בלק פריידי? כשקניות מרובות הופכות להתמכרות
ביום שישי הקרוב אלפי ישראלים ייצמדו למסכים וירכשו אינספור מוצרי צריכה במחירים מוזלים כחלק מחגיגת הקניות ברשת לרגל ה-black friday. מתי חווית הקניות הופכת להתמכרות הדורשת טיפול מקצועי?
קניות וממכר היו מאז ומעולם התנהגות אנושית אופיינית ויומיומית. עם זאת, תרבות השפע וההתפתחות הטכנולוגית (למשל שימוש באשראי), גרמו למהפכה באופן בו אנו מגדירים את עצמנו ואת הערך שאנו מייחסים לעצמנו ולאחרים. אם בעבר הייחוס המשפחתי קבע את ערכו ומעמדו של האדם, היום כמות הנכסים והמוצרים החומריים שיש לאדם, מגדירים את מעמדו וערכו בחברה.
מדי יום אנשים קונים מוצרי צריכה מסוגים שונים. כל אחד מאיתנו קונה בתקופות שונות גם מוצרים שאינו באמת זקוק להם לצורך הקיום שלו ובנוסף רוכש מוצרים בסכומים שהם מעבר ליכולותיו הכלכליות. כל אחד מאיתנו קונה לפעמים "סתם כי בא לו" או מבזבז כסף בלי לחשוב פעמיים.
חשוב להפריד בין התנהגות שהינה בטווח הנורמה ומאפיינת תקופות מסוימות בחייו של אדם (ימי הולדת, חגים, אירועים מיוחדים), לבין התמכרות לקניות שהינה הפרעה נפשית קשה הגורמת סבל רב לאדם הסובל ממנה ולמשפחתו.
קראו עוד על התמכרויות:
כך התמכרתי לכדורי שינה - והצלחתי לצאת מזה בשלום
מסמך רפואי ראשון: כך תזהו התמכרות לפייסבוק
מהי התמכרות, איך לזהות אותה ולטפל בה
מהי התמכרות לקניות?
הפרעת קניות טורדנית (CBD) נקראת גם אוניאומאניה, תוארה לראשונה מבחינה רפואית במאה ה-20 על ידי קרפלין ובלוילר. היא מאופיינת באובדן שליטה על כמות, תדירות ונחיצות המוצרים שנקנו לאדם הקונה, ותוצאותיה מסבות נזק רב הן לאדם ולמשפחתו והן לחברה.
חובות כלכליים, בעיות בזוגיות ובתפקוד ההורי, בעיות בעבודה ובתפקוד החברתי והתפתחות או החמרה של בעיות נפשיות נוספות, הם רק חלק מהתוצאות ההרסניות של הפרעת הקניות הטורדנית.
למרות זאת, הפרעת קניות טורדנית עדין אינה מסווגת כהפרעה נבדלת בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DsM-IV) אלא מסווגת תחת הפרעה בוויסות ובשליטה (NOS). יתרה מזאת, הפרעה זו לא נחקרה באופן משמעותי לאורך ההיסטוריה ורק בשנים האחרונות חזרו להתעסק ולחקור את התופעה. יש המאמינים שזה קשור לחברות השפע בה אנו חיים היום ולהתפתחות הטכנולוגית שמאפשרת את קיומו של הכפר הגלובלי.
בין החוקרים אין תמימות דעים באשר למאפייניה ולסיווגה של התופעה. חלק מהחוקרים מסווגים הפרעה זו כהתנהגות מתמכרת ככל התמכרות אחרת כדוגמת התמכרות לסמים, להימורים, למין, לעבודה וכד'.
אחרים רואים בהפרעה זו סימפטום שהינו חלק מקשת של סימפטומים שבאים לידי ביטוי במגוון הפרעות במצב הרוח כגון התקף מאני הפרעה ביפולארית. חוקרים נוספים מתייחסים יותר להיבט של היעדר ויסות ושליטה בדחפים בדומה להפרעות כגון קלפטומניה.
מי בסיכון להתמכרות לקניות?
הפרעת קניות טורדנית פוגעת בכ-2% מהאוכלוסיה ומשערים כי 6% נוספים נמצאים בסיכון גבוה לפתח הפרעה זו. ההפרעה משויכת בעיקר לנשים אך עם זאת, בשנים האחרונות חלה התפתחות במחקר ונמצא שאחוז הגברים הסובלים מההפרעה הזו אינו שונה מאחוז הנשים והיחס הוא 1:1 בקירוב.
