לקראת פריז: מה זה גזי חממה וכמה חם באמת?
כמה גזי חממה אתם פולטים כשאתם גולשים באינטרנט? בכמה מעלות הטמפרטורה הממוצעת עלתה ב-135 השנים האחרונות? וכמה חם יהיה בישראל בעוד כמה שנים? לקראת ועידת האקלים בפריז - כל מה שאתם צריכים לדעת על משבר האקלים
מחר (יום ב') תיפתח בפריז ועידת האקלים השנתית, שבה יציגו המדינות את התוכניות שלהן להפחתת פליטת גזי החממה כדי למנוע את המשך התחממות כדור הארץ. בין ראשי המדינות שיגיעו לבירת צרפת, פרט לנשיא המארח פרנסואה הולנד, יהיה גם נשיא ארצות-הברית ברק אובמה וראש הממשלה בנימין נתניהו.
כמה מילים על פסגת האקלים בפריז
מחר תיפתח בפריז ועידת האקלים השנתית של האומות המאוחדות. המהלך הגלובלי בנושא שינויי האקלים החל בשנת 1992, בפסגת כדור הארץ הראשונה שהתקיימה בריו דה-ז'נרו. במסגרת פסגה זו נחתמה לראשונה אמנת אקלים בינלאומית. ועידת האקלים הראשונה התקיימה בשנת 1995 בברלין, לאחר פרסום דו"ח מקצועי של האו"ם שקבע שההתחממות הגלובלית נובעת מפעילות אנושית. בשנת 1997 התקיימה הועידה בקיוטו, והוסכם לראשונה על פרוטוקול קיוטו, שקבע יעדים מחייבים להפחתה של פליטות גזי חממה עבור מדינות מפותחות.
מדינת ישראל הצטרפה לתהליך הבינלאומי בשנת 2009, בוועידת האקלים בקופנהגן, והתחייבה על הפחתה של 20% מהפליטות מתרחיש של "עסקים כרגיל" (כלומר לא הפחתה נטו בפליטות) עד לשנת 2020. במהלך השנים נערכו ועידות שונות בניסיון להגיע להסכמות חדשות, כאשר בוועידה הנוכחית מתוכננת, סוף סוף, חתימה על מסמך חדש אליו יצטרפו לראשונה גם ארה"ב וסין ובו תציג כל מדינה את יעדי ההפחתה שלה ואת הדרכים ליישומם.
כמה מילים על התחממות גלובלית
ההתחממות הגלובלית היא תופעה של עליה מתמדת בטמפרטורת כדור הארץ המיוחסת להצטברות של עודף של גזי חממה באטמוספרה. גזי חממה הוא כינוי לגזים הנמצאים באטמוספירה ובולעים ופולטים קרינה אינפרה אדומה. קרינה זו משתחררת מפני כדור הארץ לאחר שקרינת השמש פגעה ונספגה בהם באופן חלקי וזמני. גזי החממה, מחזירים חלק מהקרינה המשתחררת מפני כדור הארץ ולמעשה כולאים את האנרגיה (החום) סמוך לפני כדור הארץ, כמו בחממה, וגורמים לכך שהטמפרטורה על פני כדור הארץ תאפשר חיים, ומכאן חשיבותם.
יחד עם זאת, כאשר ריכוז גזי החממה באטמוספירה גבוה מדי, כמות האנרגיה הכלואה בין שכבת גזי החממה לבין פני כדור הארץ גבוהה יותר ולכן הטמפרטורה עולה, תופעה המכונה התחממות גלובלית. הטענה המקובלת כיום היא שמאז תחילת המהפכה התעשייתית הפעילות האנושית היא זו שאחראית לפליטה מוגברת של גזי חממה ולתופעת ההתחממות הגלובלית.
כמה מילים על גזי חממה
האטמוספירה מורכבת ממספר גזים, העיקריים שבהם חנקן (כ-78%), חמצן (כ-21%) וארגון (כ-0.9%). יתר הגזים, המכונים גזים משניים, מהווים כ-0.1% מכלל הגזים באטמוספירה וביניהם הפחמן הדו-חמצני (כ-95% מהגזים המשניים), מים, מימן, אוזון, מתאן ותחמוצות חנקן. אולם למרות הכמות הקטנה שלהם באטמוספרה, רוב הגזים המשניים הם גם גזי חממה, ואליהם מתווספים כמה גזי חממה לא טבעיים, שמשתחררים מתהליכים סינטטיים, ובעיקר תרכובות אורגאניות נדיפות של כלור ופלואור.
