בג"ץ ביטל הריסת בית מחבל: "נצא למאבק"

ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש להחליט במהירות רבה יותר בסוגיית הריסת בתי מחבלים - אבל לא בטוח שהוא ישמח למשמע ההחלטה החדשה שהתקבלה. בג"ץ ביטל היום (ג') בצעד נדיר את צו הריסת בית המחבל שדקר למוות את החייל אלמוג שילוני. השופטים ביטלו הבוקר את צו ההריסה והחרמת בית משפחתו של המחבל נור א-דין אבו חאשיה, שביצע את הפיגוע בסמוך לתחנת רכבת ההגנה בתל אביב, בנובמבר 2014. "אני בהלם", אמר אביו של סמ"ר שילוני.

יוסף שלוני סיפר כי התבשר על ההחלטה דרך אמצעי התקשורת. "כששמעתי על ההחלטה חשכו עיניי, הזדעזעתי. אני בהלם ולא מאמין", אמר האב השכול. "המינימום של המינימום שהמדינה יכולה הייתה לעשות זה להרוס את הבית של המחבל כדי להרגיע אותנו קצת. את אלמוג שום דבר לא יחזיר, אבל זה היה נותן לנו עוד קצת כוח. המשפט של המחבל עדיין לא הסתיים ובדיונים המחבל צוחק לנו מול הפנים, צועק בבית המשפט ומשפיל ומבזה אותנו".

אלמוג שילוני ז"ל

אביו של הנרצח הוסיף: "אנחנו לא מתכוונים לוותר ונצא למאבק ציבורי כדי שהבית של המחבל ייהרס. אנחנו לא נוותר ולא נתפשר על כבודו של אלמוג ונמצה את הדין עם המחבל ובני משפחתו שחיים בקן צרעות, במחנה הפליטים עסכר בשכם, שם ממשיכים להסית ולעסוק בטרור. רק הריסת הבית יכולה אולי לייצר הרתעה".

האב ציין כי בני משפחת שילוני חיכו זמן רב להריסת בית המחבל ולא מודעים לעיכוב שחל בהליכים המשפטיים: "עוד מעט עוברת שנה וחודשיים מהרצח האכזרי של אלמוג. הזמן לא עושה את שלו וכל יום שעובר עלינו הופך לקשה יותר. אנחנו כמעט שלא מצליחים לנהל חיים נורמליים. ציפינו להריסת הבית של המחבל כחלק מהענישה של הרצח הכל כך אכזרי של הבן שלי".

אבו חאשיה הואשם ברצח בכוונה תחילה לאחר שדקר למוות את החייל שילוני. שופטי בג"ץ קבעו כי השיהוי הרב - 11 חודשים מיום הפיגוע ועד ההחלטה להרוס את ביתו - איננה סבירה. "החובה לפעול במהירות הראויה היא מהמרכזיות במינהל תקין", כך קבע השופט מני מזוז בפסק הדין. "החוזה הזו נובעת מן החובה של כל עובד ציבור לפעול בהגינות. הפרת חובה כזו עלולה, בנסיבות מסוימות, למנוע הפעלתה, בין בשל מיצוי המועד להפעלת הסמכות ובין משום ויתור ומניעות".

אל עמדתו של השופט מזוז הצטרף גם השופט צבי זילברטל שקבע כי "חוששני כי הפעלת הסמכות על ידי המשיב כשנה לאחר מעשיו הרצחניים של אבו חאשיה ממילא לא תוביל לתוצאה ההרתעתית המבוקשת והלגיטימית. משכך, ובעיקר נוכח האינטרסים שייפגעו מהריסת הבית בשיהוי ניכר, עמדתי היא כי הפעלת הסמכות בשלב זה תהיה בלתי סבירה ובלתי ראויה".

אל מול עמדתם של מזוז וזילברטל עמד בדעת מיעוט השופט אליקים רובינשטיין והוא תמך בהריסה חלקית של המבנה. "דומני כי הפתרון של הריסה חלקית מאזן באופן הולם בין הזמן שחלף בין האירוע להוצאת צו ההריסה וציפייתם של בני הבית, לבין התועלת שיש בהריסה חלקית של הבית לשם השגת הרתעה, ועל כך עמדנו מעלה", כתב רובינשטיין.

אבו חאשיה עצמו טען בחקירותיו במשטרה כי בבסיס כוונתו לרצוח את שילוני הייתה הכוונה שלו לסיים את החייו בעצמו. "המשכתי לשבת ולחשוב לעצמי שאני רוצה לשים קץ לחיי ואיך אני רוצה למות ואז

עלה לי רעיון על ללכת להרוג חייל לכן עזבתי והלכתי לחפש חייל כדי שיהרוג אותי ולאחר שראיתי חייל ברחוב הראיתי לו את הסכין כדי שיהרוג אותי אבל הוא לא עשה כלום ואחרי שראיתי שהוא לא עושה לי כלום דקרתי אותו", טען אבו חאשיה בחקירתו ביום האירוע. אולם בחקירות נוספות שנערכו לו על ידי השב"כ נמצא כי הוא סבר שמותו יזכהו במעמד של שהיד כך שמותו לא יהיה לשווא.

"בשונה מעמדת חברי השופט מזוז, אינני סבור, כי בשיהוי הניכר – ואין חולק בין חברי ההרכב שמדובר בשיהוי ניכר – יש כדי להוביל למסקנה כי המשיב פעל בחוסר סמכות", קבע השופט רובינשטיין. "ייתכנו מקרים שבהם פער הזמנים שחלף בין האירוע למועד ההריסה יהיה כה קיצוני, עד כי לא יהא מקום לעשות שימוש בתקנה 119 כלל. אולם לעמדתי, אין זה המקרה בענייננו, ודומני כי הפתרון של הריסה חלקית מאזן באופן הולם בין הזמן שחלף בין האירוע להוצאת צו ההריסה וציפייתם של בני הבית, לבין התועלת שיש בהריסה חלקית של הבית לשם השגת הרתעה, ועל כך עמדנו מעלה".