רונאלדו, הערס הכי טוב בעולם / מליניאק

במוצאי שבת התקיים משחק הכדורגל הגדול בעולם – הקלאסיקו. ברצלונה פירקה את ריאל מדריד בברנבאו 0:4. למחרת התקיים משחק הטניס הגדול בעולם – המדורג ראשון נובאק ג'וקוביץ' ניצח את המדורג שני רוג'ר פדרר 3:6, 4:6.

פדרר ורונאלדו הפסידו. ההפסד של פדרר ציער אותי, התבוסה של רונאלדו שימחה אותי. שני ספורטאי־על, ואיזה הבדל. פדרר בן 34, הקלאסה של הקלאסה. רונאלדו בן 31, הפושטק של הפושטקים. הערס הכי טוב בעולם.

X

צפו בהצגה של בארסה בקלאסיקו    (צילום: ONE)

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

מוזיקאי בכיר הסביר לי פעם שאנחנו מחזיקים מכל מי שעושה משהו שאנחנו לא מסוגלים כעילוי, אבל לא כל וירטואוז שיודע ללהטט בקלידים הוא גאון. אלוהים לא נותן את כל הטוב שבעולם לאדם אחד בתדירות גבוהה. זה קורה רק פעם בכמה דורות, כשנולד איזה מוצרט, מייקל ג'ורדן או אלברט איינשטיין, וגם הם לא היו מושלמים.

אחד שקיבל מוח אנליטי, חלש ביחסי אנוש. מי שקיבל במתנה זוג רגליים נפלאות, הראש שלו דפוק. בפדרר מתקיים חיבור נדיר של אופי ויכולת פיזית ומנטלית. הוא עושה בגיל 34 מה שהצעירים הטובים בעולם לא מסוגלים. מי היה מאמין שבגיל 34 הוא שוב יעקוף את רפאל נדאל ויאתגר את ג'וקוביץ'. כמה שחקנים בעולם אפשר להעריץ, גם כשהם מפסידים?

רונאלדו. פנומן(צילום: רויטרס)

ההשוואה בין רונאלדו ללאו מסי הייתה תמיד הזויה בעיניי. לא מספיק לבעוט ולנגוח בשביל להיות עילוי כדורגל. ראיתי סרט שצילמה רשת פוקס על רונאלדו. מרימים לו קרנות בלילה, וכשהכדור נבעט מכבים את התאורה. רונאלדו מצליח לזהות את מסלול הכדור, ולנגוח או לבעוט אותו לרשת בחשיכה.

יש לו יכולת מדהימה להעריך את מעוף הכדור, בעיטת פצצה, נגיחה אדירה, אבל מה קורה בתוך הקלבסה? אגואיסט שנשבר בלחץ, ומאשים את כולם בכשלונות שלו.

מסי. השוואה הזויה עם רונאלדו(צילום: AFP)

יוהאן קרויף בעט פעם פנדל גאוני. הוא גילגל את הכדור קדימה ושחקן מנבחרת הולנד הגיע בריצה ובעט פנימה. למסור פנדל זה גאוני. תזכירו לי פעם אחת בה רונאלדו ויתר על בעיטה חופשית לשער, נתן למישהו אחר לבעוט או מסר את הכדור.

אני לא מאלה שלוקח את הילדים לבר־מצווה בקאמפ נואו ואין לי משהו נגד ריאל, אבל לראות את ברצלונה דורסת את ריאל, כשמסי בכלל לא במגרש, זה עונג צרוף. רונאלדו משדר מיאוס, ואין לי ספק שהוא יגמור את הקריירה עם תארים ומאות מיליונים בבנק, אבל זה לא מספיק בשביל להיכנס לפנתיאון. אני אומר תודה שזכיתי לראות ספורטאים כמו מסי ופדרר בלייב. לקרויף אני מתגעגע. לרונאלדו, ממש לא.

להציל את ג'ורדן פרמאר

כל אדם חווה עליות ומורדות בחייו. מי שיחטט ברקורד של שחקן או מאמן ויחפש כשלונות, ימצא כשלונות. מי שיחפש הצלחות, ימצא הצלחות. רוב ה"מומחים" שאני מכיר לא יחפשו כלום. הם יחכו לראות לאן דברים מתפתחים, ואז ימצאו לזה הוכחות. כשמישהו מועד, לא יתקשו למצוא ברזומה שלו כשלונות, שיוכיחו שהאיש הוא כישלון. אם האיש מצליח, לא יתקשו למצוא בעבר שלו שביבי גאונות.

