מפסיקים את האפליה ומקבלים החלטה אמיצה!
הגיע הזמן שועדת סל הבריאות תחליט להגדיל את מימון המדינה למכשירי שמיעה לגילאי 18-64!
מפסיקים את האפליה ומקבלים החלטה אמיצה! איכות חיים לאורך שנים והענקת יכולת השתלבות מיטבית חשובים כמו הצלת חיים!
הגיע הזמן שועדת סל הבריאות תחליט להגדיל את מימון המדינה למכשירי שמיעה לגילאי 18-64!
זו השנה הרביעית שבדיוני ועדת סל הבריאות מכירים בחשיבות מימון מכשירי שמיעה וההשפעה שיש לכך על אנשים רבים המתמודדים עם ירידה בשמיעה.
ועדת סל הבריאות דירגה בדיוניה בחודש החולף את הבקשה שהגישה עמותת בקול להגדלת המימון למכשירי שמיעה לגילאי 18-64 בדירוג גבוה A8/A9.
כך גם היה בשנים קודמות אך לצערנו הרב עד כה לא הוגדל המימון בסל הבריאות.
אנו קוראים לחברי ועדת הסל לקבל את ההחלטה אשר תשפיע על חייהם של אנשים כבדי שמיעה בגילאי העבודה כך שיוכלו לתרום לכלכלה ולחברה באופן מיטבי, שוויוני ומכבד!
בארגון בקול מתקבלות פניות רבות של אנשים אשר אינם יכולים לממן את מכשירי השמיעה ואשר רוצים לעבור תהליך שיקום שמיעה שמגיע להם!
מה קורה נכון להיום?
החל משנת 2011 אישרה ועדת סל הבריאות הגדלת המימון למכשירי שמיעה לגילאי 65 ומעלה. החלטה זו של ועדת הסל שיקפה את החשיבות שיש בתהליך שיקום השמיעה באמצעות מכשירי שמיעה, המשפיעה על יכולתו של האדם להשתלב בתחומי החיים השונים ולתקשר עם הסביבה. אחד מהישגיו המשמעותיים של ארגון בקול הוא הגדלת ההחזר לגובה של 3,357 ₪ לכל אוזן אחת לשלוש שנים. לעומתם, ילדים עד גיל 18 מקבלים החזר עד 6,000 ₪ אחת לארבע שנים.
אך מה קורה עם אוכלוסיית האנשים כבדי השמיעה בגילאי 18-64? במילה אחת – אפליה!
נכון להיום אוכלוסיית גילאים אלו זכאית להחזר בגובה של 984 ₪ בלבד!! לכל אוזן אחת לשנה - לכל הדעות סכום מזערי שאינו הולם את הצורך. מאחר שעלות ממוצעת של מכשיר שמיעה נעה בין 6,000 ש"ח ועד 21,000 ₪ ויותר (תלוי במאפייני המכשיר ומורכבותו), ההחזר הנמוך, כאמור, שניתן מביא לכך שרבים נמנעים לקבל שיקום שמיעתי.
מחקרים מראים כי נמצא קשר בין ירידה בשמיעה לבין תפקודים פיזיים ופסיכו-סוציאליים אצל מבוגרים מגיל 18: הירידה בשמיעה מקשה או מונעת לחלוטין השתלבות בעולם התעסוקה ובניית חיי משפחה, וגורמת לבידוד חברתי זאת בשל היכולת המוגבלת להשתמש באמצעי התקשורת וההימנעות מהשתתפות בפעילויות חברתיות ותרבותיות שונות. הקושי לתקשר ביעילות ולהבין דיבור יגבר תחת תנאים אקוסטיים ירודים כגון רעש רקע, הדהוד ומרחק מקול הדובר.
מכשירי השמיעה מאפשרים לאדם כבד השמיעה קשר טוב יותר עם סביבתו. שימוש במכשירי שמיעה מחולל שיפור משמעותי בהשתלבות בחברה בתחום התעסוקה, רכישת מקצוע והקידום מקצועי, בתחום החברתי, בחיי המשפחה, התרבות והפנאי, ומחוללים שיפור גדול ביכולת הבנת דיבור ושמיעת צלילים. כתוצאה מכך עולה תחושת הדימוי העצמי, פוחתות תופעות דיכאון, בידוד חברתי, הסתגרות, ותחושת בדידות, הפחתת מתחים ביחסים עם בני משפחה.
ידוע בעולם היום שמכשירי שמיעה הם הכלי הטכנולוגי האפקטיבי ביותר לשיפור יכולות תקשורת של אנשים המתמודדים עם ירידה בשמיעה. במדינות רבות מכשירי השמיעה כלולים בסל הבריאות בבריטניה, הולנד, שוויץ, דנמרק, פינלנד ובארצות מערביות נוספות.
לסיכום, השיפורים באיכות חייהם שמביאים עמם מכשירי שמיעה מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שמדובר בקבוצת גיל הנמצאת בשלב הקמת משפחה, גידול ילדים וחינוכם, ובחלק הארי של שנות תעסוקה ופיתוח מקצועי. המצב היום ללא ספק מפלה את אוכלוסיית כבדי השמיעה.
הגיע הזמן לשנות זאת!
מאתהכותבת היא מנכ"לית בקול, ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
