נפרדים מאמיר גוטפרוינד: 'אדם וסופר מבריק'
עמיתיו של הסופר אמיר גוטפרוינד כואבים את מותו בטרם עת בגיל 52. "העצב והאובדן מאוד גדולים, לתחום הספרות ובמישור האנושי", אמרה הסופרת אסתי ג. חיים. "לנצח אוקיר לו תודה", אמר אדיר מילר, שכיכב בסרט "פעם הייתי" שהתבסס על ספרו. במאי הסרט, אבי נשר: "זה זעזוע נוראי"
ב-52 שנותיו, הצליחו המילים של אמיר גוּטפרוינד, שהלך אמש (שישי) לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן, לגעת ברבים, ביניהם סופרים ויוצרים מתחומים שונים שהתרגשו מספריו "שואה שלנו", "אחוזת החוף" ואחרים. כך למשל המקרה של במאי הקולנוע אבי נשר, שעיבד את ספרו "בשבילה גיבורים עפים" מ-2008 לסרט "פעם הייתי". עם היוודע דבר מותו, נזכר נשר בכותב מחונן שמילא אותו בהשראה. "מיותר לציין שהוא היה אדם וסופר מבריק, 'שואה שלנו' זה אחד הספרים האהובים עלי ביותר בשפה העברית", אומר נשר. "בדיוק חשבתי עליו לפני יומיים ומצאתי את עצמי מסתכל על תמונות משותפות.
"הבוקר קיבלתי את הטלפון שהודיע לי שהוא נפטר. זה היה זעזוע נוראי. אני באמצע צילומי סרט שנורא משיק לתהליך העבודה שלי איתו. שנינו אנשים שבכתיבה שלהם מנסים להתמודדד עם ה-DNA של הישראליות, הגדרת הישראליות וההתמודדות עם השואה. שנים סירבתי להסב ספרים לקולנוע כי זה נראה לי חוסר כבוד להיכנס לתוך ספר ולעשות בו כשלך. כשפגשתי את אמיר, הפרויקט שעשינו היה ייחודי כי יצאנו לדרך שנינו, לגבש חומרים שמתוכם הוא יכתוב ספר ואני אכתוב תסריט - כלומר התסריט לא יהיה עיבוד של הספר. זה היה מרתק. היינו כמו שני נגני ג'אז, העברנו שנתיים ביחד וגיבשנו חומרים והתיידדנו מאוד. הוא לא בא מהסטראוטיפ של הסופר ושירת בצבא הרבה מאוד שנים. הוא לא היה ימני לגמרי ולא שמאלני לגמרי. הוא היה אדם מאוד חביב עלי".
אדיר מילר, שכיכב בתפקיד הראשי בסרטו של נשר ואף זכה על תפקידו בפרס אופיר ב-2010, מחזק את דבריו: "כואב הלב שאנשים טובים כאלה הולכים מאיתנו ועוד בגיל כל כך צעיר. זה מראה כמה פספסנו וכמה עוד יכולנו להרוויח עוד הרבה יצירות וכנראה שלא נזכה. גילמתי הרבה דמויות בחיי בטלוויזיה ובקולנוע אבל ללא ספק הדמות שהכי נגעה בי, הכי ריגשה אותי וזו שהיה לי אתגר גדול לגלם אותה היתה הדמות של השדכן יענקלה ברייד בסרט. לנצח אוקיר לו ואודה לו על הדמות שיצר ונפלה בחלקי הזכות לגלם. זו אבידה גדולה מאוד לעולם הספרות והיצירה בכלל. יהי זכרו ברוך".
ערן זמורה, מנכ"ל הוצאת כנרת זמורה ביתן שתחתיה ראו אור כל ששת ספריו של גוּטפרוינד, מספר כי רק לפני חודש פגש אותו במשרד. "הוא ידע שהוא לקראת הסוף. היו לו תקוות להחלים, אבל הוא היה מודע לגמרי לעובדה שהסיכויים קטנים. הוא הקדיש את רגעיו האחרונים לבנות שלו ולסידורים בשבילן. זה עצוב מאוד, הוא אבידה גדולה להוצאה ולספרות. הוא היה איש מקסים וחכם". בקרוב, מוסיף זמורה, יצא לאור ספר נוסף של גוּטפרוינד: "יש לנו ספר שלו בעריכה שנקרא 'כתב האושר', שיראה אור בחודשים הקרובים. אני מניח שבהמשך ייצאו עוד כתבים שלו".
