לבן בגוון אפור: סיכום 2015 בטניס הישראלי

הטניס הישראלי כבר ידע כמה פסגות ורגעי שיא בשנים האחרונות. בזמן שנשבר לנו הלב מההפסדים התכופים של נבחרת הכדורגל, התנחמנו בזרועותיהם של מי שהיו גיבורי הרגע מהענף המקביל. הם הצליחו לא אחת ושמרו על הענף שלהם רלוונטי בכל פעם מחדש. וזה היה כיף.

ב-2009 עשתה נבחרת הדייויס היסטוריה כשהעפילה לחצי גמר גביע דייויס. ב-2008 הגיעה נבחרת הפדרציה עד לרבע הגמר. שחר פאר נגעה בטופ 10, דודי סלע נכנס לטופ 30 וזה עוד לפני שדיברנו על ההבלחות הנעימות של אמיר וינטרוב ויוליה גלושקו, הקריירה המצוינת של הראל לוי והזכייה ההיסטורית של אנדיוני באליפות אוסטרליה הפתוחה. הטניסאים שמו אותנו על המפה פעם אחר פעם, השכיחו מאיתנו את הצרות הספורטיביות והיומימיות שמחוץ לכותלי אצטדיון קנדה/היכל נוקיה ונתנו לנו את התחושה שספורטאים ישראלים לא חייבים לבייש את הפירמה בזירה האירופית, ושאפשר להתגאות בהם.

נבחרת הדייויס. מותג שהביא גאווה(צילום: ראובן שוורץ)

2015 עוד רגע נגמרת, והגעגועים לימי הזוהר המרעננים של הספורט הלבן בארץ מתחזקים לנוכח ההווה המצער - שבו יש לנו רק שחקן יחידים אחד בטופ 100. שחר פאר, זאת שניצחה בעבר את קרוליין ווזניאקי כשהייתה שלישית בעולם והסתכלה בלבן של העיניים לשחקניות-על כמו סרינה וויליאמס וסבטלנה קוזנצובה, נמצאת בצלילה כבר כמה שנים.

גרף ההתקדמות של סלע לא מעיד על שיפור משמעותי, ולצד זכיות לא יוקרתיות בטורנירים קטנים הוא עדיין מפשל בבימות החשובות – אם הוא בכלל מגיע אליהן. גלושקו קצת נעלמה מהרדאר, אנדיוני פירקו את הזוגיות המלבבת והכי גרוע: טניסאי העתיד לא נותנים לנו סיבות גדולות לאופטימיות לגבי ההמשך. כעת, ועוד לפני שמנסים להבין איך נוצר ואקום מדאיג כזה, הגיע הזמן לעשות עצירה בשוליים כדי לסכם את העונה שהייתה.

הובילה את נבחרת הפדרציה לפסגות חדשות. שחר פאר(צילום: רויטרס)

דודי סלע

דירוג בסוף 2014: 98

דירוג נוכחי: 100

מה היה? סלע חווה עונה הפכפכה. למרות שהיה רחוק מיכולת שיא ולא הגיע לאף הישג שתופס את העין בטורנירי ATP או גרנד-סלאמים (רק באליפות אוסטרליה הפתוחה העפיל לסיבוב השלישי), קבלת החלטות נכונה במהלך השנה שמרה אותו בעניינים. הוא סירב להיות מי שהוא לא, העדיף שלא לדחוק את עצמו לפינה בתחרויות היוקרתיות באמת ובחר להיות ראש לשועלים מאשר זנב לאריות.

נקט בטקטיקה שהשתלמה לו. דודי סלע(צילום: AFP)

רק בסוף השבוע האחרון, לדוגמה, חתם באופן רשמי את השנה שלו עם הבטחת המקום בהגרלה הראשית במלבורן אחרי שהגיע לחצי הגמר של צ'לנג'ר אנדריה. ביולי האחרון נשר עד למקום ה-135 בעולם, התעשת וסגר את העונה כשהוא באזור המחייה הטבעי שלו: בתוך המאייה הראשונה. לא מדהים, אבל גם לא כישלון חרוץ. הטקטיקה שבה נקט עבדה ומנעה ממנו להידרדר במדרון החלקלק של הסבב.

מה יהיה? בדצמבר 2011, אחרי שכבר נכנס לטופ 30 ואיבד גובה, הצהיר סלע בריש גלי כי המטרה המובהקת שלו היא לחזור לטופ 50. זה לא קרה חרף התחושה שהוא יכול לנצח שחקני צמרת, בעיקר בזכות חבטות גב היד היפהפיות והטכניקה הטובה. למרות זאת, מאז ועד היום הקריירה שלו בעיקר מדשדשת. נוגעת לא נוגעת, במקום ראוי אבל לא מעולה.