פרמאר. אוברייטד(צילום: עוז מועלם)

אני לא זוכר רבים שהעבירו ביקורת כשמכבי ת"א החתימה את ג'ורדן פרמאר בקיץ. האיש שיחק לצידו של קובי בראיינט (למרות שלא כל מי ששיחק בלייקרס הוא גאון כדורסל), והייתה לו חצי עונה לגמרי לא רעה בגלגול הקודם שלו במכבי ת"א. מצד שני, עם העובדות אי אפשר להתווכח – פרמאר, גם אחרי המיני התאוששות נגד חיפה, מעורר רחמים. מזכיר יותר ילד שעלה מהנוער ועושה במכנסיים אחרי כל פספוס מאשר שחקן עם עבר ב־NBA.

שום קבוצה בישראל, חוץ ממכבי ת"א, לא מסוגלת להחתים שחקן במיליון ורבע דולר. גם לא הפועל ירושלים. לשום קבוצה בישראל לא תהיה החוצפה לאזרח שחקן, לרשום אותו בליגה כישראלי ובמס הכנסה כזר, אבל זה עניין נפרד. מה שבטוח, שום קבוצה חוץ ממכבי ת"א, לא תשרוד נפילה של 7־8 מיליון שקלים בעונה.

פבראני. הפלופ הגדול בתולדות מכבי ת"א?(צילום: עוז מועלם)

בתחילת השבוע שוחרר ויטור פבראני, שחוזהו מוערך ב־650 אלף דולר. טוטאל לוס. אם יתברר בסוף העונה שפרמאר קבר עוד 1,250,000 דולר בלי להגיע לטופ־16, מדובר בנזק כספי אדיר.

הנהלת מכבי ת"א קיבלה ב־2009 החלטה כבדת משקל, כשהחליטה לקנות מרענן כץ את חלקו בשותפות, לא על־ידי הזרמת כסף אלא מתוך תקציב המועדון. העונה שעברה הייתה קשה, ההנהלה הבינה שהיא הגיעה לתקרת זכוכית, והוחלט להגדיל את התקציב. זה אומר שלקבוצה יש יכולת לספוג הוצאות כבדות, השאלה בשביל מה.

אם מדובר בהשקעה שתייצר הכנסה, זה בסדר. אבל אם מדובר בשני מיליון דולר שמתבזבזים על כלום, זה בור גדול. במכבי ת"א יודעים לשלוח שחקנים הביתה כשצריך, אבל פרמאר הוא לא המקרה. העובדה שהחליפו מאמן ולא את השחקן, מצביעה על כך שבמכבי עושים הכל כדי להציל לפחות חלק מההשקעה.

טבק. יציל את הצהובים?(צילום: אורן אהרוני)

ז'אן טבק הגיע לקבוצה במצב רע, אבל הסיטואציה מבחינתו אידיאלית. ההנהלה תיתן לו גיבוי, והשחקנים מוכנים לתת הכל כי הם מבינים שהם הבאים בתור. בתווך תקוע ניקולה וויצ'יץ', אולי לא צדיק גדול, אבל גם לא אחראי לזה ששחקנים לא לוקחים ריבאונד. ההודעה המגוחכת לפיה וויצ'יץ' לא ידע ולא היה מעורב בהחתמה של טבק, היא בדיחה גרועה. אם וויצ'יץ' לא היה מעורב בהחתמה של טבק, ודני פדרמן התפטר מתפקידו לפני ארבעה חודשים, מי איש המקצוע שניהל את המשא ומתן עם המאמן החדש?

ההחתמה של פבראני היא מחדל מקצועי ורפואי, אבל למכבי ת"א אין את הלוקסוס לוותר על פרמאר. הוא רחוק מלהיות גאון כדורסל, אבל היו כאן עשרות שחקנים פחות טובים ממנו. לא ייתכן שייתנו לשחקן כזה להגיע לתת־רמה כזאת.

פרויקט שיקום פרמאר הוא המטרה מספר 2 של מכבי ת"א, אחרי הבטחת העלייה ל־טופ־16. ברור שלטבק אין כרגע, ולא יהיה בעתיד הקרוב, ראש לטפל בבעיות נקודתיות. הוא חייב לנצח משחקים ולהעמיד את הקבוצה על הרגליים.

שפת הגוף של פרמאר משדרת ייאוש, לכן עוד סל של שלוש נקודות לא ישנה את זה. השיקום צריך להיות מנטלי ומקצועי. להפסיק להפיל עליו את מצב הקבוצה, ולתת לו תפקיד מוגדר. לא בטוח שמה שפרמאר צריך עכשיו זה שני אימונים ביום. אולי מנוחה של כמה ימים היא הפיתרון.