לכל אחד מהגזים הללו יש השפעה שונה על ההתחממות הגלובלית, התלויה הן באופי הכימי של הגז והן בזמן החיים שלו באטמוספרה. כך למשל הפוטנציאל של מתאן (ביו-גז המשתחרר מתהליכי פירוק אנארוביים-ללא אוויר - של חומר אורגאני) לגרום להתחממות גלובלית גבוה פי 25 מזה של פחמן דו-חמצני. כלומר, מבחינת הפוטנציאל להוביל להתחממות גלובלית, מולקולה של מתאן שוות ערך ל-25 מולקולות של פחמן דו-חמצני.
כמה מילים על המתנגדים לתיאורית ההתחממות הגלובלית
על אף שכ-95% ממדעני האקלים בעולם תומכים בתיאוריה שההתחממות הגלובלית היא תוצאה של פעילות אנושית, יש גם מיעוט של מדענים ושל מומחים אחרים שטוענים שתאוריה זו שגויה ומטעה. מרבית המתנגדים לא חולקים על העובדות והמדידות, אך טוענים שזהו חלק מתהליך טבעי ומחזורי של התחממות והתקררות ולא יותר מכך. אחרים מחזיקים בתיאוריות של קונספירציה וטוענים שהמחקר בתחום ממומן על ידי גורמים אינטרסנטיים שרוצים לקדם טכנולוגיות יקרות של אנרגיה מתחדשת, כגון אנרגיה סולרית, ולקדם ערכים סביבתיים וחברתיים מסוימים.
אחרים טוענים, שהנהירה אחרי תיאורית ההתחממות הגלובלית משמרת את הפער בין המדינות המפותחות והנכשלות בעולם. לבסוף, מדענים שונים מציגים פרמטרים אחרים מעבר לפליטות גזי החממה שמשפיעים על שינויי האקלים והטמפרטורה בעולם, כגון שינוי בזווית ועוצמת הקרינה של השמש והשפעות של קרינה קוסמית.
כמה מילים על כמה חם באמת?
הפאנל הבינלאומי לשינוי אקלים של האו"ם דיווח כי בין השנים 1880 ל-2013 הייתה עליה ממוצעת של 0.82 מעלות צלזיוס. המספר הזה אולי נראה זניח, אבל יש לו השפעה משמעותית על מזג האוויר בעולם. כמו כן, ההתחממות על פני היבשה גבוהה מזו שעל פני הים, והעלייה הממוצעת בטמפרטורה על פני היבשה מגיעה לכ-2 מעלות צלזיוס. בנוסף, 30 השנים האחרונות היו החמות ביותר מאז החלו המדידות לפני 140 שנה, ובסוכנות מזג האוויר של האו"ם הודיעו כי חודש אוקטובר האחרון והשנה שתסתיים בקרוב הם ללא ספק החמים ביותר בהיסטוריה.
מהמדידות שבוצעו בישראל ב-60 השנים האחרונות נמצא כי בשנות ה-70', הייתה ירידה מהממוצע בטמפרטורות של שנות ה-50' וה-60' ובשנות ה-90' הייתה עלייה בולטת והתייצבות בשנות ה-2000 על ממוצע גבוה מזה של שנות ה-50. כמו כן התרומה העיקרית לעליה בטמפרטורה הממוצעת היא העלייה בטמפרטורת המינימום. בדו"ח שפרסם נאס"א על הטמפרטורות הממוצעות הצפויות בעולם בשנת 2100 נקבע כי הטמפרטורה הממוצעת בקיץ בישראל תהיה מעל 40 מעלות.
כמה מילים על טביעת רגל פחמנית
טביעת הרגל הפחמנית (המדרך הפחמני, בעברית) היא מדד לכמות האקוויוולנטית של פחמן דו-חמצני המשתחררת לאטמוספרה כתוצאה מפעולה או תהליך כל שהוא. מדד זה מכמת את סך הפליטות של גזי חממה במהלך מחזור החיים של מוצר או שירות, החל מהפקת חומרי המוצא, דרך ייצור התוצר השינוע שלו והשימוש בו ועד לטיפול בפסולת שנוצרת במהלך התהליך ובסיום השימוש. המדד מאפשר לשים על סקלה אחידה והשוואתית את כלל הפליטות ממוצרים ומשירותים שאנחנו רוכשים, וגם להשוואת בין מדינות ואנשים. מדד זה מאפשר גם להבין מה ההשפעה של אורח חיינו על איכות הסביבה, ומספק כלי ראשוני להפחתת פליטות של גזי חממה. חברות תעשייתיות רבות בעולם, מסמנות על המוצר את טביעת הרגל הסביבתית של המוצרים, תהליך שנקרא סימון פחמני, במטרה לאפשר ללקוחות שלהן לדעת את רמת הפליטות ולכלכל את דרכם בהתאם.
