נתניהו: התעשייה תחזור לשם משרד הכלכלה
ההחלטה הראשונה של נתניהו בתפקיד שר הכלכלה - להחזיר את השם משרד הכלכלה והתעשייה. התעשיינים מברכים: החלטת רה"מ מעידה על הכרתו בתרומה העצומה של התעשייה לכלכלת המדינה. מנכ"ל משרד רה"מ: נתניהו יביא תוך שבועיים תוכנית להורדת רגולציה לתעשייה
שלוש שנים לאחר שהוחלף שמו של משרד התמ”ת למשרד הכלכלה - שמו של המשרד משתנה שוב והוא יהפוך ל"משרד הכלכלה התעשייה". כך הודיע הערב (ד’) ראש הממשלה בנימין נתניהו, בברכה חגיגית ששודרה בפתח ועידת התעשייה השלישית שעורכת התאחדות התעשיינים באילת. מדובר בהחלטה הראשונה שקיבל ראש הממשלה בתפקיד, בו החל לכהן לאחרונה לאחר שאריה דרעי עזב את התפקיד סביב אישור מתווה הגז.
לידיעות נוספות בערוץ קריירה
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, הודיע כי ראש הממשלה מתכוון כשר הכלכלה להביא תוך שבועיים תוכנית להורדת רגולציה משמעותית לתעשייה שתכלול הורדת אגרות, גמישות בהעסקה ועוד.
“אני מאמין בתעשיה הישראלית ובכלכלה הישראלית”, אמר נתניהו בפתח דבריו. “יש לי מסר מאוד קצר עבורכם - פשוט החלטתי לשנות את שם המשרד למשרד הכלכלה והתעשייה. אני רוצה לאחל לכם המשך הצלחה, אתם הופכים את כלכלת ישראל לאחת מכלכלות המופת של העולם החדש".
שמו של משרד התמ”ת - תעשייה, מסחר ותעסוקה, הוחלף לפני כשלוש שנים למשרד הכלכלה על ידי השר נפתלי בנט שכיהן כשר העומד בראש המשרד בממשלה הקודמת. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בירך היום על ההודעה של נתניהו: "היום שבו החליפו את שם המשרד ממשרד התמ"ת לכלכלה היה אחד הימים השחורים בחיי, ומיום שחזרתי לתפקיד לא הפסקתי לדבר על זה", אמר, "זה אחד הימים המאושרים שלי כתעשיין וכנשיא התאחדות התעשיינים"
ברוש הוסיף: "לשמחתנו הרבה, ראש הממשלה בחר להחזיר לתעשייה הישראלית את הבית שהיה חסר לה בשלוש השנים האחרונות, ובאקט סמלי אך חשוב, החזיר את השם 'תעשייה' למשרד הממשלתי שמהיום ייקרא 'משרד הכלכלה והתעשייה'. החלטתו מעידה יותר מכל, על הכרתו העמוקה, בחשיבות והתרומה העצומה של התעשייה בישראל לכלכלת המדינה וצמיחתה. רק באמצעות חיזוק התעשייה, נוכל להוציא את המשק הישראלי מהקיפאון הכבד בו הוא מצוי ולייצר משק חזק יותר, פורה יותר ובעל כושר תחרות רב יותר".
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, שדיבר בפאנל בהשתתפות נציגי משרדי ממשלה ובכירים במגזר הפרטי, אמר: "אין ספק שבלי התעשייה במדינת ישראל והעשייה במפעלים אין כלכלה, היא מושתתת על זה. אבל צריך גם לזכור שנכון שחשוב לשמור על התעשיה המקומית, אבל הם לא יכולים לחסום תחרות ולא ייתכן שנטיל מכסים כדי למנוע כניסת מוצרים מחו"ל... אפשר להגן על התעשיה באמצעות סובסידיות ולא באמצעות חסימה של השוק ויוקר המחיה".
