הסמים גמרו אותה / "מחוץ לרדאר"
עם שיטות אימונים מהפכניות ומדליות רבות, בולגריה נחשבה לאחת ממעצמות הרמת המשקולות החזקות בעולם - עד שהסתבכויות אינסופיות בשערוריות סימום חיסלו אותה שלב אחרי שלב. בשבוע שעבר הורחקה הנבחרת הבולגרית כולה מהשתתפות באולימפיאדת ריו 2016
באליפות העולם בהרמת משקולות שנערכה השבוע ביוסטון סיפקה בויאנקה קוסטובה הופעה מחשמלת. קוסטובה הוכתרה לאלופת העולם במשקל עד 58 ק"ג ושברה שני שיאי עולם בהנפה ובניקוד הכולל.
בבולגריה סביר להניח שהביטו בחיוך מריר על הישגיה של קוסטובה. היא אמנם אזרחית בולגרייה והתחרתה תחת דגלה עד לפני מספר שנים, אך כיום היא מייצגת את אזרבייג'אן. למזלה של קוסטובה היא הצליחה לקפוץ מהספינה הבולגרית רגע לפני שהיא שוקעת במה שייזכר כאחד מהסיפורים העגומים והמכוערים של הספורט האולימפי בשנים האחרונות.
בסוף השבוע שעבר, הודיעה התאחדות הרמת המשקולות הבינלאומית על הרחקתה של נבחרת בולגריה מאולימפיאדת ריו 2016 אחרי ש-11 מספורטאיה, מתוכם שלושה אלופי אירופה, נתפסו על שימוש בסטרואיד אנאבולי בזמן ששהו במחנה אימונים בגיאורגיה. בכך ייתכן והגיע הקץ על מעצמה ספורטיבית שלצד הישגים מרשימים הסתבכה פעם אחר פעם בפרשיות רמאות והונאה.
חשוב לציין כי בולגריה רחוקה מלהיות המדינה היחידה שבה מרימי משקולות הסתבכו בשערוריות סימום. למעשה הרמת משקולות הוא אחד מענפי הספורט המזוהמים ביותר בחומרים אסורים. זה לא מפתיע. בענף בו לכוח יש משמעות מכרעת, ההשפעה של שימוש בסטרואידים אנאבוליים המעלים את מסת השריר ואת הכוח הפיזי היא אדירה.
ב-2010, 2.42% מהבדיקות בענף שנערכו על ידי הסוכנות העולמית למניעת סימום בספורט נמצאו כפסולות. הרבה יותר מבענף האופניים המלוכלך כשלעצמו, שם רק 1.19% מהבדיקות העלו שימוש בחומרים אסורים. 14 מדליות אולימפיות נלקחו בהיסטוריה ממרימי משקולות שנתפסו על חם. רק באתלטיקה נשללו יותר מדליות אולימפיות.
לא מעט טוענים כי הסיבה לכך שכיום צפון קוריאה נחשבת לאחת המדינות החזקות בעולם בהרמת משקולות היא אופייה המסוגר של המדינה והקושי בכניסה של בודקים זרים לשטחה. "אני לא אופתע אם יגלו שמרימי המשקולות הצפון קוריאניים מסוממים", אמרה בכירה בהתאחדות הרמת המשקולות הבריטית, "מדברים על זה הרבה בענף. אם אין לנו גישה לספורטאים שלהם, איך אנחנו יכולים לדעת מה הם עושים?".
עם זאת, אפילו בענף כה מזוהם המקרה הבולגרי הוא חריג בעוצמתו וכדי להבין מדוע נדרש מעט רקע על העבר המפואר של בולגריה בהרמת משקולות.
בולגריה, על שבעה מיליון תושביה, נחשבת לאחת ממעצמות הרמת המשקולות החזקות בהיסטוריה. 36 מדליות אולימפיות ליקטו מרימי המשקולות הבולגריים לאורך השנים, רק שלוש מדינות זכו ביותר.
בין שלל הכוכבים שצמחו בבולגריה ניתן למנות את נוראיר נוריקיאן - אלוף אולימפי פעמיים ברציפות, איוון איוונוב - אלוף אולימפי וארבע פעמים ברציפות אלוף העולם, יאנקו רוסב - אלוף אולימפי ובעל חמש מדליות זהב מאליפויות העולם ועוד רבים וטובים אחרים.
אפילו נעים סולימנוגלו, שכונה "הרקולס כיס" בגלל גודלו הקטן ונחשב לאחד ממרימי המשקולות המפורסמים והמצליחים בהיסטוריה, הוא בולגרי במקור. תחת שמו המקורי, נעים סולימנוב הספיק לשבור שיא עולם לבוגרים בגיל 15 ולזכות בשתי אליפויות עולם עבור בולגריה לפני שעבר לייצג את טורקיה - ששילמה מיליון דולר לבולגרים עבור שירותיו.
