כששי בן צור וגיטריסט רדיוהד נפגשו בהודו
הכל התחיל בנגב, כשגיטריסט להקת רדיוהד ג'וני גרינווד שמע לראשונה את המוזיקאי הישראלי שי בן צור: "הייתי נחוש לגלות על האיש מאחורי השיר". משם הם יצאו למסע מוזיקלי-רוחני בהודו, הקלטות אינטנסיביות במבצר וסרט תיעודי של הבמאי פול תומס אנדרסון. עכשיו הם חוזרים כדי לספר, עם שני שירים מהאלבום המשותף
"הייתי בהופעה בנגב ושמעתי קאבר של אחד משיריו של שי. הוא באמת בלט כשיר כתוב היטב אז הייתי נחוש לגלות עוד על האיש מאחורי השיר", מספר המוזיקאי הבריטי שביקר בישראל לא אחת, ונשוי כיום לישראלית.
המפגש בין השניים, שלא תוכנן לייצר שיתוף פעולה מוזיקלי בהכרח - הוביל בדיוק לכך, לאחר שגרינווד התארח בהופעה של בן צור דווקא במגרש הביתי שלו, בקווין אליזבת הול בלונדון. התוצאה: "Junun", אלבום משותף של השניים, שהוקלט במשך שלושה שבועות במבצר מהראנגאר, השוכן בג'ודפור, הודו. את אולפן ההקלטות הזמני הקים המפיק נייג'ל גודריץ', שעבד עם גרינווד על אלבומים של רדיוהד, והפיק לשמות ענק כמו פול מקרטני ו-R.E.M.
אל החבורה הצטרפה להקת רג'סטאן אקפסרס ההודית, וחיבור התרבויות הלא שגרתי הוליד יצירה שמשלבת מזרח ומערב. שני השירים, "אללה אלוהים" ו"ג'ונון" מוגשים כאן לפניכם בבכורה והם אלו, לצד כמה נוספים, שלקחו את היוצרים - קלישאתי ככל שזה ישמע, אל מסע בנבכי נפשם.
"זה היה מאוד אינטנסיבי. ניגנו כמעט כל היום", מספר גרינווד. "אפילו כשלא הקלטנו, אנשים פשוט חברו זה לזה וניגנו מוזיקה בשביל הכיף. אם היה לנו זמן פנוי אז סביר להניח שהיינו נכנסים לכאוס של ג'ודפור, שהיה שינוי משמעותי מהבידוד של המקדש. באמת התמזל מזלנו שהמהרג'ה הזמין אותנו לעבוד שם. זו היתה חוויה קסומה לכולנו".
את המהרג'ה הם הכירו כמובן דרך בן צור, שכאמור הגיע להודו לפני עשור וחצי, לאחר הופעה בת 4 שעות במסגרתה נחשף לראשונה למוזיקה הודית. המופע הוליד סקרנות שהובילה את בן צור, עד אז אדם ללא זיקה משמעותית לתת היבשת, להמשיך ללמוד, ליצור ולפתח קשרים עם יוצרים מקומיים.
"באתי עם זיקה למוזיקה והעניין היה המוזיקה. לא תכננתי להישאר שם 15 שנה", הוא מספר. "באותו רגע פשוט נסעתי בשביל ללמוד, וככל שלמדתי הרגשתי שאני רוצה ללמוד יותר. גם היום אני עדיין באותו מקום שרוצה ללמוד יותר. בשלב מסוים התחלתי ליצור, להקליט, להופיע ולהפיק דברים שם. פתאום נהיו לי חיים פעלתניים בהודו. פיתחתי קשר עם כל מיני מוזיקאים הודיים, תעשיית מוזיקה מהודו, וזה נשאר והתפתח".
זה עוד נשמע הגיוני. לפחות יותר מהמפגש בין בריטי קפוץ לתרבות ההודית הרוחנית ולחדרי הקלטות זמניים. זה מרגיש כמו דיסוננס.
