מכות בשכונה של טביב / פלג בשבת
בבית"ר ירושלים לא שקט לאחרונה, בעיקר בגלל שתומר ירוחם ודושאן מאטוביץ' מנהלים קרב עקוב מדם. ההנהלה והמאמן יודעים הכל, אבל מעדיפים להתעלם. והבעלים? לשמחתו הרבה, שום דבר לא תועד והוא לא צריך להעלים ראיות
כבר לא מעט זמן, כך מעידים בבית"ר ירושלים, מתחוללת מלחמת התשה בין דושאן מאטוביץ' לתומר ירוחם. שלשום, בערך שבוע לאחר שזרמו דיווחים על חילופי קללות, הגיע גם שלב האלימות הפיזית. המגן התוקף החטיף סטירה למגן הצעיר. שטויות. אתמול במושבה מאטוביץ' פתח בהרכב. אחרי אחד התיקולים הוא אפילו מיהר למקום האירוע כדי לדחוף כמו פרחח שני שחקנים של מכבי פ"ת. אבל דווקא בית"ר חטפה שתי סטירות.
"תומר לא נותן כבוד, הוא קילל את אמא שלי ואבא שלי פעמיים", סיפר הסרבי עוד לפני המשחק, והוסיף: "זה לא מהיום, הפעם הגבתי מהבטן כי זה עבר כל גבול". גם ירוחם, מצידו, העיד על סכסוך מתמשך: "נגד בני-יהודה, באמצע המשחק מאטוביץ' נתן לי סטירה לעיני כולם מהסיבה שלא סגרתי שחקן. מאז הוא מחפש לפצוע אותי באימונים ופעם אחת הצליח. התלוננתי פעמיים בהנהלה וגם שמעתי שגורם מקצועי ניגש למאמנים ואמר שבפעם הבאה הוא ייגש לטביב". בקיצור, שכונה. שני שחקנים בקבוצה מתקוטטים, אחד מהם (שמשמש לעתים כקפטן) מרים יד, המאמן והבעלים יודעים מהכל, אבל שניהם שומרים על שתיקה. על סלובודן דראפיץ', שכמה לקקנים בתקשורת כבר עשו ממנו גאון כדורגל, אין מה להתפלא. כבובה של הבעלים, הוא מלכתחילה לא בעמדה שמאפשרת לו לשים קץ למופע הביריונות.
ואלי טביב? פה העניינים ברורים אף יותר. הביג-בוס, שבעקבות הניצחונות האחרונים התאדו איומי עזיבתו ותכפו ביקוריו במגרשים, הרי דוגל בדיוק בדרך הפעולה של הקפטן שלו. לפני שנה וחמישה חודשים הוא אפילו הורשע בבית המשפט בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות של קטין שהטריד אותו. לשיטתו של פורע החוק טביב, ככה בדיוק סוגרים עניינים. לשמחתו הרבה, הסטירה של מאטוביץ' לירוחם לא תועדה כנראה, כך שבמקרה הזה טביב לא נזקק להעלמת ראיות כמו במקרה של הכאת הקטין.
מצד שני, בעוד שהמגן המכה פתח אתמול בהרכב כאילו כלום לא קרה, שימו לב מה קרה לתומר ירוחם, הקורבן בסיפור. מאז אותו משחק מול בני־יהודה, במחזור הרביעי, הבחור נעלם מתמונת ההרכב ולאחרונה אף לא נכלל בסגל הקבוצה. מי יודע, אולי גם זה סוג של העלמת ראיות.
עטר לא פוגע
קודם כל ברכות ליוסי בניון. לא רק על השער שכבש שלוש דקות אחרי שנכנס כמחליף, ושעליו מן הראוי לברך את שני המבשלים, עומר ורד ממכבי נתניה וטאלב טואטחה ממכבי חיפה. אבל הרבה יותר משמח היה לגלות שיוסי לא מתח את השריר בריצה לעבר היציע, למרות שלפני החילוף הוא לא ערך שום חימום.
למה לא? שאלה מצוינת. הרי מאמן שרוצה להכניס שחקן חייב לשלוח אותו קודם לחימום. אז או שרוני לוי היה ממש בפאניקה או שהוא הסתכל על עטר והבין שבמצבו הנוכחי, עדיף לבנות על שריריו השחוקים והרדומים של יוסי. לא על ראובן, על אלירן.
לפנייה לכתב/ת 
