אדם אריאל: "שחקן צעיר לא יכול להצליח בירושלים"
הגארד שגדל אצל האלופה הישראלית, אך לא זכה להזדמנות אמיתית, עבר לגרמניה ולמרות שברמרהאבן בה הוא משחק, מדורגת בתחתית הטבלה הוא נהנה מכל רגע: "הייתי חייב שינוי, רוצה להגשים את עצמי. בסוף התהליך אני רוצה לחזור לישראל ולהיות שחקן משמעותי בירושלים"
ב-13 באוקטובר 2013 אדם אריאל הגשים סוג של חלום. במשחק הפתיחה של העונה נגד מכבי אשדוד, מול הקהל הביתי במלחה הוא פתח בחמישייה של הקבוצה אותה הוא כ"כ אוהב, הפועל ירושלים, וסיים את הערב עם 14 נקודות (100 אחוזים מהשדה) ב-20 דקות. האדומים אומנם הפסידו 83:80, אבל האוהדים היו מרוצים מכך שאחרי שנים רבות סוף סוף שחקן בית מקבל צ'אנס.
היום, קצת יותר משנתיים לאחר מכן, אריאל מתגורר בברמרהאבן, עיר נמל קטנה (100 אלף תושבים) בצפון גרמניה, משחק בקבוצה המקומית ומנסה להתקדם כדי שבעוד כמה שנים הוא יוכל שוב לשחזר את אותו חלום מאוקטובר 2013.
אריאל העביר שלוש עונות בירושלים אצל שלושה מאמנים שונים (שרון דרוקר, בראד גרינברג ודני פרנקו). כל אחד מסיבותיו האישיות ויכול להיות שגם המוצדקות לא נתן בו אמון. את העונה האחרונה בירושלים הוא אומנם סיים עם אליפות, אבל בפלייאוף שיחק פחות מ-4 דקות בממוצע.
"הייתי חייב שינוי", הוא מספר בראיון מגרמניה. "המטרה הייתה להגשים את האני העצמי שלי. רציתי לצאת מחוץ לבית ולחוות את החוויה הזו. זה אתגר גדול עבורי ואם אצליח זה ייתן לי הרבה מאוד ביטחון לחזור לארץ בעתיד ולהיות שחקן משמעותי בהפועל ירושלים".
התאכזבת מאיך שהרומן עם ירושלים הסתיים?
"שחקן צעיר בהפועל י-ם לא יכול להצליח. זו סיטואציה קשה מאוד כי יש המון ציפיות, גם בליגה וגם באירופה. יש כ"כ הרבה כוכבים, ליאור אליהו, יותם הלפרין והמון זרים. בגלל זה לא מצאתי את המקום שלי בקבוצה מבחינה מקצועית".
מדרחוב אחד ומרכז מסחרי
אז איך התרחק אריאל מבירת ישראל 4,912 ק"מ כדי לשחק בצפון גרמניה? אימו נולדה במדינה ובעקבות כך הוא מחזיק בדרכון מקומי. "ידעתי שאני רוצה לשחק בגרמניה", הוא מספר. "מולי קצורין שאימן את הקבוצה היה זה שהביא אותי. הסתכלתי על הקבוצה והבנתי שזו סיטואציה טובה עבורי. סגל טוב אבל לא מלא בכוכבים. ראיתי שיש לי אופציה לקבל דקות משחק ולהתפתח. בנוסף העובדה שמולי מאמן ישראלי והביא אותי תרמה גם היא להחלטה הסופית".
הגעת אבל למקום שאפשר להגדיר אותו כ"חור".
"זו עיר קטנה ממש. קשה להשוות אותה לעיר בישראל. היא ממוקמת בצפון גרמניה, חצי שעה מברמן. אין פה יותר מדי מה לעשות. אין מקומות בילוי, בסך הכל מדרחוב אחד עם מסעדות ובתי קפה, מרכז מסחרי קטן וזהו".
מצטער על ההחלטה?
ממש לא. האווירה פה מדהימה, שונה מאוד מהליגה בישראל. בכל משחק האולמות מלאים. האוהדים עומדים כל המשחק על הרגליים. מגיעות משפחות עם ילדים. אצלנו למשל האולם מכיל 5,000 מקומות ישיבה ונמצא בתפוסה מלאה.