ההבדל הבולט בין המינים הוא באופי המוצרים הנרכשים. נשים נוטות יותר לקנות ביגוד, הנעלה וכו', בעוד שגברים יקנו יותר מוצרי חשמל, טכנולוגיה, גאדג'טים, ומכוניות.
נמצא קשר מובהק בין טראומות ילדות, דימוי עצמי נמוך, סף תסכול נמוך וקשיים חברתיים ובין אישיים נרחבים בגיל הצעיר, לבין התפתחות ההפרעה של התמכרות לקניות בגיל מאוחר יותר.
מהלך ההפרעה מתואר בשלבים, כאשר בשלב הראשון יש טריגר נפשי-רגשי שמייצר התרגשות רבה בסביבה של חנויות או מרחבי קניות (גם וירטואליים במחשב ובאינטרנט). ההתרגשות מתעצמת בשלב התכנון והמחשבות על פעולת הקניה ועל המוצרים המתוכננים להירכש.
בשלב הבא מופיע דחף שמתואר על ידי הסובלים כדחף שלא ניתן לשליטה, המוביל את האדם לבצע את הקניות. עצם הפעולה מוביל לשלב השלישי שמאופיין בתחושות הקלה ואופוריה זמנית. זמן קצר לאחר מכן, מתעוררים באדם תחושות של מצוקה ורגשות אשמה, אותם הוא מנסה בהמשך להפיג באמצעות מסע קניות נוסף.
הפרעה זו מתוארת בספרות כהפרעה שיש לה קו-מורבידיות (תחלואה כפולה) עם הפרעות נוספות. העיקריות שבהן: הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה והפרעות של ויסות ושליטה בדחפים ובהתנהגות. אחוז ניכר מהמכורים לקניות, סובל גם מהפרעות אישיות מסוגים שונים.
למה זה קורה?
למרות היעדר אחידות באשר לאפידמיולוגיה של התופעה, הביטוי ההתנהגותי של הפרעה זו דומה לביטוי ההתנהגותי המשותף לכלל ההתמכרויות. ההנחה העומדת בבסיס הבנת ההתמכרות היא שזו התנהגות שמטרתה הראשונית הינה ניסיון להרגיע, כהסחת דעת, כמנגנון פיצוי, הגנה או נחמה למצוקות וחסכים רגשיים-נפשיים באמצעות התנהגות חיצונית.
כאשר בהדרגה ההתנהגות החיצונית לא מצליחה לתת מענה יעיל ומספק לציפיות, יש הגברה של כמות ותדירות ביצוע הפעולה עד אובדן שליטה. בשל היעדר מנגנונים פנימיים יעילים של התמודדות וחוסר יכולת לשאת תסכול ורגשות שליליים, האדם מחפש לעצמו פתרון מספק במצבי קושי ומצוקה שהופך להיות הבעיה עצמה, כאשר הוא מאבד שליטה ומתקשה לרסן ולווסת את ההתנהגות גם כאשר ישנה פגיעה תפקודית ניכרת וברורה.
מכורים לקניות אינם מסוגלים להתאפק, על אף שהם מודעים היטב לכך שהקנייה אין מקורה בצורך ממשי, לחובותיהם הכספיים ולהשלכות ההרסניות והנזק הכלכלי כתוצאה מהתנהגות חסרת מעצורים. הסיבות לקנייה כפייתית הן מגוּונות, ועשויות לכלול פחד, דיכאון, ריקנות רגשית וערך עצמי נמוך.
שורשי ההתמכרות נעוצים לרוב בילדותו של המכור: היעדר אהבה וקבלה, כמו גם חוסר ביטחון, אנשים אלה נאלצו להרוויח את חיבתם של הוריהם, ולא הורשו לבטא את רגשותיהם באופן חופשי.
בעקבות זאת הם חוו את עצמם כלא חשובים, וכפיצוי על כך השתמשו בצעצועים. כמבוגרים הם לא ידעו כיצד לתמוך בערך העצמי שלהם, ולפיכך פנו לרכישות כפייתיות כניסיון למלא את החסך הרגשי. הרכישות הכפייתיות מפיגות לכאורה בעיות במשפחה, דאגות בנושא עבודה או בדידות וריקנות.
