"שיפסיקו לשחק בנו". חוק האוטיזם לכנסת
מחר תעלה במליאה הצעת חוק של יש עתיד שמתקצבת ומסדירה שירותים שניתנים למשפחות עם ילדים אוטיסטים. "זה יום גורלי. החיים מתהפכים והמאבק על הזכויות הבסיסיות אינסופי, כלום לא קבוע בחוק", אומרים ההורים
"להיות אם לילד אוטיסט זה מאבק יום יומי. לגדל ילד שלא מודע לסכנה ואי אפשר להשאיר רגע אחד לבד. כל החיים הופכים להתעסקות בו. חיים שדורשים כוחות פיזיים ומנטליים. ואז אתה מגלה שזו רק ההתחלה, ובנוסף לכל זה אתה צריך לקיים מאבק אינסופי עם הרשויות על הזכויות הכי בסיסיות שלך. כי שום דבר לא מובן מאליו או קבוע בחוק".
כך מעידה בשיחה עם ynet תמי יונה, אמו של יוסי בן ה-23 המוגדר אוטיסט בתפקוד נמוך. משפחת יונה היא אחת מכ-15 אלף משפחות בישראל שבהן גדלים ילדים עם אוטיזם. משפחות שמשוועות למענה ממשלתי.
על פי נתוני משרד הרווחה 1 מכל 100 תינוקות בישראל נולד עם אוטיזם. משנת 2000 מספר האוטיסטים המוכרים על ידי המשרד גדל פי 50: מ-156 ב-2000 ל-7,800 ב-2012. במקביל, גדל תקציב המדינה לאוטיסטים רק פי 9.5.
במליאת הכנסת תעלה היום (ד') להצבעה בקריאה טרומית הצעת חוק "שירותי הרווחה, פרק האוטיזם", שיזמו יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, אב לילדה אוטיסטית וח"כ מאיר כהן, חבר סיעתו ושר הרווחה לשעבר. השניים טוענים כי הממשלה "תקעה" הצעת חוק מקיפה ויסודית בחודשים האחרונים בכדי לא להכניסה לתקציב המדינה החדש. לטענתם שר הרווחה חיים כץ הוא "שותף בכיר להתעללות באוטיסטים ובני משפחותיהם". בלשכתו של כץ טוענים כי השניים רוצים כותרות, וכי ניתנה לנושא תוספת תקציבית ובנוסף מתגבשת הצעת חוק ממשלתית שתתן מענה לכלל הילדים בעלי הצרכים המיוחדים.
בהתאם לכך החוק מעורר ביקורת בקרב הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים הטוענים כי החוק מפלה לטובה את אוכלוסיית האוטיסטים. מפורום הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים נמסר כי "החוק בלתי שוויוני והוא מפלה בין ילד אחד עם צרכים מיוחדים למשנהו". הורה לילדה עם אוטיזם, שביקש לא להזדהות, אמר כי "החוק המוצע מבדיל אפילו בין אוטיסט לאוטיסט ולא כולל את הילדים בעלי הצרכים המיוחדים, ילדים שסובלים מפיגור שכלי והפרעות התפתחויות או פגועי נפש מופקרים אם החוק הזה יעבור. אכן חייבים חוק אבל כזה שיאגד את כל הזכויות של בעלי הצרכים המיוחדים".
הצעת החוק של לפיד וכהן, בעלות של 350 מיליון שקלים לחמש שנים, כוללת הסדרה ותקצוב של חלק מהשירותים שניתנים להורי אוטיסטים שאינם מעוגנים בחקיקה ובהם מקום בגן הילדים, כיסא בכיתה מיוחדת, תעסוקה בבגרותם או פתרון דיור הולם בבגרותם, בהוסטל או דיור בקהילה.
יוזמת החקיקה החלה בתחילת 2013, בעקבות מאבק ציבורי נרחב שניהלו הורים לילדים אוטיסטים ועמותת אלו"ט על רקע הפער העצום בין מספר הילדים המאובחנים בישראל, אשר עולה באופן חסר תקדים בארץ ובעולם, לעומת היקף וכמות השירותים החיוניים לילד ולמשפחתו. בסוף המאבק הציבורי התחייב ראש הממשלה בנימין נתניהו לעגן בחקיקה את זכויות האוטיסטים בישראל.
עם כינונה של הממשלה החדשה הוגש החוק לוועדת השרים, אולם לבקשת גורמים בממשלה (כולל שר הרווחה חיים כץ) הדיון נדחה כמה פעמים. לפני שבועיים דחתה ועדת שרים לחקיקה את החוק שוב והוא לא נכלל, כאמור, בתקציב 2015-2016.
"אנחנו מייחלים לחוק כדי שיפסיקו לשחק בנו שוב ושוב", כתבה בפייסבוק של עמותת אלו"ט איריס אלמולי, אמו של דוד, נער אוטיסט בן 17. "שנוכל לקבל את מה שהיה אמור להיות כל-כך ברור, בלי מלחמת התשה מול המשרדים השונים".
מלשכת שר הרווחה חיים כץ נמסר בתגובה לדברים: "ברור כי מלבד הרצון בכותרת אין לפיד סבור כי שר הרווחה מבקש להתעלל בילדים, נהפוך הוא. מדי שנה משרד הרווחה מייעד 187 מיליון שקלים לטיפול באוטיסטים כאשר, גם ללא חקיקה, שר הרווחה חיים כץ הורה להעביר מאה מיליון נוספים בתקציב 2015-2016 למען רווחתם. חוק האוטיסטים במתכונתו הנוכחית אינו מעניק פתרון כולל לאוכלוסיה בעלת הצרכים המיוחדים ובימים אלה משרדי הממשלה הרלוונטיים, בהם משרד הרווחה, מגבשים הצעת חוק ממשלתית שתסדיר את הסוגיה".