יהיה גם באליפות אוסטרליה הקרובה. סלע(צילום: EPA)

העונה הקודמת שניפק הייתה מדכאת מעט: הוא עבר רק באליפות ארה"ב את הסיבוב הראשון. העונה, לפחות, מאזן הגראנד-סלאמים שלו השתפר. באוסטרליה סידר לעצמו מפגש עם רפאל נדאל וברולאן גארוס הסתפק בלעבור סיבוב אחד. וזהו, פחות או יותר. נכון להיום, כשהוא בן 30, היעד העיקרי של סלע יהיה לתקוע יתד במקומות בהם ביקר בעבר - ולנסות לרשום לפחות העפלה אחת לשמינית גמר של טורניר מייג'ור. לא משימה בלתי אפשרית, שאם תושלם בהצלחה יכולה להזניק אותו למקום משודרג ב-2016.

שחר פאר

דירוג בסוף 2014: 119

דירוג נוכחי: 177

שום דבר לא עבד לה. פאר(צילום: AFP)

השנה האחרונה ייצגה נאמנה את הלופ הרע שעובר עליה כבר תקופה ארוכה. העגלה שלה דהרה מטה והיא לא מצאה את הברקסים עם צמד הפסדים מביכים למדורגות 1,045 ו-758 בעולם (כולל ניצחון דחוק מול המדורגת 968). בין לבין חברתה לנבחרת, יוליה גלושקו, פגשה אותה בפעם ראשונה למשחק בחו"ל במסגרת תחרות קטנה בטקסס - והביסה אותה ללא קושי תוך 74 דקות.

מה יהיה? פאר החליפה מאמנים, ניסתה לשנות סגנון, הבינה את הבעיות ובכל זאת לא מצליחה לפתור אותן כדי לקום מהקרשים. כרגע הרושם הוא שרק היא תציל אותה מעצמה, וזה יכול לקרות רק אם בטורניר כלשהו בתחילת השנה, בדרגת קושי לא גבוהה, דברים יתחילו להתחבר לה ויורידו מהגב שלה כמה קופים שמנים. אם זה לא יקרה, אל תתפלאו אם 2016 תהיה השנה שבה שחר פאר, ילדת הפלא של הטניס הישראלי בעשור הקודם, תחליט שדי. הלוואי שזה לא יקרה.

תחזור להניף גביעים? פאר אחרי הזכייה בטורניר סוז'ו

אמיר וינטרוב

דירוג בסוף 2014: 349

דירוג נוכחי: 254

מה היה? זו הייתה שנת החזרה של אמיר וינטרוב לפעילות אחרי הפציעה, והנחיתה שלו חזרה אל הסבב לא הייתה רכה. ביוני, שלושה חודשים אל תוך הקאמבק, צלל עד למקום ה-623 בעולם. מהקרקעית הוא החל לפלס את דרכו מעלה. אחרי שזכה בפיוצ'רים באשקלון ובתל-אביב והחל לצבור ביטחון, הוא לקח חלק בהתמודדות מול סלובניה בגביע הדייויס - וסימן עליה "וי" נאה עם ניצחון מותח וקריטי על גרגה ז'מליה.

בהמשך התקשה למנף את המומנטום כשנכשל גם בניסיון ללקט עוד תואר פיוצ'ר, הפעם במינסק. הוא הגיע עד לגמר טורניר נאנג'ינג, ולמרות שנוצח על-ידי פיטר גויצ'יק הגרמני החל לקצור פירות, לזנק בדירוג (עד למקום ה-279) ולהראות סימני התאוששות מהתקופה הקשה שעברה עליו – וזימנה לו גם טלטלה בחייו האישיים בעקבות הגירושין מאשתו. למרות שבישורת האחרונה של העונה סבל מפיניש חלש יחסית ותוצאות פושרות, את 2015 הוא סיים במקום ה-251, בעמדת זינוק לא רעה לחזור לטופ 200.

מרגיש בבית עם נבחרת הדייויס. אמיר וינטרוב(צילום: אורן אהרוני)

מה יהיה? וכדי שווינטרוב אכן יעשה זאת, הוא חייב להסתער על השנה האזרחית החדשה בשיא הכוח. גם אם לא יצליח להיכנס להגרלות ראשיות בטורנירי גראנד-סלאם, מספיקות לו עוד כמה הופעות חיוביות בטורנירים קטנים-בינוניים כדי שיצליח לדגדג בחזרה את אזור 150 הראשונים בעולם. באפריל כבר ממתינה נבחרת הונגריה לסוף שבוע אמוציונלי ולוהט של דייויס, ואם וינטרוב יגיע אליו בכושר מעודד ובמצב בריאותי סביר - אל תתפלאו אם הוא יצליח לפרוח מחדש.

