כשהייאוש גובר: איך לא נשברים במהלך טיפולי פוריות?
ילדים זה שמחה, אבל אצל אחד מכל ארבעה ישראלים עלולים להופיע קשיים שיובילו לטיפולי פוריות ארוכים ומתישים. איך לא נשברים בדרך לחלום ההורות? פסיכולוגית רפואית מסבירה את הקשיים ונותנת טיפים שיעזרו לכם לעבור את התקופה
שיעור טיפולי הפוריות בישראל הוא מהגבוהים בעולם: מדי שנה מבוצעים כאן כ-40 אלף מחזורי טיפולי פוריות. כן, מרבית הזוגות והמשפחות חפצים בילדים, וישראל מעדיפה לראות עצמה כמדינה המעודדת ילודה. המדינה מאפשרת לנשים עד גיל 45 לעבור טיפולי פוריות, תקדים שכמעט אינו קיים בעולם.
עוד על טיפולי פוריות:
"אחרי 17 טיפולי פוריות החלטתי להפסיק"
"אם היו מגבילים לי טיפולי פוריות - לא הייתי אמא"
"נשים משלמות מחיר כבד על טיפולי הפוריות"
אבל טיפולי הפוריות הם תהליך מורכב, מסורבל ומתיש שנמשך חודשים, ולעתים שנים ארוכות. הוא דורש תעצומות נפש, מאות שעות של הזרקות, טיפולים, לעתים כאבים ובדיקות. פעמים רבות במהלך הטיפולים מתקבלת תשובה שלילית בבדיקת ההריון שמעצימה את הכאב, הייאוש וחוסר התקווה.
איך מחזיקים מעמד בטיפולי פוריות? הפסיכולוגית הרפואית מסבירה. צפו:
תהליך של אבל
"אישה במהלך טיפולי פוריות מתמודדת עם האכזבה שהיא לא יכולה להרות באופן טבעי והתחושה שלכולם זה הולך בקלות ורק לה זה לא מצליח", מסבירה מירב רייכר, פסיכולוגית רפואית ומנהלת המרפאה לטיפול פסיכולוגי במהלך טיפולים רפואיים. "יש הרבה ציפיות ואכזבות שוב ושוב. זה תהליך סיזיפי שלפעמים נמשך יותר מחודש-חודשיים, וזה מעייף, גורם לשחיקה בזוגיות, להאשמות הדדיות בין בני הזוג ('אם לא הוא - כבר היה לי ילד').
"יש הרבה זוגות שצריכים תרומת זרע או ביצית ואז יש צורך להתמודד עם המקום שזה לא הילד הביולוגי שלי, כך שיש הרבה מורכבות נפשית בתוך ההתמודדות הביולוגית הרפואית שהקידמה מאפשרת. לעתים המהלך הנפשי והויתור, יוצרים תגובה של אבל ודיכאון".
לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
רייכר מסבירה שאותו אבל במהלך טיפולי פוריות הוא חסר לגיטימציה: "אין באמת מישהו שנפטר. כולם אומרים שיהיה בסדר, והאבל בא מהאכזבה, מהשחיקה, מהעייפות, מתחושה של – לא מצליח לי, איך כולן בהריון חוץ ממני. יש אבל על אובדן הפוריות שאמור להיות תהליך טבעי וקל, אובדן של התמימות בקשר למהלך".
האם יש צורך בהכנה נפשית לפני טיפולי פוריות?
"הרבה פעמים יש צורך להיכנס לטיפולי פוריות לאחר שעושים פסק זמן וחושבים מה זה דורש מהחיים שלי, מה זה יעשה לזוגיות, מה זה יעשה לי כאישה אם אני יחידנית. יש לעתים פנטזיה שכשמחזירים עובר לגופה
של האישה, זה עובר בשבוע 12. אבל זו בסך הכל ביצית מופרית, זו תחילתה של דרך ארוכה שדורשת המון סבלנות".
כיצד בני הזוג צריכים לתאם ביניהם את פרויקט טיפולי הפוריות?
"אין ספק שבני הזוג צריכים לדבר ביניהם, לתאם ולחשוב עד כמה הם יעמדו במתחים, מה הכוחות שלהם, כמה טיפולים יסכימו לעבור עד שיקלט ההריון ומהו הגבול.
"טיפולי פוריות אינם רק של האישה והרופא, אלא של הזוג. הרבה פעמים אתם היחידים שיודעים שהיום היתה החזרה, או היום היתה תשובה שלילית, ואתם צריכים לדעת שזה עלול להיות יום קשה, להחליט מה עוזר לכם לעבור את הקושי, להתכונן לימים כאלה, ואפילו לתכנן טיים אאוט מהעבודה באותה שעה שהתשובה עשויה להגיע".
