אושרה תוכנית הרבעים של תל-אביב
אחרי עשרות התנגדויות ועררים, אושרה התוכנית שחלה על מבני מגורים במרכז העיר לא הוגדרו כמבנים לשימור. מטרת התוכנית לשמור על צביון הרחובות הקיים, לקדם התחדשות עירונית ולחזק מבנים מרעידות אדמה
אחרי חודשים ארוכים של התנגדויות: ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות עו"ד משה גולן, אישרה הערב (א') את תוכניות הרבעים 3 ו-4 בתל-אביב. מדובר בתוכניות החלות על מבני מגורים במרכז העיר שלא הוגדרו כמבנים לשימור, ומטרתן לשמור על צביון הרחובות הקיים ועל השטחים הירוקים.
מתחם רובע 4 מצוי בין רחוב אבן גבירול, נתיבי איילון, נחל הירקון ושדרות שאול המלך. בתוכו נכללים בין היתר תחנת הרכבת ארלוזורוב, כיכר המדינה, המרכז הרפואי איכילוב, מוזיאון תל אביב לאומנות, וכן הרחובות שדרות שאול המלך, ויצמן, ז'בוטינסקי, דרך נמיר, יהודה המכבי, שדרות דוד המלך ועוד.
רובע 3 שוכן בין רחוב אבן גבירול ממערב, חוף הים במערב, נחל הירקון בצפון ורחוב בוגרשוב בדרום. בין היתר נכללים ברובע זה: מתחם כיכר דיזינגוף, מתחם הבימה, כיכר רבין, נמל תל אביב, מתחם בזל, והרחובות הירקון, בן יהודה, פרישמן, גורדון, ארלוזורוב (בחלקו מערבי), רציף הרברט סמואל, ירמיהו, פרוג, שדרות בן ציון, שדרות בן גוריון, שדרות נורדאו, שדרות ח"ן ועוד.
תוכניות אלה קובעות את זכויות הבנייה והן נועדו, בין השאר, לקדם התחדשות עירונית, לחזק מבנים מפני רעידות אדמה וכן לפשט הליכי רישוי. בשנים האחרונות הוגשו לתוכניות מאות התנגדויות, הן מצד אחד בעלי נכסים שביקשו להגדיל את זכויות הבנייה והן מצד אונסק"ו והמועצה הארצית לשימור אתרים. האחרונות טענו כי תוספת זכויות בנייה וקומות לצד הקלות בינוי אינן תואמות את עקרונות הכרזת אונסק"ו, ועלולות לסכן את הכרזתו כאתר מורשת עולמית.
עוד הוחלט לדחות את הטענה כי תוכניות הרובעים סותרות את הוראות תמ"א 38 (תוכנית מיגון מבנים מפני רעידות אדמה), אבל הובהר שהיקף מתן זכויות הבנייה יוחלט על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. טענה נוספת שנדחתה מתייחס להיעדר כדאיות כלכלית. הוחלט כי ישנה כדאיות כלכלית במסלול אחד לפחות של תמ"א 38 (הוספת קומות או הריסה ובנייה).
במסגרת ההחלטה שהתקבלה הערב, החליטה הוועדה שבתחום העיר הלבנה לפי הכרזת אונסק"ו, לא ניתן יהיה להוסיף הקלות בנייה. עם זאת, באזורים שאינם בתחום ההכרזה נקבע שיהיה בסמכות הוועדה המקומית לאשר תוספות שכאלה.
המגדלים נשארו בשדרות רוטשילד
התוכנית אושרה על ידי הוועדה המחוזית עוד ב-2013, אז נקבע כי ניתן יהיה להוציא היתרים לפרויקטים של תמ"א 38 ברובע 4 בעיר (השוכן בין רחוב אבן גבירול במערב לבין נתיבי איילון במזרח). ברובע 3 (השוכן בין רחוב אבן גבירול במזרח לבין חוף הים), תהיה לעומת זאת אפשרות לבנות ממ"דים בלבד, ומרביתו יוכרז לשימור.
על פי מדיניות העירייה לאזור מרכז העיר והאזור המכונה "הצפון הישן", בנייה חדשה - לרוב באמצעות התחדשות עירונית - תוגבל לגובה של 7-9 קומות, כדי לשמור על המרקם העירוני של העיר מתחילת המאה הקודמת, שהוכרזה ב-2003 בתור "העיר הלבנה".
הכרזת אונס"קו לפני 12 שנה על חלקים בעיר כאתר מורשת עולמית, כוללת כ-4,000 מבנים משנות ה-30 השוכנים בין הרחובות אבן גבירול ודרך בגין במזרח, רחובות אלנבי והרכבת בדרום, נחל הירקון בצפון והים במערב. במסגרת התוכנית האסטרטגית של העיר, שנוסחה בשנות האלפיים והתבססה על תוכנית המתאר הראשונה שלה משנת 1932 (שנקראת תוכנית גדס"), הוחלט לשמר את המאפיינים הפיזיים במרכז, ולאפשר הקמת מגדלים בעירוב שימושים בצידיו.
כך, בעוד שבשדרות רוטשילד, שהיה במשך שנים המע"ר (מרכז עירוני ראשי) ההיסטורי של תל-אביב, נבנו מגדלי מגורים ומגדלי משרדים רבים, וכך גם תוכניות עתידיות לבניית מגדלים במתחם חסן עארפה ולאורך דרך מנחם בגין; בחלקים נרחבים שמקיפים את רחוב אבן גבירול הוחלט באחרונה להמשיך להשתמש בבנייה רוויה נמוכה. זאת, חוץ מתוכניות שכבר אושרו או שנמצאות בהליכי אישור מתקדמים לבניית מגדלים, כמו מגדל אסותה העתידי ברחוב ז'בוטינסקי, מגדל נהרדאע שכבר נבנה וכו'.