למרות שרק בעוד שבועיים יחגוג את יום הולדתו ה-21, אריאל לא חשש מהמעבר למדינה אחרת ומהמגורים לבד: "מאז שאני זוכר את עצמי הייתי בשלן, אז אין לי בעיה בנושא הזה. גם בירושלים בבית של ההורים הם היו עושים את הקניות, ואני הייתי מבשל. זה דווקא נחמד כי אתה מסגל לעצמך לוח זמנים קבוע. יוצא לאימון בוקר, חוזר, עושה כביסה, אוכל צהריים, נח, שוב אימון. אני מאוד אוהב את זה. אני גר לבד בדירה ענקית, הרבה יותר ממה שאני צריך, ברחוב בו כל השחקנים מתגוררים".
לדבר אחד הוא עדיין לא התרגל: "קפוא פה. לפני יומיים כבר ירד שלג. עכשיו יש אפס מעלות ואומרים שהטמפרטורות ירדו. כל העיר התקשטה לכריסמס ומאוד יפה כאן".
התושבים בברמרהאבן מזהים אותך?
"בגלל שהעיר כ"כ קטנה אז כולם מכירים את כולם. כשאני הולך ברחוב מדברים איתי על המשחקים. זה מצחיק כי בסופר-מרקט אנשים עוצרים אותי ואומרים את דעתם על הקבוצה. הם ממש חיוביים כאן למרות המצב שלנו".
התחלה קשה
ואכן מצבה של ברמרהאבן לא פשוט. אחרי תשעה מחזורים היא מדורגת במקום ה-16 בבונדסליגה עם ניצחון בודד ושמונה הפסדים. מאזן זהה לסוגרת הטבלה מיטלדויטשה, או בתרגום חופשי: מרכז גרמניה. "אנחנו קבוצה חדשה בלי הרבה ניסיון. זה מדהים כי במשחקים מול כל הקבוצות הגדולות הובלנו ואפילו לקראת הסיום בפער דו ספרתי, אבל במאני טיים אנחנו מאבדים את זה. כל שחקן מנסה לשחק לבד, וזה מזכיר יותר ליגת קיץ מאשר קבוצה. רק לפני שלושה ימים הפסדנו בהארכה לבאיירן מינכן, למרות שהובלנו עליהם בבטחה ברבע האחרון".
אבל עוד קודם לכן, אריאל סבל ממשבר כאשר במשחק האימון השני של העונה הוא נפצע. "זה קרה מול בראונשווינג. סגרתי את אחד הגבוהים שלהם לריבאונד והברך שלו נתקעה בברך שלי. שמעתי
קנאק וידעתי שיש בעיה. קרעתי את המיניסקוס". ואז הגיעה תקופת שיקום של חודשיים: "היה לי קשה מאוד. עברתי פה ניתוח, ולקח לי חודשיים לחזור לעניינים. הברך לא כואבת אבל היא עדיין חלשה. עבדתי שעות בבריכה, הרבה מסאז'ים ופיזיותרפיה".
ודווקא כשהוא כבר חזר מהפציעה בקבוצה החליטו לפטר את קצורין בעקבות פתיחת העונה הרעה. בברמרהאבן לא עשו חסד עם הישראלי שרק לפני מספר חודשים היה זה שהשאיר אותם בליגה כנגד כל הסיכויים: "לדעתי כמו שאני לא הבנתי איך הפסדנו את המשחקים, גם מולי וגם ההנהלה היו חסרי אונים. הם חשבו שפיטורים זה הצעד הנכון. עבורי ההחלטה הזו קשה כי הוא הביא אותי לכאן. חבל לי בשבילו".
את מקומו של קצורין תפס כריס האריס הקנדי בן ה-36 ששיחק בליגות הנמוכות בגרמניה ואת העונה הנוכחית החל כעוזרו של קצורין. "יזמתי שיחה איתו כי לא ידעתי מה יהיה אחרי שמולי עזב", מספר אריאל. "באתי לכאן במטרה לשחק וחששתי שהצ'אנס שלי נגמר. זה הגיע אחרי שלא קיבלתי דקות במשחק הראשון, אבל אחרי השיחה דברים השתנו ואני לאט לאט זוכה ליותר זמן על הפרקט".
בהפסד לבאיירן מינכן הוא כבר קיבל 13 דקות וקלע 5 נקודות. בעוד ארבעה ימים הוא פוגש את אלבה ברלין במשחק שניצחון בו יכול להוציא את ברמרהאבן לדרך חדשה. "אנחנו צריכים לעצור את כדור השלג של ההפסדים. יש לנו מספיק שחקנים טובים בקבוצה ואין סיבה שלא נעשה את זה. צריך ניצחון אחד כדי לשנות את המומנטום".
לפנייה לכתב/ת 