מה עושים בשלב השבירה שבה יש תחושת ייאוש ואיבוד תקווה? איך מוצאים את הכוחות?
"זוגות שעוברים טיפולים ארוכים מאוד חווים נקודות שבירה. כאן חשוב לקחת כמה ימים, חודש או חודשיים הפסקה, לחדש את המצברים, להיזכר למה אתם בתהליך הזה, לחזק את הכוחות ולהגיע שוב. אם היינו מחשב, היינו עושים ריסט ומתחילים מחדש. אבל הרבה פעמים מגיעים כבר לטיפולים עם השחיקה הזו של טיפול 12, עייפות, קנאה באחרים שנכנסים להריון סביבכם. במקרה כזה צריך לקחת צעד אחורה, לקחת נשימה, להגיד שמה שהיה משאירים בצד, ומתחילים מהתחלה.
"יש נשים שמגיעות לטיפולים עם דיכאון, או שבמהלך טיפולי הפוריות יש להן החמרה של תסמינים נפשיים. במקרים כאלה אנחנו ממליצים לפנות לרופא שישקול התחלה של טיפול תרופתי. עדיף שהשבועות הראשונים יהיו במינימום פגיעה בעובר ובמקסימום תמיכה באמא".
"זו לא בושה להעדיף את החברה שבה נוח לכם להימצא. תחושה של קנאה היא אנושית וטבעית. נשים מקנאות, נשים כואבות. גם שרה אמנו קינאה בהגר שהביאה ילדים מאברהם בעוד שהיא אינה מסוגלת להרות. כאן אין נכון או לא נכון, ובסדר או לא בסדר.
"התקופות הקשות הן סביב חגים, ויש כאב מאוד גדול, יש נשים שבמהלך מפגשים כאלה נכנסות לשירותים ובוכות, או שמחזיקות כוס יין ואומרות לעצמן: איזו באסה, אני יכולה לשתות כוס יין, בעוד שאם הייתי בהריון היה אסור לי. מצד שני, להיות לבד לא באמת מחזק. לכן צריך לבחור את המיפגשים המתאימים, לחשוב מה נוח לכם, תוך ההקפדה שלא להיות לבד. זו צריכה להיות תנועה מאוד עדינה בין ההימנעות, לבין תשומת לב שההימנעות לא מנתקת אתכם מהחברה ולא מחלישה".
אז איך צולחים את טיפולי הפוריות? רייכר ממליצה על מספר כללים:
1. תכננו את הלו"ז הזוגי: קבעו מי עושה מה, מי מסיע לטיפולים, מי מזריק ומתי, ואפילו מי הולך לבית המרקחת וקונה את התרופות.
2. ידעו את מנהליכם במקום העבודה: טיפולי פוריות דורשים היעדרויות רבות להן אתן זכאיות על פי חוק. הסבירו למנהל את הסיטואציה, כך שלפחות בהיבט התעסוקתי תגיעו לטיפולים בראש שקט.
3. אל תוותרו על האינטימיות: זה לא חייב להיות סקס. אינטימיות היא גם חיבוק, מגע, להפתיע אחד את השני כדי להתחזק.
4. מצאו זמן איכות ביניכם: צאו למסעדה טובה, הליכה על חוף הים, סרט טוב, אל תוותרו על הנאות החיים, זה יאפשר לכם אוויר לנשימה וטיים אאוט מהקשיים הרבים שבמהלך הטיפולים.
5. קבלת תשובת בדיקת ההריון: במהלך הטיפולים (בתקווה שלא תזדקקו להרבה) תדעו כבר מתי צפויה להגיע התשובה. תכננו זאת במקום העבודה, כדי שתוכלו לקחת פסק זמן קצר, לנשום אוויר, לשוחח על כך עם בן או בת הזוג אם חבריכם, למצוא את התמיכה הנדרשת ולהמשיך הלאה.
6. סכמו האם מדברים עם אחרים על הטיפולים: יש זוגות החפצים לשמור את הטיפולים לעצמם, בעוד שאחרים מעדיפים לספר וכמה שיותר. חוסר הסכמה עלול להוביל לקונפליקטים שכדאי לפתור עוד לפני.
7. בחרו את המפגשים החברתיים שמתאימים לכם: אם אתם חשים כאב וקנאה בחברים או בני משפחה ההורים לילדים, בחרו חברה שנוח לכם להיות איתה. אך אל תימלטו למחוזות הבדידות, כיוון שבית שקט עלול להעצים את הדיכאון.
לפנייה לכתב/ת 
