שומרת אחיותיי

נתחיל מהסוף - ח"כ ינון מגל נהג בניגוד לחוק, בין אם יורשע ובין אם לא יורשע. הוויכוח על לגיטימיות דבריו מעידה על בורות או על היתממות. החוק קובע מפורשות כי הטרדה מינית היא "התייחסות מבזה או משפילה למינו של אדם בין אם הראה שהדבר מפריע לו ובין אם לא".

עוד בערוץ הדעות:

איך להרתיע מחבלים בגדה?

להקים ערוץ הסברה בינלאומי

מימון זר: פרטי מול ממשלתי

צועדים בבטחה לעבר מדינה דו-לאומית

שיעור קריטי להמשך קיום המדינה

הוויכוח האם הנשים דוברות אמת גם הוא מגוחך. לזכותו של מגל ייזקף כי הוא אישית אישר את אמיתות טענותיהן. אז מעבר להשלכות הפוליטיות הידועות - על מה סוערת המדינה וגועשת? מדוע אמירות גסות על ציצי ותחת וטפיחה על הישבן יצרו פיצול כה עוין ומתלהם בין ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, שמרנים וליברלים, מתנחלים ותל־אביביים?

ייתכן כי כמו בגל הטרור הנוכחי, גם כאן אנו עומדים בפני שוקת שבורה. במהלך יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים נחשפנו למעלליהם של רב, של ניצב ושל ח"כ. כל פעולות הענישה, ההתרעות, האזהרות, המודעות והזהירות לא מרתיעים את המפגע הבודד. את הבתולות המובטחות הוא לא מוכן לפגוש בגן עדן. הוא רוצה אותן כאן ועכשיו. חוסר האונים במיגור התופעה פוגע בעצב רגיש בדנ"א הישראלי הקולקטיבי, והתסכול מוביל למלחמת גוג ומגוג בכל רבדיה של החברה הישראלית.

נכון שהמערכת כשלה. אוזלת היד של הרשויות לאכיפת החוק - המשטרה, הפרקליטות ומערכת המשפט - וכן היעדר חינוך מונע הובילו לכך שזירת הקרב שינתה את פניה. בתי־המשפט וההליך התקין התחלפו למאבק במישור הווירטואלי התקשורתי והציבורי שבו אין דין ואין דיין. כל הנוגעים בדבר נותרים שותתי דם, ופרשייה אחר פרשייה פורצות לתרועת חצוצרות צהובות ומתקפלת לקול דממה מעכירת שלווה. אך מה חלקנו שלנו, הנשים, בכישלון?

שתיקת הח"כיות של הימין בפרשיה הנוכחית, כמו גם בהרשעת הרב אלון, משדרת מסר דואלי. אל מי תפנה במצוקתה בוגרת האולפנה ובת השירות הלאומי אם נציגתה מחרישה מול ביזוי נשים? חוסר גינוי משדר כי מותרות הן, ומותר כבודן. השקט מאותת הרכנת ראש וכניעות פוליטית. השמיעו קולכן והיינה ראש ללביאות ולא זנב לשועלים. נבחרתן בזכות ולא בחסד. שרת המשפטים וחברת הכנסת מועלם, אל תחשובנה "השומרת אחותי אני?" אנא שמרו עלינו. יש מספיק גברים ששומרים על הבית היהודי.

וכעת אני פונה אל שתי הנשים שסיפרו על מעשיו של מגל. עשיתן מעשה אמיץ, נחוש ונחוץ. היה צריך להזהירכן כי נעשינו קהי חושים ורגש. אונס ברוטלי מעיר אתנו מרבצנו. הטרדה מינית לא חוקית נוסח מגל נחשבת פרווה, "לייט", מותרת, גם

 על ידי רבות מחברותינו. לכן היא מותירה רבים אדישים, אבוי, עד כדי האשמתכן בהריסת משפחות, בטרחנות ובנקמנות. שלא לומר הסתה פוליטית. פעלתן באופן ציבורי בשם "זכות הציבור לדעת". מתן עדות ללא נכונות להגיש תלונה, כפי שפורסם, עלול להותיר את מאבקכן עקר ואתכן לכודות לעד במחוזות השיימינג האינטרנטי ההזוי. לכו עם המצווה שהתחלתן עד הסוף, קחו אחריות מלאה, אנחנו איתכן.

אם הנשים לא תצאנה אחת להגנת אחותה, במו ידינו ננציח את המשך הניצול והביזוי. אמירה חד-משמעית ובלתי מתפשרת של נבחרות הציבור יחד עם נכונות לקחת אחריות מלאה של הקורבנות היא אולי המפתח לניצחון במאבק הקשה הזה.

הכותבת היא פסיכותרפיסטית קוגניטיבית ויועצת תקשורת, מחברת הספר "אשת הסוד" ועדת השיטה המרכזית במשפט קצב