"תפסיק להתבכיין" - ללמד את הילדים לדבר
הילד רוצה משהו ואתם מסרבים, הוא מעלה את הווליום ואתם עדיין לא מסכימים. בשלב מסוים הוא נשכב על הרצפה וצורח, ובסוף אתם נשברים רק כדי שיהיה קצת שקט. מוכר? קבלו 8 מהלכים שיעזרו לכם למנוע את הוויכוחים המתישים אחת ולתמיד
מכירים את הקול הבכייני הזה, המנדנד? זה שמבקש משהו אבל בצורה תינוקית, מרגיזה שמביכה אתכם בכל מקום ציבורי? במקום לדבר פשוט ולעניין הם אומרים מה הם רוצים אבל תוך כדי דמעות ובצירוף יבבות קולניות?
מדוע הם מתבכיינים?
ילדים לא בוכים סתם. אתם ההורים החמצתם את ההזדמנות ללמד אותם עברית תקנית המשמשת דרך ביטוי הולמת. במוח של הילד הבכייני שלכם נוצרו אחד או יותר מהקישורים הבאים: כדי שאשיג את מה שאני רוצה עליי לבכות (גם אם אמא לא מסכימה ומנסה לעמד על שלה, בסוף היא תישבר אם אקצין את התחנונים ואגביר את הקול).
עוד בערוץ הורים:
הנקה מפחיתה את הסיכון לסוכרת וסרטן השד
צפו: ההורים קוראים מה כותבים על הילדים שלהם ברשת
אובדנות אצל מתבגרים: סימני אזהרה שכל הורה חייב להכיר
במקומות ציבוריים עדיף לדלג על כל המשא ומתן ולצרוח ישר (ככה אמא נשברת מהר יותר) כשאני נופל או מקבל מכה זה איום ונורא (כי ההורים שלי מבוהלים וחשים אליי לעזרה תוך כדי זעקות "לא קרה שום דבר", אבל רואים שהם מבועתים, ואני הולך להיות מרכז העניינים בדקות הקרובות). כשאחי ואני רבים על משהו כדאי לבכות (כי מי שבוכה ראשון לא כועסים עליו).
ילדים לומדים לבכות על מנת לשפר עמדות ולהשיג דברים, לא כי הם רעים או תינוקיים או בעלי בעיה רגשית חמורה, אלא כי זו דרכו של עולם. גם אנחנו לומדים מהר מאוד בעבודה למי צריך לענות למייל מיד, למי חשוב להתחנף במשרד כל בוקר, ועל מי מותר להרים את הקול כדי שהעבודה תתבצע מהר יותר.
מה אפשר לעשות?
1. פתחו אולפן לשפה חדשה - התייחסו אל ילדכם כאל עולים חדשים המדברים שפה זרה, ואילו אתם בקיאים בשפת המקום. המטרה היא ששפת הבכי תתחלף בשפה החדשה. סייעו לו על ידי אימון ואל תסכימו לתת דבר אם לא פונה בשפה החדשה. כאשר בוכה "אני רוצה...", אמרו לו - "אני רואה שאתה צריך משהו, אך אני לא מבין מה? תוכל לדבר בבקשה?"
2. למדו מילים חדשות - הרחיבו את אוצר המילים שלו. במקום בכי הציעו מילים ומשפטים חדשים שיבטאו בצורה מועילה ומדויקת יותר את תחושתו, כך שגם אתם תבינו אותו היטב ותוכלו לסייע לו במקום להתרגז עליו למשל: ילדה שבוכה כי רוצה קינוח תלמד לומר "אני מרגישה שאני ממש צריכה משהו מתוק".
ילד שבוכה כי נתקל בסירוב ילמד לומר - "אני מאוד כועס עלייך עכשיו אמא". ילד שבוכה כי רוצה לחזור הביתה יאמר "לא נעים לי להיות כאן, אני רוצה לחזור הביתה". עזרו להם לזהות מה מפריע להם, כך יוכלו להעביר בצורה יעילה את המסר שלהם.
3. הבחינו בין בכי לבכי - כשם שידעתם להבחין בין בכי של רעב או עייפות כשילדכם היה תינוק, כעת אתם נדרשים להבין אם מדובר בחבלה, כאב, או צער נפשי עמוק, הלגיטימיים לבכי, או שמא מדובר בגחמה של פינוק ורצון להשיג את מבוקשו על ידי שימוש בשפת הבכי, מה שאינו לגיטימי. אם השתכנעתם שהבכי סתמי, עברו על ידו והביטו בפליאה כאילו נתקלתם בתייר זר הפונה אליכם בשפתו. הניפו ידיים לצדדים כאילו אינכם מבינים מה לעשות והמשיכו בדרככם.
4. הזמינו אותו לנהל משא ומתן על רצונותיו - אם ילדכם נתקל בסירוב ומתחיל לבכות הבהירו לו שאם ימשיך בבכי השיחה תסתיים. נדמה לו שישיג את מבוקשו אם ימשיך לבכות, תקנו את טעותו והזמינו אותו לשכנע אתכם או להציע טיעונים אחרים בשפה חדשה ההולמת אותו ואת גילו.
5. גשו בענייניות לטיפול בנושא - אתם שומעים את הבכי מבעד למסדרון או מקצה המגלשה ויודעים כי דבר מה קרה לו, אתם מוצאים אותו מוטל על הרצפה שפוף מבטו כאוב ודמעות נוזלות על לחיו. וודאו שאין פגיעות חמורות. עזרו לו לקום ועודדו אותו להמשיך לשחק. את המבט הדואג והמרחם שמרו לרגעים אחרים, ברגע שייראה אותו על פניכם יבין שמשהו באמת נורא קרה וירגיש שהבכי מוצדק.
לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
6. זהו את היכולת האישית שלכם לעמוד בזה - חפשו את המקום השקט בתוך עצמכם, גייסו אותו לפעולה ואמרו לעצמכם בראש "זה תכף ייגמר, אני מסוגל לעמוד בזה" .
7. הסבירו לו את החשיבות החברתית - אם ילדכם כבר בגיל בית הספר הסבירו לו שילדים שרגילים להשיג דברים דרך בכי פוגעים בזהותם החברתית. ילדים עטים על המציאה ומוצאים דרכים שונות ומשונות להפיק מילד בכיין דמעות לעיתים קרובות, כך שהרבה פעמים ילדים אלה מהווים מקור להצקות חוזרות ונשנות מחבריהם.
8. שמשו דוגמה אישית - כשקורה לכם משהו מעצבן, הגיבו באיפוק. ילדכם צופה בכם ולומד כיצד יש לנהוג במצבים מיוחדים. נתקעתם עם הזרת של הרגל בכיסא? נפל לכם הפלאפון באמצע ההקלדה? אל תצעקו "שיט!" "אוף!" "תמיד זה קורה לי!" ועוד ועוד. נצלו את הרגע הזה למודלינג אישי איך נכון וצריך לנהוג גם כשלא מרוצים, בהנחה שאתם יודעים איך.
הסתייגות חשובה: ילדים צריכים לבכות וחשוב שיבכו. אין במאמר זה כדי לאסור על ילדים לבכות אך אם הגעתם עד כאן בוודאי הבנתם שיש בכי ויש בכי, ואין כמוכם להבחין מתי זה מוצדק ומתי זה הופך לעניין שבשגרה ופוגע בהתנהלות היומית התקנית.
יש גם סוגי בכי חמודים במיוחד. צפו בילדה שצופה בסרט החתונה של הוריה:
הכותבת היא מדריכת הורים מוסמכת, בעלת "פשוט לגדל ילדים "- בית להדרכת הורים
