משחק של לחדול ולחדול / טור
יש במכבי ת"א כמות וגיוון כישרון ששווים הרבה יותר מיורוקאפ, אבל היא צריכה מאמן שיידע להוציא אותם. מהרגע שטבק הודיע שזהו "המשחק הגדול ביותר עבורו", הכתובת כבר הייתה עם הגב לקיר. עידו אשד על עוד הפסד צהוב, הפעם 82:68 במלאגה
ועם זאת, ולמרות העובדה שחסר לה סנטר שיעזור לה לסדר את ההתקפה העומדת, יש בקבוצה הזו כמות וגיוון כישרון ששווים הרבה יותר מיורוקאפ. אבל היא צריכה מאמן שיידע להוציא אותם. גודס לא היה מאמן כזה. הבעיה היא שגם טבק לא. מהרגע שהקרואטי הודיע שזהו "המשחק הגדול ביותר עבורו", ושהוא מתמודד מול המאסטר שלו, אותו הוא מכיר ויודע לעומק, הכתובת כבר הייתה עם הגב לקיר. לא מספיק לשהות במחיצת המאסטר חמש שנים כדי לצייר מאסטרפיס. בטח לא נגדו. בטח לא כשאתה מנסה לנצח אותו במכחול שלו, בלי שיש לך את הצבעים המתאימים. הגרפיטי על הקיר אמר: משחק של לחדול.
לפעמים החלטה קטנה של מאמן יכולה לשנות עונה (1): לפני המשחק היה ברור שחייבים להשיב את ג'ורדן פרמאר לעניינים. נגד מכבי חיפה לפחות נכנסו לו כמה זריקות. וזה היה המשחק המושלם
עבורו להחזיר לנו את הכוכב המוצלח מלפני חמש שנים. טבק הבין, ובהחלטה נבונה עלה בחמישיה איתו ועם יוגב אוחיון, אותו הקו האחורי של דייויד בלאט מהעונה ההיא. שלשה ראשונה - הכדור מתקתק בחישוק ונכנס. כמה זה חשוב במצב הזה. השלשה השניה כבר נכנסת חלק. שני אסיסטים של יוגב. ואז שלשה של יוגב. מכבי מובילה. וואו - זה קורה? לא.
לפעמים החלטה קטנה של מאמן יכולה לשנות עונה (2): חילוף ראשון - יוגב יוצא אחרי שהיה מצוין. דקה רבייעת. מה בער? לנצח את ז'ואן פלאסה בחילופים המהירים כי אתה מכיר אותו? טעות. הקרסול של אוחיון כאב? אז בטח שלא להוציא, כדי שלא יתקרר. חייבים את טיילור רוצ'סטי? מוקדם מדי. פרמאר שכבר נראה בדרך הנכונה פשוט איבד את זה ברגע. מסר ליריב בהוצאת כדור נגד לחץ, ואז כידרר את כל המגרש ולקח זריקה רעה. ממש נכנס לטילט, ואז גם הוא יצא במהומת החילופים של טבק. מכבי איבדה את זה.
בקבוצה הנוכחית יוגב צריך להוביל כדור ולקחת החלטות. פרמאר צריך לעבור לעמדת הקלע והמוציא לפועל. רוצ'סטי יכול להוביל הרכב קלעים ופורוורדים שמדבר התקפה ולוחץ מגרש שלם. עד שהרכז חזר כבר היה פלוס 13 למלאגה. ופרמאר שב לפרקט רק לגארבג'-טיים ארוך, עדיין קלע באחוזים טובים, אבל כבר לא היתה הזדמנות. נכון שהוא עדיין חלש בהגנה, אבל בלעדיו אין כוכב. ומכבי חלשה בהתקפה. לא עוברת את ה-70. זה היה שם לרגע, ונעלם. זו היתה הטעות של המשחק.
לפעמים גם החלטה גדולה של מאמן יכולה לשנות עונה. אנחנו נלחץ בהגנה, נשמור אישית חזקה, נפריע לכל כדור וכל מסירה. זו המנטרה של טבק. ובגדול זה נכון ומכניס אגרסיביות ואנרגיה. אבל ברמות האלה היריב מניע את הכדור בתבונה ומהירות שדורשות גם שכל כדורסל ולא רק רגליים ולב. פה ושם צריך לחשוב. ריצת 0:17 ברבע השני באה משגיאות מנטאליות בהגנה, בעיקר ברוטציה, כרגיל מעזרת יתר על חדירות. המאמץ גם מילא את חנוכיית העבירות, ואילץ לרדת עמוק לספסל עד כדי העלאת דראגן בנדר מוקדם מדי ויותר מדי. לא מתאים. צריך להתאים את האסטרטגיה ליריב, ומלאגה אינה חיפה. מה שפלאסה יכול לעשות, לא תמיד טבק חייב לעשות. ופלאסה נשך את טבק בלחץ בהגנה. מאסטרביס.
אז ההתקפה נתקעה מהדקה הרביעית כשיוגב יצא, ומעולם לא חזרה לעצמה. בעוד מלאגה משחקת מתוך מבנה ושיטה, מכבי נראית שמחפשת את השיטה שלה תוך כדי משחק. מכבי ביצעה תנועת כדורסל ראשונה ובודדת בדקה ה-17, במינוס 23. אונוואקו עולה להיי פוסט, פרמאר חתך בק דור. אבל מכבי לא השיגה כמעט נקודות קלות בכלל, בעיקר כי הפעם רנדל לא נכח, והתמלא בעבירות לרגל האגרסיביות המיותרת. בל הספרינטים שלו אין מתפרצות, ובהיעדרו של סנטר קשה מאוד לייצר יתרון במשחק העומד. גם במצבים "נייחים" מכבי מפשלת. הפרת חמש שניות בהוצאת כדור מתחת לסל, חזרה מפסק זמן בלי לדעת כמה זמן נשאר על שעון הזריקות. פאדיחות של קט-סל.
כל זמן שיש עוד סיכוי תיאורטי מכבי צריכה להמשיך לשאוף לטופ-16, אבל במקביל להתחיל להבין שהיא שוגה בהערכת חשיבותו של תפקיד המאמן. ייתכן שהזכיה של בלאט ביורוליג לפני שנתיים דווקא פגעה בשיקול הדעת של ההנהלה, כי הוא היה החריג ולא הסטנדרט. וזה לא קרה רק במזל, אלא מהרבה עבודת אימון מאומצת וחכמה. בכל מקום שפורטונה מבקרת בו, צריך גם מישהו שישכיל לנצל את ההזדמנות. והמאמן הוא לא ממלא מקום או שליח ההנהלה. המאמן הוא בונה הקבוצה, המוטיבטור, הסמכות המקצועית העליונה ומנצל הכישרון. ולא ה"קומבינות" של איזרוח כוכבים אמריקניים ומחטפי מס, וגם לא הסקנדל של סגירת היורוליג לקבוצות מיוחסות ישנו את זה. בספורט מקצועני יש חוקים. ויש גם הסכמים לא כתובים בין מועדון לאוהדים. אנחנו נעודד. אתם תעשו את הכי טוב כדי לייצר לנו את הקבוצה הכי טובה והכי מאומנת. בשנתיים האחרונות, מכבי פשוט לא עמדה בהסכם הזה.