"אני לא יודע אם כדאי לדבר בהכללות תרבותיות, אבל אני יכול להגיש שברמה האישית המפגש נסב סביב מוזיקה. למוזיקה יש את הכוח לחבר בין אנשים וקטבים שלא תמיד היית חושב שהם יתחברו באופן טבעי. הודו היא מקום מאוד גדול. היא מלאה בסוגים שונים של אנשים. לפעמים יש חיבור אנושי בין אנשים מסוימים ועם אנשים אחרים אין. ג'וני הוא אמן מאוד סקרן, גם כאדם וגם אאמן, אז היה מעניין. היו לו כל מיני שאלות לגבי מוזיקה, לגבי היצירה שלי ומוזיקה הודית בכלל. הרבה אנשים מכירים אותו מן הסתם מרדיוהד, להקה כזו ענקית, אבל הוא גם מלחין שעושה דברים מאוד מעניינים".
האזנת הרבה לרדיוהד לפני שנפגשתם?
"פחות. בכל השנים שחייתי בהודו לא ממש הקשבתי לרוק, אלטרנטיב ודברים כאלה. אבל ידעתי לחלוטין מי אלה. זו להקה אגדית, אז אני מכיר את החומרים ומאוד מעריך אותה. פשוט הייתי בעולם טיפה שונה באותו זמן. אבל זה מדהים, עכשיו אני שומע את הצורה שהלהקה הזו עובדת ומבין לעומק דברים מסוימים ביצירה שלהם. הם עושים דברים מאוד מיוחדים".
"דווקא יש שם בסיס משותף", מתעקש גרינווד. "רדיוהד הקליטה מספר תקליטים על ידי הקמת אולפנים ארעיים בבתים ישנים ועזובים באנגליה - כך שהחלק הזה בתהליך היה מוכר לי ולנייג'ל. כמובן, העובדה שהכל התרחש בהודו הוסיפה מימד של מוזרות לכל הסיפור, אבל ידענו שהעיקרון כאן הוא טוב. כל האלבומים האחרים של שי הוקלטו באולפני הקלטות נורמליים. אני חושב שהוא נהנה מהחופש - והכאוס הגבולי, שמגיע עם ההחלטה לבנות אולפן משלך".
האלבום, שיוצא כעת, הוא תוצר מפגש תרבותי בין גרינווד, בן צור, גורדיץ' ו-20 נגנים מקומיים, שלא עשו דבר במשך שלושה שבועות פרט ליצירה והקלטה משותפת. הוא מכיל שילוב מעניין בין עברית, אורדו והינדי, ומחבר מוזיקאים מערביים לזמרי קוואלי סופים ומוזיקאים צועניים מסורתיים. לשלישייה המוזרה הצטרף גם חברו הטוב של גרינווד, הבמאי האמריקני פול תומאס אנדרסון ("מגנוליה", "זה ייגמר בדם") שבחר לתעד את חוויית "האח הגדול" המבצרית בסרט שנקרא גם הוא "ג'ונון", והוצג לראשונה לפני כחודשיים בפסטיבל הסרטים בניו יורק.
"זו היתה חוויה אינטנסיבית וקסומה", מתאר גרינווד את התהליך במסגרתו ניגן והפיק ללא הפסקה לאורך ימים שלמים. "חופשת ירח דבש קריאטיבית", מגדיר בן צור את שעבר עליו, ומספר על התנסות מוזיקלית רוחנית שלו ושל שותפיו. "זה הבייבי שלנו", הוא אומר, ומבטיח גם הופעות משותפות, נוספות לאלו שהשניים כבר העלו במסגרת פסטיבל "מקודשת" בירושלים.
חוויה אינטנסיבית וקסומה. הטריילר הרשמי לאלבום
אתה רואה את עצמך מקליט אלבום בצורה סטנדרטית אחרי החוויה הזו?
"כן, הרעיון הוא בעצם לנסות לא להיות סטנדרטי עם עצמך באיזושהי צורה. אם עכשיו אלך ואקליט אלבום באותה צורה זה כבר יהיה משהו שעשיתי. זה גם מאוד תלוי בסוג המוזיקה. החשיבות שבלהקליט את המוזיקה הספציפית הזו שם היתה בכך שהדברים הוקלטו הרבה בלייב. המימד הזה, של לנגן את הדברים ביחד ולא בערוצים נפרדים של אדם שמנגן לבד אחרי אדם שמנגן לבד, היה דבר מאוד חשוב. זה גם מתבטא בסאונד של האלבום. יכול להיות שלאלבום מסוג אחר לחלוטין זה פחות יתאים. בכל אופן - אני פתוח".
