תחקיר חושף: כ-40% מהעופות בישראל מזוהמים

אחרי סערת הבשר המעובד והבשר האדום - עכשיו מגיע תורם של העוף ומוצריו: לפי תחקיר שערכה מיקי חיימוביץ' בתוכניתה "המערכת", שתשודר הערב (ב') ב"רשת", מתברר כי כ-40% מהעופות שאנחנו צורכים, מכילים חיידקים, החודרים למערכת העיכול שלנו ועלולים לגרום לתופעות קשות.

קראו עוד על מזונות מסוכנים לבריאות:

מחקר בן 23 שנה: הרבה בשר וביצים - יותר שבץ מוחי

בעקבות הדו"ח המזהיר מבשר מעובד: האם להפסיק לאכול בשר?

מחקר: בשר וגבינות - מסוכן יותר מעישון סיגריות

צפו בקטע מתוך התוכנית "המערכת" עם מיקי חיימוביץ': 

יש הרבה מינים שונים של חיידקים גורמי מחלה שנישאים באוכל", מסביר ד"ר אוהד גל-מור ראש המעבדה לחקר מחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר, "חלק גדול מהמחלות הנפוצות, בעיקר בדרכי העיכול, נגרמותדרך צריכה של מזון או משקה מזוהמים בחיידקים".

מה הסכנות הבריאותיות באכילת מזון מזוהם?

אנשים בריאים יפתחו דלקת במערכת העיכול שבאה לידי ביטוי בשלשול, הקאות וכאבי בטן שחולפים אחרי כמה ימים", אומר ד"ר גל-מור, "עם זאת, ישנם סוגי סלמונלה הנקראים סלמונלה טיפואידית,שעלולים לגרום למחלות קשות. חיידקים אלה מגיעים לאיברים פנימיים בגוף ולמערכת הדם. בנוסף, ישנן קבוצות אוכלוסייה בסיכון גבוה בהם מבוגרים, ילדים קטנים ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, שעבורם גם חיידקי הסלמונלה 'הרגילים' הם בעלי פוטנציאל למחלה סוערת וקשה".

ד"ר גל-מור מבהיר כי לא כל מקרה של שלשולים, מחייב אשפוז וטיפול אנטיביוטי. לדבריו, דווקא עודף שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך יוצר דור חדש של מזהמים המגלים עמידות לסוגי אנטיבוטיקה שונים, ולכן יש להתייעץ עם רופא בכל מקרה כשכאבי הבטן והשלשולים אינם חולפים תוך יומיים או שלושה. אנשים המשתייכים לקבוצות סיכון, רצוי שיפנו לרופא מיד עם הופעת התסמינים.

מאיפה החיידקים מגיעים למזון?

לדברי ד"ר גל-מור, החיידקים הנפוצים היכולים לזהם מזון הם בעיקר סלמונלה, אי-קולי ליסטריה וקמפילובקטר."הסלמונלה הוא חיידק מאוד נפוץ, הנמצא בסביבה ובמגוון מוצרי מזון. אחת הסיבות היא שגם בעלי כנף חיות משק ואפילו זוחלים יכולים להידבק בסלמונלה, אבל אצלם לא בהכרח תתפתח המחלה ולא יוצגו סימפטומים שלה. עם זאת, אצל אנשים שיצרכו את העוף או הביצים הנגועים בסלמונלה, כן תתפתח המחלה", מסביר ד"ר גל-מור, "גם החיידק קמפילובקטר נפוץ מאוד בעופות, אולי אפילו יותר מסלמונלה".

לדבריו, במספר מדינות אירופאיות קיימת רגולציה מחמירה יותר מזאת הקיימת בישראל, כך שכדי לעמוד בסטנדרטים הדרושים לייצוא, על היצרנים הישראלים להקפיד על תנאים מסויימים שיבטיחו שהעוף ומוצריו נקיים לחלוטין מסלמונלה. כאשר הם משווקים בארץ לעומת זאת, הם עשויים להסתפק בתנאים הדרושים על פי כללי הפיקוח הנהוגים בארץ.

זיהומים - לא רק בעוף

מלבד החיידקים המצויים בעוף, ישנם זיהומי מזון נוספים, העלולים להגיע אלינו ממזונות אחרים. חיידק הליסטריה, לדוגמה, יכול להימצא במוצרי גבינה, בשר או נקניקים מעובדים.