כיצד ניתן לטפל בהפרעה?
הטיפול התרופתי המוצע בהפרעה קניות טורדנית הוא תרופות של SSRI, אך עדין לא התבססה יעילותם המשמעותית ותרומתם להחלמה.
מכיוון שהפרעת קניות טורדנית הינה בתת-אבחון ובתת-מחקר ומכיוון שהיא כוללת התנהגות הקרובה להתנהגות תקינה (רכישה של מוצרי צריכה), מסגרות הטיפול הציבוריות הקיימות בארץ המטפלות בהפרעה זו כהפרעה הראשונית, הן מעטות ביותר.
יתרה מזאת, בשל היותה התמכרות מתעתעת אשר יכולה לבוא לידי ביטוי גם בתוך הבית כאשר המכור לבד, ישנה הרבה הסתרה והכחשה. בעקבות כך, לרוב המכור יפנה לטיפול מיוזמתו או מיוזמת המשפחה, רק בשלבים מאוחרים יותר של התפתחות ההפרעה.
הגיל הממוצע בו פונים לטיפול בהפרעה זו, הוא סביבות גיל 31-39, אם כי ההפרעה מתפרצת סביבות גיל 18 או תחילת שנות ה-20. יתרה מכך, מכיוון שחלק גדול מהנשים בגילאים האלו כבר בעלות משפחה ואימהות לילדים, ישנו קושי רב ותמיכה משפחתית נמוכה (יחסית לחלק מהתמכרויות האחרות), מה שמקשה עוד יותר על האישה להעז ולהרשות לעצמה לחפש עזרה ולקבל את הטיפול לו זקוקה.
המחקר מראה כי הדרך היעילה לטפל בהפרעה היא לשלב טיפול תרופתי וטיפול רגשי התנהגותי-קוגניטיבי בפורמט אישי או קבוצתי. טיפול זה הינו היחיד שתוקף מחקרית מבין כל הגישות הטיפוליות תרופות מקבוצת מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין עשויות לסייע לחולים לווסת דחפים. הן יכולות לעזור גם לצמצם התנהגות בעייתית ולהקטין דיכאון וחרדה. עם זאת, התרופות בלבד אינן פותרות את הבעיה כולה.
לשם כך יש צורך בתהליך טיפול כוללני שבמהלכו ניתן ללמוד לזהות מצבים רגשיים שגורמים להפעלת הדחף לקניות, להכיר דרכי התמודדות יעילות יותר עם מצבים רגשיים, ולדעת כיצד לנהוג כאשר הדחף לקניות יתעורר שוב. הטיפול צריך לכלול גם טיפול זוגי או משפחתי וגם ליצור עבור האדם קבוצת תמיכה ורשת תמיכה שתאפשר לו להרגיש שייך ואהוב ולעיתים רבות גם ליווי מקצועי לניהול תקציב מאוזן, החזרת חובות וכד'.
הטיפול המבוסס על המודל של הטיפול ההתנהגותי –דיאלקטי (DBT) ושיטת 12 הצעדים, מאפשרו לאדם המכור לקניות, לפתח את הכישורים והמיומנויות התפקודיות שיאפשרו לו לתפקד באופן תקין בשגרת היומיום.
העבודה הטיפולית מאפשרת לאדם המכור לחזק את הביטחון העצמי שלו ולהעלות את הדימוי העצמי שלו באמצעות חיזוק ופיתוח יכולתו לשיח פנימי, לדיאלקטיקה, ומציאת הקול האישי החיובי שלו בין כל הקולות הקיימים בתוכו וסביבו. קול ייחודי ומובחן, הינו ה"עצמי" של האדם המאפשר לו את עמוד השדרה היציב הדרוש לו כך שיוכל להתמודד בהצלחה בהמשך עם כלל האתגרים להם יידרש.
כיצד תתגוננו בהונאת סייבר בקניות באינטרנט? צפו:
הכותבת היא עו"ס קלינית (MsW), מצוות "הכפר- מרחב לשחרור מתלות " בפרדס חנה. מומחית לטיפול בהתמכרויות ובטיפול בלקויות קשב וריכוז והפרעות נלוות בילדים, בני נוער ובמבוגרים
לפנייה לכתב/ת 