המאמן ששינה את פני הענף
אבי ההצלחה הבולגרית הוא איוון עבדג'ייב, שאימן את הנבחרת הבולגרית בשתי קדנציות בין 1968 – 1989 ובין 1997 ל-2000. עבדג'ייב נחשב למאמן מהפכן שפיתח את תוכנית האימונים הבולגרית שהפכה את המדינה הקטנה למעצמת הרמת משקולות.
למרבה הצער, עבדג'ייב (83) מעולם לא כתב ספר שבו פרש באופן מסודר את שיטות האימונים שלו, וכיום רוב המידע בנושא מבוסס על ראיונות שהוא וספורטאיו העניקו בעבר. אחד מהעקרונות המנחים של שיטת עבדג'ייב היה מיקוד. במקום לבצע תרגילי כוח רבים מסוגים שונים, עבדיג'ב התעקש שהספורטאים שלו יתמקדו רק בתרגילי ההרמה וההנפה עצמם ומוטב במשקל כמה שיותר גבוה.
בגלל שעבדג'ייב האמין שהספורטאי צריך לכוון לתוצאת השיא שלו באימונים, הוא ראה גם בתחרויות כסוג של אימונים ודאג שהספורטאים שלו יתחרו בתדירות גבוהה במיוחד. מרים משקולות בולגרי היה מתחרה בממוצע אחת לשלושה שבועות.
באולימפיאדת מינכן 1972 החלו הבולגרים לטעום מהפירות שהניבה שיטת האימון המהפכנית של עבדג'ייב. נבחרת הרמת המשקולות הבולגרית סיימה בראש טבלת המדליות עם שלוש מדליות זהב ושלוש מדליות כסף.
הייתה זו התחלה של מורשת מפוארת. מאז אותה אולימפיאדה ועד לאולימפיאדת אתונה 2004, בולגריה זכתה במדליות בהרמת משקולות בכל אולימפיאדה (למעט אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, אותה החרימה יחד עם יתר מדינות ברית ורשה). אלא שבד בבד החל להיחשף גם השקר הגדול שמאחורי ההצלחה הבולגרית.
הבושה הגדולה בסידני
קופת השרצים נפתחה באולימפיאדת סידני 2000 כשהנבחרת הבולגרית כולה סולקה מהמשחקים אחרי ששלושה מהמדליסטים הבולגריים בהרמת משקולות, ביניהן איזבלה דראגנבה שזכתה במדליית זהב ואיוון איוונוב, שכבר החזיק אז במעמד של מרים משקולות אגדי, נתפסו על שימוש בחומרים משתנים. כל אותם מדליסטים נושלו כמובן מהמדליות בהם זכו.
"הספורטאים הבולגרים הפכו את המוניטין של הענף לחסר ערך", אמר בכעס ובצער אז סגן נשיא התאחדות הרמת המשקולות, סאם קופה.
ארבע שנים לאחר מכן, שלושה מרימי משקולות בולגריים נפסלו מהשתתפות באולימפיאדת אתונה, שוב בגלל חומרים אסורים. עם זאת, נראה היה שבולגריה מתאוששת באופן מסוים מהמכות שנחתו עליה - כשחזרה מאותה אולימפיאדה עם מדליות זהב וארד.
אלא שהמדליות הללו היוו לא יותר ממשב רוח מרענן וקצר לפני שהמציאות המרה התפוצצה לבולגרים בפנים לקראת אולימפיאדת בייג'ינג. ממש כמו במקרה הנוכחי, גם לקראת המשחקים האולימפיים ב-2008, 11 מרימי משקולות בולגריים נתפסו על שימוש בחומרים אסורים. ההתאחדות הבולגרית אפילו לא ניסתה לחקור האם ייתכן והחומרים הגיעו אל הספורטאים בטעות והודיעה מיידית כי היא מוותרת על ההשתתפות באולימפיאדה.
מהמכה הזו כבר היה קשה לבולגרים להתאושש. שנה אחרי חרפת בייג'ינג, נשלל זמנית הרישיון של התאחדות הרמת המשקולות הבולגרית לנהל את הענף בגלל שערוריות הסמים הרבות במדינה. בולגריה אמנם שלחה מרימי משקולות לאולימפיאדת לונדון, אך בניגוד לעבר הפעם חזרה בידיים ריקות.
המהלומה הנוכחית שחטפה בולגריה עם ההרחקה הגורפת מתחרויות הרמת המשקולות באולימפיאדת ריו עלולה להתברר כנוקאאוט. אחרי כל כך הרבה שנים בהן במקום לחגוג הישגים, הם שוקעים בביצת הסימום, ספק אם למישהו יש עוד יומרה כלשהי לשקם את התדמית החבוטה של הענף במדינה.
לפנייה לכתב/ת 