"חיידק הליסטריה ייחודי בזה שהוא מצליח להתחלק והתרבות גם בטמפרטורות נמוכות, כלומר תחת קירור ואפילו בטמפרטורות של המקרר", מסביר ד"ר גל-מור, "מדובר בחיידק מסוכן העלול לגרום להפלות ולתסמינים קשים אצל נשים בהריון ולפגוע קשות גם באוכלוסיות עם מערכת חיסונית מוחלשת כמו ילדים, מבוגרים וחולים המטופלים בכימותרפיה".

חיידק נפוץ נוסף המועבר דרך המזון הוא אי-קולי, שיכול להגיע גם דרך ירקות. ד"ר גל-מור מזכיר כי בשנת 2011 הייתה התפרצות גדולה של אי-קולי באירופה, שהועבר דרך נבטים. "כמעט 4,000 אנשים חלו ו-53 איש נפטרו תוצאה מהתפתחות של תסמינים קיצוניים של כשל כלייתי האופייניים לזן המסוים הזה של האי-קולי", הוא מציין. 

איך לשמור על המזון נקי מזיהומים?

האחריות לזיהום המזון אינה מוטלת על היצרנים או החקלאים בלבד. "המזון יכול להזדהם בכל אחד מהשלבים בשרשרת הפקת ועיבוד המזון", מוסיף דר גל-מור, "גם אם העוף מגיע נקי מהלול, הוא יכול להזדהם בתהליך השחיטה, בקצבייה ואפילו אצלנו על השיש בבית".

ד"ר גל-מור מפתיע ומבהיר שלמרות מה שרובנו חושבים, ההקפאה הביתית לא מספיקה כדי להשמיד את כל החיידקים. "חלק מהחיידקים יכול לשרוד הקפאה והפשרה, במיוחד אם ההקפאה לא מושלמת או נעשית לזמן קצר", הוא אומר.

אז איך אנחנו כן יכולים להבטיח כי המזון בטוח לאכילה?

"כדאי לקנות אוכל רק במקום שאתם בוטחים בו, לחפש את חותמת הפיקוח הוטרינרי על הבשר והעופות. חשוב להקפיד על היגיינה במטבח. לא לחתוך ירקות או אוכל אחר שלא עובר בישול באותם כלים או על קרש החיתוך בהם טיפלנו בעוף, ולשטוף היטב את הירקות במים וסבון. וכמובן, בישול מלא וממושך בטמפרטורות גבוהות היא הדרך היחידה להשמיד את החיידקים. חשוב להקפיד לבשל היטב את האוכל, בעיקר ביצים ובשר".

תמרור אזהרה לצרכנים

"ככל שאני נכנסת לתחום המזון, לומדת ומתעניינת, אני רואה את השינוי שהאוכל שלנו עבר במסגרת התיעוש והעיבוד", מתארת מיקי חיימוביץ' את המניעים שהובילו אותה ליצור את הסרט, "העוף של היום לא דומה לעוף של פעם, לא בדרך הגידול שלו, לא במה שנותנים לו לאכול ובטח לא בחומרי הגדילה והאנטיביוטיקות שהוא מקבל.

"כטבעונית שצורכת בעיקר פירות וירקות, הופתעתי לגלות שגם הם עוברים תהליכים שעלולים להיות בעייתיים במטרה להאריך את חיי המדף שלהם. החומרים המשמרים וצבעי המאכל נמצאים במקומות שאנשים בכלל לא מדמיינים שהם שם".

המטרה של חיימוביץ' היא לפקוח את העיניים שלנו כצרכנים, ולגרום לנו לבחון יותר לעומק את המזון שאנחנו קונים. "אני חושבת שאנחנו צריכים לחזור יותר לאוכל הבסיסי ולבשל, למרות שזה יותר קשה, ולא להיכנע לנוחות של המזון המעובד", היא אומרת, "אנחנו משלמים מחיר כבד בבריאות על הנוחות הזו. אני רואה בסרט הזה סוג של תמרור אזהרה".

אחרי כל הכתבות על הסכנות שבמזון, אנשים מרגישים שכבר אין מה לאכול

"אפשר לחזור לאוכל המוכר והטוב, לקנות דברים יותר טבעיים, ולא הכול חייב להיות אורגני. אם כבר קונים בשר - תוודאו שהבשר יהיה טוב. לקנות פחות מקופסאות, ואם כן, אז לבדוק את מה שכתוב מאחור. לא חייבים להתנזר לחלוטין מג'אנק, הכול עניין של מינון ואם לא בא לבשל פעם בכמה זמן, זה בסדר לאכול פיצה".