שקיבל לידיו באירופה לא הציל אותו. ההנהלה הראתה לו את הדרך החוצה, הודתה לו על אחוזי ההצלחה הנאים ונפרדה ממנו לשלום.
השינוי של מכבי ת"א
כשטבק נחת בישראל בשבוע שעבר, אחת השאלות שריחפו מעליו והופנו לעברו במסיבת העיתונאים שבה הוצג הייתה האם הוא מתכוון לבצע שינויים פרסונאליים בסגל השחקנים. הוא העדיף להיות דיפלומטי ומחושב ואמר, במידה רבה של צדק, שאין לו יכולת לחרוץ גורלות מכיוון שעדיין "לא ראה את כל התמונה". השאלה השנייה נגעה לרוצ'סטי, עליו טבק ויתר בקדנציה שלו בספרד. השלישית לשיתוף הפעולה הלא ברור שלו עם ג'ורדן פרמאר.
מבט אחורה על הכהונה של טבק כמאמן קאחה לבוראל מראה שעם ליטושים במקומות הנכונים, זעזוע בסגל הוא לא בהכרח מתכון להצלחה - או לפחות לא הדבר היחיד שצריך לעשות כדי להחזיר את הצבע לפנים של מועדון חיוור. הוא אמנם שחרר בזמנו את רוצ'סטי, בין השאר כי סבל מהפציעה, אולם פרט לעזיבתו הכפויה של בראד אולסון (שעבר לברצלונה) לא ביצע חריש עמוק.
דויד יליניק הצ'כי הוחתם, וזהו. הוא הסתדר עם מה שיש, ואת קאסט השחקנים שכשל כישלון חרוץ בתחילת העונה הפך לקאדר רעב שמביא תוצאות ונחוש להוכיח שהוא לא מה שכולם חשבו שהוא. "טבק הוא מאמן של שיטה", קובע פרננדס. "אם הוא יצליח להנחיל אותה במכבי ת"א, אין סיבה שלא יצליח בישראל".
אם לשפוט לפי ההיסטוריה של הנפיל מקרואטיה, נראה שגם הפעם הוא מתכונן נפשית לעבודה מאומצת עם סגל השחקנים הקיים. הוא לא הולך לבצע ניתוחים מקיפים במכבי ת"א הקיימת או להביא אליה יותר מדי פנים חדשות, ולכן גם לא התנה את הגעתו לכאן בבנייה מחודשת של הקבוצה.
את הפילוסופיות, השיטות וה"אני מאמין" שלו הוא ינחיל על חומר השחקנים שגיא גודס, אבי אבן, דני פדרמן ושאר המוחות הביאו לכאן בקיץ, וזה בעייתי ומעורר הערכה באותה מידה. "יש לו חוקים ברורים למשחק", ממשיך פרננדס. "והשחקנים יצטרכו לפעול לפי החוקים האלה". אלא שגם אם השחקנים יתיישרו לפי הדרישות של הרס"ר החדש, זה יכול להיות מאוחר מדי.
מכבי ת"א אמנם עשתה מהפכים מרשימים בתולדותיה, אך לכזה בור לא הכניסה את עצמה מעולם. הקאמבק של הקבוצה ההיא, שבטופ 16 נקלעה לברוך של 5:2 אחרי הפסד ללא תנאי לברצלונה, החל בהתפוצצות על סיינה בהיכל. מכבי נסעה לספרד, ניצחה את אותה לבוראל של אותו טבק בזכות מופע של דווין סמית' במאני טיים והתחילה לעמוד על הרגליים.
סמית' היה גם מי שסחב את הקבוצה על הגב יחד עם היקמן, שבמשחק משנה המומנטום של העונה תפר 30 נקודות על הראש של חימקי מוסקבה - והלכה למעשה סידר לעצמו את החוזה לעונה שלאחר מכן.
בהמשך היא נסעה לאתונה, יצאה מאולם השלום והאחווה עם 67:73 מדהים והבטיחה את מקומה בפלייאוף (בדרך למפגש חזיתי עם ריאל מדריד המאיימת, שהשלימה עליה סוויפ מהדהד לאחר מכן). הסנסציה הושלמה בזכות הרבה מזל, אבל לא רק.
מכבי ההיא הייתה פחות נוצצת ויקרה ממכבי הנוכחית. היקמן ולוגן לא התקרבו ברמת הכישרון לרוצ'סטי ופרמאר. הם גם לא עלו כמוהם. גם המהפך ההוא החל בניצחון חוץ גורלי בספרד (רמז לבאות?).
ומעל הכל, הוא קרה כי מכבי הבינה את חומרת מצבה והפכה לקבוצה מחוברת עם שיטה שמשחקת יחד, ולא לאוסף של יחידים עם פוטנציאל לא ממומש ובעלי אינטרס לשפר את השורות הסטטיסטיות שלהם.
אם הקולקציה הנוכחית בצהוב-כחול תשכיל להבין שהדבר היחידי שיכול להוציא אותה מהבור הוא להעביר את עצמה תהליך דומה, העונה הזאת עוד לא אבודה. תשאלו את דייויד בלאט וז'אן טבק.
לפנייה לכתב/ת 
