אלף חיילים מתוחים בגזרת חברון-עציון: "יותר קשה כאן מאשר בעזה בצוק איתן"
ריבוי הפיגועים בגזרה הביאו את צה"ל לתגבר את המקום בלוחמים שממלאים את הצמתים, בודקים כל מכונית ומעמידים מחסום בכניסה לכל כפר. "אתה עומד שעות ומחכה למחבל. כמה זמן קפיץ יכול להישאר מתוח ככה?", תוהה אחד החיילים. סיור בכביש 60 מגלה מה עושה צה"ל כדי להתמודד עם המצב החדש
"סגרו חלונות ונעלו דלתות, תהיו ערניים ואם קורה משהו מיד לדווח למוקד ארבע (מוקד החירום האזורי של קרית ארבע)" - כך ביקשו אמש (יום ג') לוחמי צה"ל שפיטרלו רגלית בין רכבים של מאות יהודים שנתקעו בפקק תנועה גדול בציר 60, בקטעים החשוכים שלו, בגוש עציון ליד חלחול.
תאונת דרכים קשה שהתרחשה בכביש לפנות ערב בין יהודים לפלסטינים וגרמה לחסימתו, הייתה מסתיימת עד לאחרונה בהמתנה מייגעת לפינוי המכוניות וחילוץ הפצועים. הפעם פקק התנועה שנגרם הפך לסכנה בטחונית מיידית. עשרות כלי הרכב עמדו סטטית על הכביש המרכזי, מוקפים בפאתי כפרים, דרכי מילוט וקטעים שלמים נטולי קליטה סלולרית שרק מזמינים את המחבל הבא. בחטמ"ר יהודה מיהרו לשלוח את החיילים שעברו מכונית-מכונית עד יעבור זעם. את המתח אפשר היה לחתוך בסכין.
מעט מוקדם יותר ולא רחוק משם אבטחו לוחמי גדוד שמשון ביקור נשיאותי בזירת הפיגוע שבה נרצחה שלשום הדר בוכריס
ז"ל, מקום שמאובטח במרבית שעות היממה על ידי לוחמים. לוחמי החטיבה המנומרת סיכלו כעשרה פיגועים באזור הצומת בחודשיים האחרונים בזכות ערנות ותגובה מהירה. השתהות קצרה של לוחמים הספיקה כנראה למחבל לרצוח את בוכריס, והיום, גם אחרי נטישת השיירה של הנשיא ראובן ריבלין צפונה חזרה לירושלים, אף יד של לוחם לא שחררה אחיזתה מידית הדריכה של הנשק.
המ"כ הזה הוא אחד מיותר מ-1,000 לוחמים החולשים כעת על גזרות חברון ועציון, שאותן תגברה מפקדת חטיבת כפיר בשבוע האחרון. בכיכר הגדולה שבמרכז הצומת מתייצבים לדיון בשטח קבוצת קציני הנדסה מפיקוד מרכז. בצה"ל ינסו למצוא פיתרון הנדסי שיאפשר הפרדה פיזית בין מתנחלים לפלסטינים בצומת באופן שיקל מעט על מלאכת החיילים.
בנסיעה דרומה על ציר 60 לכיוון חברון מכוניות פלסטיניות עדיין חולקות את עורק התנועה הראשי בגדה עם כלי רכב של ישראלים. לא בטוח שלהרבה זמן. בזה אחר זה, יתכן שבאופן זמני ויתכן שלא, צה"ל מהדק את הלחץ על חברון: כניסות ראשיות לעיר, כמו בצומת הכבשים, נסגרו הרמטית בשער גדול ונעול. ביציאות אחרות, כמו בצומת שמול בית חגי או בכניסה למחנה הפליטים אל פוואר (שם נרצח בדריסה אברהם חסנו), או בצומת זיף שממנה נכנסים לעיירה יטא, ישנם מחסומי בידוק חדשים. חיילים בודקים מכוניות פלסטיניות במראות שזכינו לראות בפעמים האחרונות במבצע שובו אחים בקיץ אשתקד או באינתיפאדה השנייה.
מבחינת צה"ל המשוואה ברורה: כתר מוחלט או הטלת סגר שימנע מ-110 אלף פלסטינים לעבוד בישראל בהיתר יובילו להחרפה בהסלמה, לייאוש שיגרום לפיגועים קשים יותר ולהפרות סדר גדולות. הפתרון הזמני, בתקווה שידכא את שגרת הטרור, הוא עיבוי פעילות החיילים בשטח, יותר מעצרים, יותר בידוקים, יותר חסימות פתע, יותר נוכחות בצירים ובצמתים בהנחה - או בתקווה - שמחבל יתקוף לוחם ערני ומיומן ולא אזרחים.
במרבית הפיגועים הנחת היסוד הזו הוכיחה עצמה והלוחמים סיכלו בהצלחה את האירוע, אך זה לא דילל את כמות הפיגועים. "המצב פה יותר מורכב ומסובך מאשר בעזה בצוק איתן", סיפר ל-ynet לוחם מגדוד 202 במחסום באחת הכניסות לחברון. "בדרום הרצועה היה שחור או לבן. כמעט כל מי שראינו שם היה מחבל שיש לירות בו. בחברון זה קשה יותר, בגלל שהחיכוך ביני לבין הפלסטיני הוא אפסי. במשמרת מתישה אני יכול לבדוק 70 פלסטינים במכוניות שלהם, ממש לגעת בהם פיזית, והפלסטיני ה-71 שנראה תמים כמו כל קודמיו, יכול לשלוף סכין ובשנייה לדקור אותי בצוואר. זו יכולה להיות תלמידה שחוזרת מבית ספר או פלסטיני מבוגר. בכל רגע, בכל מקום".
לפנייה לכתב/ת 
