דם הנרצחות נשטף מתחת לשטיח
ללא הגדלה משמעותית של התמיכה בהקמה ותפעול מקלטים לנשים מוכות, מספר הנרצחות ומספרן של הנשים הנשארות במעגל האלימות צפוי לגדול
על פי ארגון הבריאות העולמי, אחת מכל ארבע נשים בישראל, סובלות מאלימות בתוך המשפחה. על אף מימדי התופעה אין בישראל גוף מתכלל הנותן מענה אמיתי. אין תוכנית לאומית כוללנית מקיפה ברורה להגנה ומניעת אלימות כלפי נשים בתוך המשפחה, אין איגום משאבים ואין תקציב ברור לטפול בנושא.
עוד בערוץ הדעות:
כשאישה מוכה מחליטה לעשות מעשה ולנסות לצאת ממעגל האלימות, האפשרות היחידה שיש לה היא בריחה מהבית. הרבה נשים מוצאות מחסה אצל קרובי משפחה, חברים קרובים, אך אלפי נשים הנמצאות בסכנת חיים פונות למקלטים, אולם בשל מספרן המועט של המקלטים אין מספיק מקום לקליטת מרבית הפניות.
עמותת לא לאלימות מפעילה שלושה מקלטים לנשים מוכות, ובשנת 2015 פנו אלינו 212 נשים, אך היינו מסוגלות לקלוט רק 107 מהן. בשנת 2014 התקבלו 286 פניות וטיפלנו ב-119 נשים. אלו נתונים של שלושה מקלטים בלבד, כך שהמספרים בכל ישראל - גבוהים בהרבה.
המצב במדינות אחרות שונה לחלוטין. בישראל קיימים 14 מקלטים. בקנדה יש 601 מקלטים על אוכלוסייה שגדולה פי 4 בלבד מישראל. באוסטריה, שאוכלוסייתה דומה לישראל יש 30 מקלטים. בצרפת מופעלים 52 מקלטים על אוכלוסייה של 60 מיליון איש ואפילו ביוון, פגועת משבר כלכלי, פועלים 25 מקלטים על אוכלוסייה של 11 מיליון איש. המקלטים הינם מקומות שבהם מטפלים בנשים ובילדים .הילדים המגיעים למקלט היו עדים לאלימות בבית ולעתים אף חוו אלימות בעצמם. ההשקעה בילדים הינה אף רבה מאשר בנשים. אולם משרד הרווחה אינו מתקצב את שהייתם.
משרד הרווחה משתתף בכ-60% מעלויות תפעול המקלטים, ויתרת התקציב מגיעה מתרומות. הדבר מאלץ את מפעילי המקלטים לעסוק יותר ויותר בגיוס כספים. הבעיה קשה עוד יותר כשבוחנים את הליך הקמת מקלט לנשים מוכות. עלות הקמת מקלט יכולה להגיע לכ-6-7 מיליון שקלים, בין היתר בגלל דרישות תקן של משרד הרווחה.
ואיפה המדינה? מדינת ישראל תומכת כיום במדיניות טיפול שדוגלת בשיקום משפחתי, בהשתתפות הגברים המכים, אך אינה מפקחת מספיק על התהליכים האלו ואין ודאות שהגברים משתפים פעולה או מגיעים בכלל לטיפול המשקם.
אין למדינה נתונים ומעקב אחר הנשים המוכות מאחר ורבות מהן בוחרות בלית ברירה לחזור לבית האלים ולנסות להמשיך ולהתמודד עם שגרת החיים האלימה. מבחינת המדינה זה תיק שנסגר.
מדיניות נכונה הייתה משלבת בין הגישות. מקלט לנשים מוכות הוא טיפול חירום, עזרה מיידית לאישה שמחליטה לברוח ולנסות ולפתוח דף חדש בחייה. אין תחליף למקלט. מדיניות הטיפול והשיקום, גם בגבר המכה, צריכה לבוא לאחר שהסתיים שלב החירום. ללא הגדלה משמעותית של התמיכה בהקמה ותפעול מקלטים לנשים מוכות, מספר הנרצחות ומספרן של הנשים הנשארות במעגל האלימות צפוי לגדול. המדינה חייבת לקחת אחריות ולהוביל שינוי משמעותי בטיפול בנשים מוכות.
יעל גולד היא מנכ"לית עמותת לא לאלימות המפעילה מקלטים לנשים מוכות
לפנייה לכתב/ת 
