משקמים את הכרמל: לא שותלים, מדללים את האורנים
חמש שנים אחרי אסון הכרמל, בקק"ל נקטו בכמה פעולות שיאפשרו ליער לשקם את עצמו וגם ימנעו התפשטות של שריפות בעתיד. גם בעלי החיים לא קופחו
אנשי הקרן הקיימת הציגו היום (א') את התקדמות שיקומו של יער הכרמל, חמש שנים אחרי אסון הכרמל
שבו נספו 44 בני אדם ונשרפו דונמים רבים של חורש. במקום לא מתבצעות נטיעות, ומטרת אנשי קק"ל היא שהיער ישקם את עצמו.
"היער התחדש בכל המקומות שנשרפו", אמר כליל אדר, מנהל מחלקת היער במחוז צפון. "זה יער בן חמש שנים ולא בן 50, 60 או 90 שנה כמו שהיה פה קודם. ויעברו עוד עשרות שנים עד שהמצב יחזור לקדמותו".
בין השאר מתקיים מחקר בדבר הצפיפות האופטימלית של היער, שתאפשר ריבוי מינים, ותקשה על התפשטות שריפות בעתיד. כמו כן, שוקמו הטרסות ששימשו בעבר לחקלאות בכרמל ונהרסו עם נטיעת היערות בשנים שלאחר קום המדינה ונחשפו בעקבות השריפה.
בשל ההתרבות הבלתי מרוסנת, פועלים בקק"ל לדלל את שתילי האורן שצפיפותם מגיעה לעתים ל-700-600 בדונם. הצפיפות שאליה שואפים בקק"ל היא של כמה עשרות עצי אורן לדונם, כאשר שאר השטח ימולא בעצים רחבי עלים (אלון ואלה), וצמחייה חד שנתית נמוכה.
ד"ר עמרי בונה, המדען הראשי של הקרן, אמר היום כי מלבד דילול פיזי של העצים מתבצע פיילוט של החזרת עדרי בקר לאזורים המיוערים על מנת לסייע לדילול, ומבוצעות פעולות רבות ליצירת קווי חיץ בין אזורים שונים ביער ואזור היער לאזורים מיושבים. מאז השריפה בכרמל, נפרצו באזור כ-550 דונם של אזורי חיץ.
היערן מיכה סילקו הוסיף כי בקק"ל פועלים כעת להגברת המגוון הביולוגי ביער, תוך יצירת סביבות גידול המתאימות לצמחייה מסוגים שונים, וכן יצירת קרחות יער שמאפשרות לבעלי חיים שונים להתרבות גם כן.
הקרן הקיימת לישראל חשפה גם פרויקט נוסף: היעלמות העצים חשפה שרידים של טראסות חקלאיות. "על בסיס צילומי אוויר של האזור משנת 1944 שחזרנו את הטרסות על פני שטח של כ-70 דונם ונטענו בהם עצי תאנה, שקד ותות", הסביר מנהל מרחב גליל מערבי בקק"ל, מיכאל ויינברגר. לפני קום המדינה, שימשו הטראסות לגידול טבק.