יוליה גלושקו

דירוג בסוף 2014: 159

דירוג נוכחי: 126

מה היה? אחרי שב-2014 החלה לממש חלק מהפוטנציאל שלה, העונה האחרונה שעברה על גלושקו הייתה, בדומה לחלק מהקולגות שלה, בסימן נסיגה ביכולת. היא התחילה אותה בהפסד לווזניאקי בטורניר אוקלנד ונמשכה בהדחה מאכזבת במוקדמות אליפות אוסטרליה. גם להגרלה הראשית של רולאן גארוס, הטורניר שבו העפילה רק עונה אחת קודם לכן לסיבוב השני, היא לא נכנסה.

בטורניר ה-ITF בוונקובר שרדה את שלב המוקדמות, אבל במשחק הראשון שבו נאלצה להתמודד עם שחקנית טופ 100 לגיטימית חזרה לסורה (6:3, 6:3 ליאנינה ויקמאייר הבלגית). בסוף הגלולה המרה הומתקה: בספטמבר היא רשמה את הישג השיא לעונה כשהעפילה לגמר טורניר דאיילן בסין, אחרי שניצחה 1:6, 4:6 את פטרה מארטיץ' הקרואטית. היא אמנם לא זכתה בתואר, אולם אחרי חודשים ארוכים נטולי הישגים משמעותיים הייתה יכולה להעלות חיוך קטן על השפתיים.

לא עונה שהיא תרצה לזכור. יוליה גלושקו(צילום: ניר קידר, איגוד הטניס בישראל)

מה יהיה? בגיל 25 גם היא יודעת ששום דבר עדיין לא אבוד מבחינתה, וכל שהיא צריכה זה רק לשקם את כוח ההרתעה שאבד לה. היא הרי כבר הייתה שם; כשחלק ויתרו עליה ולא האמינו בה היא החזירה לספקנים עם העפלות לסיבוב השלישי באליפות ארה"ב הפתוחה ולרולאן גארוס. אם תצליח להיכנס להגרלה הראשית של אחת מהאליפויות האלה, חזרה למאייה הראשונה בעולם היא לא מטרה מוגזמת מבחינתה. נהפוך הוא.

יוני ארליך

דירוג בסוף 2014: 87

דירוג נוכחי: 49

מה היה? בפעם הראשונה בחייו המקצועניים, יוני ארליך למד להתרגל לעולם בלי השותף לדרך אנדי רם. לראשונה הוא העביר שנה קלנדרית מלאה בלי משחק אחד עם מי שהגיע איתו לפסגות חדשות, ואין ספק כי מה שעבר בה היה רכבת הרים. ללא הפרטנר הנצחי שפרש רשמית ויצר איתו את המותג "אנדיוני", ארליך יצא לקריירת סולו מעניינת ורצופת מהמורות עם בני זוג חדשים.

הוא רשם הישג מכובד כבר בתחילת השנה כשהעפיל עד לשמינית הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה עם שותפו הפיליפיני טראט הואֵיי. למרות ההצלחה, השידוך ביניהם שרד אליפות אחת בדיוק. בהמשך הוא ניסה את מזלו עם חמישה פרטנרים שונים. עם אף אחד מהם הניצוץ לא נדלק. עד שהגיע פיליפ פטשנר, והקסם קרה מעצמו.

יוני ארליך עם פיליפ פטשנר. שיתוף פעולה נהדר(צילום: EPA)

יחד עם בן זוגו הגרמני ארליך המציא את עצמו מחדש ושיחזר את ההישג ההיסטורי והמרגש שלו עם רם – העפלה לחצי גמר ווימבלדון. בהמשך גילה כי ההצלחה גבתה מחיר כבד. הוא סבל מקרע במניסקוס, נותח ונגזר עליו להחמיץ את מפגש גביע הדייויס מול סלובניה. כשחזר לעניינים חבר לקולין פלמינג הבריט,י זכה בטורניר שנזן שבסין והתאחד בהמשך עם פטשנר כדי לסגור מעגל קטן, לרשום ניצחון יפה על מרקוס בגדאטיס ותנאסי קוקינאקיס ולהגיע איתו לחצי הגמר בשטוקהולם.

מה יהיה? כל עוד מדובר ביוני ארליך, האמת היא שקשה לדעת.