ברוש: כרגע אין פגיעה אמיתית למשק מהטרור
ברוש אמר במסיבת עיתונאים כי בתעשייה מוטרדים מאוד מהיעדר והצמיחה ובהפריון. "50% מהתעשיה בא מהיצוא, אבל היצוא התעשייתי נסוג לאחור ואיתו הצמיחה. אנחנו חייבים לחזור לצמיחה של 5%-6% לשנה אם אנחנו רוצים לעבור את ה-40 אלף דולר לנפש. אנחנו רוצים להיות כמו המדינות המפותחות במערב אירופה ואין שום דבר אחר שיכול להניע את זה חוץ מלהגדיל את הייצוא".
בהתייחסו לפגיעה בעסקים על רקע גל הטרור - ברוש ציין כי נכון לעכשיו אין נזקים משמעותיים למשק. "הפגיעה בצמיחה על רקע גל הטרור היא באותם אזורים שמועדים לפעולות כאלו ובהם אנשים ממעטים להסתובב", אמר, "בזמן אינתיפדאת אל אקצא השניה - הנזקים נאמדו בערכים של היום ב-15 מיליארד שקל. זה מטורף. כרגע אין פגיעה אמיתית ואם היא תהיה זה רק אם אנשים יסתגרו בבתים, לא ייצאו לבתי קולנוע ולמסעדות. בירושלים מרגישים קצת ירידה בעסקים קטנים ובינוניים אבל אני מקווה שזה זמני".
לדבריו, גם סימון המוצרים אינו משפיע עדיין על היצוא והיקף התעשייה. "בינתיים זה לא משפיע, ובואו נקווה שלא ישפיע. אילו היקפים קטנים יחסית וההשפעה מינורית על הכלכלה, אבל ברור שלכל מפעל זו עלולה להיות השפעה כבדה. ברמת המאקרו לא תהיה השפעה אבל ברמת המיקרו כן. אנחנו פועלים בנושא”.
בדבריו, ברוש התייחס גם לעלייה בכמות ההתאגדויות עובדים. "שוק העבודה עובר שינוי וכדאי שנהיה חלק ממנו, אפילו כשמדובר בדברים שלא נוחים לנו כמו הקמת ועדים בתעשיות עתירות ידע, זו מציאות שצריך להתרגל אליה", אמר, "מצד שני ההסתדרות צריכה להבין שיום העבודה ושבוע העבודה זה לא מה שהיה פעם. אנחנו חושבים שצריך לעשות הרבה שינוים כמו שעות עבודה גמישות, לתת לאנשים להתפתח ולתגמל אותם לפי היכולות שלהם ולא לפי הוותק. שוק העבודה משתנה מול עיננו וכולנו צריכים להפנים את השינוי הזה, גם המעסיקים וגם ההסתדרות".
בנוגע ליחסי התעשייה והתקשורת ציין ברוש כי "מאז תקופת המחאה אנחנו מרגישים קצת חבוטים. לא נכנס לדיון כמה אנחנו אשמים, כנראה שהאמת לא מונחת במקום אחד, כי היא אף פעם לא מונחת במקום אחד. מה שבטוח זה שאין לנו פריבילגיה כמדינה קטנה מוקפת אויבים לחסל את הסקטור העסקי. בעיני, להיות תעשיין זו גאווה, זו דרך חיים ואחריות בלתי רגילה יומיומית".
"אני לוביסט של מפעלי התעשיה, זה תפקידי ואין לילה שאני הולך לישון ואני לא שואל את עצמי מה עשיתי לטובת התעשייה", הוסיף, "היום התייצבתי בכנסת ולשמחתי גם הצלחתי למנוע סנקציה פלילית לנישומים שלעמדת מס הכנסה הם לא בסדר. כל החוק הוא בעייתי ואני חושש שנעשה פה דיל פוליטי. זה לא במגרש שלי, אבל תפקידי לעמוד ולהגן שהמשך ימשיך לצמוח".
לפנייה לכתב/ת 