כמה מילים על מה אכפת לי מההתחממות הגלובלית?
תופעת ההתחממות הגלובלית מובילה לשינויים משמעותיים באקלים בעולם כולו. מעבר לעלייה בטמפרטורה הממוצעת, מדובר על שינויים קיצוניים במזג האוויר שמובילים לאסונות טבע כמו הצפות, מפולות בוץ ובצורות. שינויי האקלים גורמים גם להמסת קרחונים בקטבים ולעלייה בגובה פני הים שעלולה להוביל להצפות בערי חוף. בנוסף, העלייה בטמפרטורה הממוצעת והפחתת כמות הגשמים הממוצעת מגבירה את תופעת המידבור בעולם. לבסוף, כל התופעות הללו מובילות לרעב, מחסור במים ולמאבקים מקומיים וגלובליים על משאבים, שמובילים לנדידת אוכלוסיות. ההתחממות הגלובלית מובילה גם לפגיעה במגוון המינים בטבע ולהכחדה של מינים מסוימים לצד שגשוג של מינים פולשים אחרים.
כמה מילים על פליטות גזי חממה בישראל
לפי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ה-(OECD) סך פליטות גזי החממה של מדינת ישראל בשנת 2011 עמד על 78.5 מגה טון. מספר זה מהווה כ- 0.5% מסך הפליטות של מדינות ה-OECD וכ-0.2% מסך הפליטות בעולם (42,670 מגה טון). עם זאת, מכיוון שפליטות גזי החממה תלויות בכמות האוכלוסייה, המדד הנכון להשוואה הוא כמות הפליטות לנפש. בישראל, לפי נתוני ה-OECD משנת 2011, מדובר על 10.1 טון לנפש לשנה, כאשר ממוצע ה-OECD הוא 12.7 טון לנפש לשנה. מקורות הפליטות בישראל הם: ייצור חשמל (כ-55%), מגזר התחבורה (כ-18%), פליטות מהתעשייה (כ-15%) ואחרים 12%.
בפסגת האקלים בפריז תציג מדינת ישראל את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה הלאומיים עד לשנת 2030. היעדים שיוצגו הם רמת פליטות של 7.7 טון לנפש לשנה, התייעלות אנרגטית בהיקף של 17% וייצור אנרגיה מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 17%.
כמה מילים על פליטות גזי חממה באינטרנט
חשבתם פעם מה המשמעות של השעות הרבות שאנחנו מבלים מול המחשב? כמה פליטות נפלטות כתוצאה מחיפוש אחד בגוגל, או שעה של "שיטוט" בפייסבוק? לפי החישוב של גוגל, שימוש חודשי ממוצע, שכולל שימוש במייל של ג'ימל, 25 חיפושים ביום בגוגל ושימוש באמצעים נוספים כגון יוטיוב למשך שעה ביום, שווה ערך לפליטות של כ-400 גרם גזי חממה בחודש או 14 גרם ליום. לחילופין כל חיפוש בגוגל פולט כ-0.2 גרם ואם אנחנו מבצעים כ-5 חיפושים בשעה אז מדובר על 1 גרם לשעה. פעילות של שעה בפייסבוק לעומת זאת, מעורכת בפליטות של כ-0.03 גרם. בשני המקרים עיקר הפליטות מיוחסות לחוות השרתים של החברות. כמו כן, חשוב לקחת בחשבון שלמרות שהפליטה היחסית של כל פעולה נמוכה מאוד יש להכפיל אותה במיליארדי פעולות המבוצעות בכל יום בעולם. לבסוף, יש להוסיף גם את הפליטות שנפלטות כתוצאה מהחשמל שאנחנו צורכים להפעלת המחשב והמסך. כאן מדובר על כ-150 גרם לשעה למחשב נייח וכ-60 גרם לשעה בטלפון חכם.
לבסוף, כדי "לחוש" את המספרים השונים, הפליטה של גזי חממה כתוצאה משימוש של כשעה ברשת אקוויוולנטית לפליטה אם מרתיחים 8 כוסות מים של 250 מ"ל בקומקום חשמלי או לפליטה כתוצאה מנסיעה של 1.2 ק"מ ברכב פרטי ממוצע.