"אני עצובה. אמיר גם היה איש נחמד ביותר, אנושי, צנוע, שפוי ועם הרבה הומור", סיפרה על גוּטפרוינד הסופרת יהודית קציר, "הוא גם היה סופר מוכשר וגם יישאר כזה - סופר מוכשר, מגוון וייחודי. בשנה האחרונה דיברנו פעם אחת. דיברנו על מצבו והוא לא עשה ממנו עניין. היתה לי הזכות להיות שופטת בתחרות סיפורים של אחד העיתונים בתחילת שנות ה-90, עוד לפני שהוא פרסם, ובעצם הענקתי לו את הפרס על סיפור קצר שלדעתי לא נכלל באף אחד מהספרים שלו. שם הכרנו".
אמיר גוּטפרוינד על ספרו "בשבילה גיבורים עפים"
"אני עוד בהלם, והעצב מאוד גדול", אמרה הסופרת אסתי ג. חיים עם היוודע לה דבר מותו. "זה אובדן גדול, קודם כל לתחום הספרות וגם במישור האנושי. אדם כל כך הומניסט, צנוע ומתון. אין הרבה כאלה. היה לנו מפגש מאוד מרגש, באביב של השנה שעברה. שנינו החלפנו ספרים. גדלנו באותה שכונה, אני בצד אחד והוא באחר אז לא נפגשנו אף עם. היה כל כך בעל חום אנושי והומור, שחציו אירוניים, והוא נובע מאהבת האדם. חשבתי שכל הדברים האלה ינצחו את המחלה הארורה הזו, דברים שהם כל כך משמעותיים אצלו.
"לא הייתי קרובה אליו הרבה זמן, הקשר נוצר באותו מפגש ואחר כך התכתבנו מפעם לפעם, אך היתה איזו קרבה מיידית של אנשים שגדלו באותו מקום וכותבים אולי ממקומות כואבים. הוא היה מאוד גלוי לגבי המחלה. התייחס אליה כאל משהו שהוא מוכרח לחיות איתו, לחיות לצידו. הוא דיבר על זה גם במפגש בפני הקהל. זה לא היה סוד. מצד שני, מה שהפליא אותי זה שהוא היה מאושר. החיים האחרונים שלו היו טובים ומספקים והוא חי מיום ליום".
"אמיר, לא מסוגלת לכתוב עליך בלשון עבר", ספדה לו גם הסופרת שפרה הורן בפוסט שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה, "עבורי תישאר תמיד חייכן, נדיב, אופטימי, אהוב, סופר מוכשר ומעל הכל מענטש שנדיר למצוא במחוזותינו. תחסר לנו כל כך ונתנחם בספריך שעל המדף".
שרת התרבות מירי רגב הצטרפה גם היא לסופדים: "מחלת הסרטן לקחה מאיתנו את הסופר המוכשר אמיר גוטפרוינד אבל ספריו נשארים פה לספר את סיפורו ואת סיפורה של הישראליות כולה. אמיר טען שהוא הפך לסופר בטעות אבל מי שקרא את יצירותיו מבין שהוא נולד לכתוב. ההתבוננות האופטימית ומלאת ההומור על הטרגדיות שעברו יקיריו והוא בעצמו זיכתה אותו בפרסים וזיכתה אותנו בו. אני מאמינה שהחולים במחלה הקשה הזו יוכלו להתחזק דרך המילים שהשאיר אחריו, דרך הסיפור שביקש להנציח. אני משתתפת בצערה של המשפחה ובצערה של התרבות הישראלית שאיבדה אחד מבניה".
שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, הגיב גם הוא למותו של גוטפרוינד בחשבונות הפייסבוק והטוויטר שלו: "אמיר גוטפרוינד ניחן בכישרון מדהים לתאר חוויות אנושיות, ויכולתו לשרטט ביד אמן אירועים ורגעים בחיים, היתה ייחודית. קראתי כמה מספריו של אמיר, תמיד בנשימה עצורה ובהנאה גדולה, וכתיבתו האישית דיברה אליי ונגעה ללבי. מותו הוא בראש ובראשונה אבידה עצומה למשפחתו ובעיקר לילדיו, שנפרדו לפני שנים אחדות גם מאימם נטע, שנפטרה ממחלת הסרטן. מותו הוא גם אבידה גדולה לעולם התרבות והספרות בישראל, שאיבד את אחד מיוצריו הרגישים והמיוחדים. אמיר וספריו ילוו אותנו עוד שנים ארוכות".
