40.3% נכשלו בבחינה של לשכת עורכי הדין

אחרי הסערה שעוררה הבחינה האחרונה בכתב של לשכת עורכי הדין מתפרסמים היום (א') הנתונים הרשמיים ולפיהם 40.3% מהמתמחים נכשלו. ב-2014 עמד שיעור הנכשלים על שיעור דומה לזה של היום: 37%. בתחילת העשור, בבחינה של 2011, היה שיעור הנכשלים גבוה יותר ועמד על 44%. 

הבחינה בכתב של לשכת עורכי הדין התקיימה בירושלים ב-29 באוקטובר וניגשו אליה 1,943 מתמחים ומתמחות. 59.7% מכלל הנבחנים עברו. 1,467 מתמחים ניגשו לבחינה לראשונה ושיעור המעבר שלהם עומד על 72% עם ציון ממוצע של 69.3%. מהנתונים עולה שככול שמתמחים ניגשים לבחינה יותר פעמים - שיעור המעבר צונח. כך למשל, השנה היו 244 מתמחים שניגשו בפעם השלישית ומעלה לבחינה, ושיעור העוברים בקרבם עמד על 11% בלבד.

במסגרת בדיקת השאלונים קיבלה ועדת הבחינות כמה השגות והחליטה לפסול שתי שאלות. בשלוש שאלות אחרות החליטה הוועדה לקבל תשובה חלופית כנכונה. המשמעות היא שמתמחים שבתחילה נכשלו לכאורה, נחשבו בתוצאות הסופיות כעוברים. לפני הגשת ההשגות עמד שיעור הנכשלים על כ-47%.

עו"ד אפי נוה(צילום: עידן מילמן)

מנתוני הלשכה הרשמיים עולה כי האוניברסיטאות מובילות על המכללות מבחינת אחוזי מעבר. במקום הראשון ניצבת אוניברסיטת תל אביב עם שיעור מעבר של 96%. במקום השני האוניברסיטה העברית (94%), ובמקום השלישי אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר אילן והמרכז הבינתחומי (שלושת המוסדות עם 85%). שיעור המעבר במכללה למינהל היה 76% ובמכללת ספיר 75%.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, מסר בתגובה: "תוצאות הבחינה מדברות בעד עצמן ומלמדות שמדובר בבחינה הוגנת ואף קלה למדי, אשר אחוז המעבר של האוניברסיטאות וחלק מהמכללות הינו גבוה מאוד. ברור שכל הטענות והמחאות שהושמעו על כך שמדובר בבחינה 'קשה במיוחד' הינן טענות סרק ומקורן למרבה הצער בתעשיית המכללות אשר חלקן מקבל סטודנטים ללימודים ללא שום סינון מינימאלי ותנאי סף כמקובל.

"הפערים הקיצוניים בתוצאות הבחינה בין האוניברסיטאות וחלק מהמכללות לבין המכללות האחרות מדאיגים ומטרידים במיוחד, ועל כך יש לתת את הדעת ולפעול כדי שאותן מכללות יואילו להבין שיש גבול לציניות על חשבון סטודנטים תמימים, המתקבלים ללימודים ללא שום סינון מינימלי כשהמדד היחידי לקבלה ללימודים בהן הינו יכולתם של הסטודנטים לשלם שכר לימוד של 120 אלף שקל".

עו"ד יניב לנקרי, שייצג נבחנים לקראת פסילתן של שאלות, מסר בתגובה לדבריו של נוה: "ניסיון להסית את הדיון ל'בעיית המכללות' הינו פסול מיסודו. מצופה כי אחוז הנכשלים הגבוה יהווה תמרור אזהרה בכל הכרוך בשינוי מתכונת הבחינה בכתב. הידבקות לנתוני המעבר בחתך מוסד אקדמי הינו פסול מיסודו ולא יפתור את בעיית מתכונת הבחינה. הכשרת המכללות הינה על פי חוק והקמתן של המכללות למשפטים הייתה צעד שפתח את שערי המקצוע גם לסטודנטים בעלי משפחות, מתמחים מהפריפריה ועוד.

"ככל שהלשכה לא תוביל לשינוי אמיתי במתוכנת בחינת ההסמכה, נהיה כולנו ניצבים מדי מועד בחינה למחאה צודקת של הנבחנים. ייטב כי הלשכה תפעל לשנות את הבחינה מהקצה אל הקצה בפרמטרים שבהם נדרש עו"ד מהיישוב, כגון: יכולת ניתוח, יכולת התבטאות, הפרדה בין עיקר לטפל, איתור בעיות תחיקתיות בתיק וכו'. שאלות בעלות יכולת 'מגה זיכרון' חוטאות למטרה לשמה הוקמה בחינת ההסמכה. משלא נותר מנוס, תוגש בעת הקרובה עתירה מנהלית על מנת שבית המשפט המנהלי יורה על פסילת שאלות פרטניות".