כמה מילים על פליטות גזי חממה של קוקה קולה
ייצור של כל מוצר או שירות כרוך בפליטות של גזי חממה. חישוב טביעת הרגל הפחמנית של מוצרים נעשית על ידי חיבור הפליטות שנפלטו במהלך מחזור החיים של המוצר, משלב הפקת חומרי הגלם, דרך שלב הייצור, האריזה, ההפצה והשימוש ועד המיחזור או ההטמנה באתר פסולת. כל החברות הגדולות בעולם מבצעות הערכה של פליטות גזי החממה של התהליכים שלהן. חברת קוקה-קולה, למשל, מצאה שהפליטות הכרוכות במחזור החיים של בקבוק חצי ליטר של קולה הן 240 גרם פחמן דו-חמצני אקוויוולנטי. כ-14% מהפליטות משויכות להפקת חומרי הגלם לייצור המשקה (סוכר, מים וכד) ו-11% לייצור המשקה עצמו. יחד עם זאת, כ-43% מהפליטות נפלטות בהפקת הבקבוק, כ-25% עבור הקירור והיתר באריזה ושינוע (כ-7%). דרך אגב, סך הפליטות ממחזור החיים של בקבוק קוקה קולה של 2 ליטר הוא 500 גרם פחמן דו-חמצני אקוויוולנטי, כלומר רק פי 2 מזה של בקבוק חצי ליטר. המשמעות היא ששימוש במכלים גדולים יותר חוסך לא רק במחיר לליטר אלא גם בפליטות לליטר.
כמה מילים על מה אני יכול לעשות בכדי להפחית פליטות?
פליטות גזי חממה כרוכות בכל פעולה או תהליך שאנחנו מבצעים ובכל מוצר או שירות שאנחנו צורכים.
בכדי להפחית את הפליטות שלנו עלינו לעבור לצרכנות נבונה, שמשמעה גם חיסכון כלכלי וגם חיסכון אנרגטי. בראש ובראשונה יש להפחית במקור ולצרוך רק מה שצריכים. גם צריכה של אריזות גדולות יותר מפחיתה את הפליטות המיוחסות לאריזה ולשינוע, וצריכה של מוצרים שניתן למחזר מפחיתה את הפליטות הנובעות מהפקת חומרי מוצא חדשים. פרט לפליטות העקיפות כתוצאה מצריכה של מוצרים ושירותים, הפליטות הישירות של רובנו משויכות לצריכת החשמל בבית ובמשרד ולשימוש ברכב פרטי. הפחתת צריכת החשמל בבית על ידי התקנת שעון חשמל לדוד (פליטה של כ-3000 גרם פחמן חמצני אקוויוולנטי לשעה), למשל, או תלייה כביסה לייבוש בשמש במקום במייבש (כ-2500 גרם לשעה), תאפשר חסכון רב. גם שימוש בתחבורה ציבורית במקום ברכב פרטי תאפשר חיסכון של כ-50-75% לאדם לק"מ וכך גם שיתוף נסועה.
כמה מילים על דיאטת גזי חממה
ייצור מזון הוא אחד התהליכים העיקריים שמובילים לפליטות גזי חממה. על פי מחקר של האו"ם, מקורן של כשליש מפליטות גזי החממה בעולם במגזר החקלאות וכ-20% קשורות ישירות לייצור של מזון מהחי ומהצומח. יחד עם זאת, מחקרים אחרים טוענים שההשפעה של ייצור המזון, ובעיקר של מזון מהחי, על ההתחממות הגלובלית גבוה הרבה יותר, והוא אחראי לכ-50% מהפליטות בעולם. גידול בעלי חיים למזון מצריך גם כמויות מים גבוהות. אחת הדרכים להפחית את פליטות גזי החממה של כל אחת ואחד מאיתנו היא לעשות דיאטת גזי חממה.
העקרונות מאוד פשוטים:
1. הפחתת צריכת בשר-טביעת הרגל הפחמנית של ארוחה צמחונית היא כמחצית מזו של ארוחה בשרית.
2. כלכלה מקומית-רכישה של מזון מקומי מפחיתה את הפליטות הרבות הכרוכות בשינוע של מזון וגם מניעה את הכלכלה.
3. אל תזרקו אוכל - מחקרים מראים שאנחנו זורקים כ-15% מהמזון שאנחנו רוכשים, זאת מבלי לקחת בחשבון שכ-30-50% מהמזון נזרק עוד לפני שהגיעו לצלחת. מעבר לכסף הרב שמתבזבז גם פליטות רבות מתבזבזות על הדרך, והמזון שנזרק משחרר פליטות נוספות.
לפנייה לכתב/ת 
