שופט: "הנישואים פיקטיביים? תנו להם צ'אנס"

טורקי-מוסלמי שהתחתן עם יהודיה-ישראלית החל בהליך התאזרחות. המדינה טענה שיחסיהם "לא כנים" כי הבעל ניצל את אשתו ובגד בה, אך נדחתה

עו"ד גיא דודפורסם: 01.12.15 , 22:40

משרד הפנים הפסיק הליך התאזרחות של טורקי-מוסלמי שהתחתן עם תושבת אילת בטענה שהנישואים "לא כנים". חרף עליות ומורדות קיצוניים ביחסיהם התעקשו בני הזוג לנהל הליך משפטי נגד המדינה, ובית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים שיש אפשרות שמדובר בקשר אמיתי, ולכן יש לתת לעותרים צ'אנס.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הבעל, גרוש ואב לשני ילדים המתגוררים בטורקיה, התחתן ב-2003 עם יהודייה אזרחית ישראל, גרושה ואם לבת. משרד הפנים אפשר לו לשהות בארץ והאריך את רישיונות השהייה שלו מפעם לפעם. הבעל המשיך בינתיים הליך מדורג לצורך קבלת אזרחות ישראלית. אלא שב-2010 שלחה בתה של האישה לרשויות מכתב שבו סיפרה שאמה ובעלה "נפרדים וחוזרים כל הזמן" וכי הוא בוגד בה ומשתמש בכספיה לסיוע למשפחתו בטורקיה. היא הוסיפה שאמה מפחדת להיות לבד אף שברור שמדובר ב"זוגיות חד כיוונית של ניצול אישה יהודייה כדי לקבל מעמד".

תביעה

חכי באתיופיה: המדינה לא מאמינה לנישואים

עו"ד ערן שדה

למרות תעודת נישואים, תמונות מהטקס ומבילויים משותפים, דחה משרד הפנים שוב ושוב בקשה של ישראלי להעלות את אשתו לארץ

חכי באתיופיה: המדינה לא מאמינה לנישואים

בעקבות המכתב ראיין משרד הפנים את בני הזוג. הבעל הודה שבגד והאישה ביקשה להתגרש ולהפסיק את ההליך. משכך, באותה שנה החליטה רשות האוכלוסין להפסיק את ההליך וציוותה על הבעל לעזוב את ישראל. אולם כחצי שנה לאחר מכן הוא אותר בתל אביב כשוהה בלתי חוקי ונעצר.

בשלב מסוים, לאחר שביקרה אותו והבינה שהוא במצוקה, ביקשה האישה לחזור לחיות איתו ולהמשיך בהליך ההתאזרחות. הבעל שוחרר ושוב רואיינו בני הזוג על ידי משרד הפנים. הפעם סיפרה האישה שבעלה "קיבל שיעור לכל החיים", ואמרה שמאז הוא דואג ועוזר לה. הבת סיפרה שאמנם אינה בטוחה לגביו, אך המצב בבית רגוע והוא מקשיב לאמהּ כמו "כלבלב".

הדברים לא שכנעו את רשות האוכלוסין, שהחליטה לדחות את הבקשה החדשה. לאחר מכן גם ועדת ההשגה לזרים דחתה את הערר של בני הזוג, בנימוק של "היעדר כנות בקשר הנישואין". בעקבות זאת הגישו בני הזוג עתירה לבית המשפט.

לדבריהם, הם התקרבו בתקופה האחרונה ויחסיהם התהדקו, בעיקר לאחר שחלה התדרדרות במצבה הבריאותי והנפשי של האישה והבעל סעד אותה וליווה אותה בכל הטיפולים.

מנגד טענה המדינה שהיחסים בין השניים לא היו יציבים, מה גם שבתה סיפרה שמדובר במערכת זוגית נצלנית ובלתי בריאה. המדינה התעקשה שאין כאן קשר זוגי אמיתי, אלא יחסים המבוססים על תלות הדדית: הבעל זקוק לאשתו לצורך קבלת מעמד וכסף, ואילו האישה חוששת להישאר לבדה.

השופט משה סובל ציין שחרף עליות ומורדות ביחסים בין בני הזוג, גלשה ועדת ההשגה לשיפוט ערכי-מוסרי, בעוד שהיא הייתה צריכה לבדוק רק את כנות רצונם של בני הזוג לחיות ביחד. אנשים רבים חיים בזוגיות בשל החשש מהבדידות, הוסיף, וסיבה זו כשלעצמה לא שוללת את כנות הקשר.

גם האמירה שהעותר מציית לעותרת "כמו כלבלב" אינה מלמדת על מטרת הקשר. "אדם האוהב את בת זוגו וחושש לאבד אותה עשוי לציית לדרישותיה, במיוחד אם בעבר נתפס בקלקלתו", נכתב בפסק הדין.

השופט הוסיף שנכונותה של אישה למסור כסף לבן זוגה, עשויה ללמד על כנות ואמיתות הקשר הזוגי לא פחות - ושמא אף יותר - מאשר על זוגיות מלאכותית. לפיכך התקבלה העתירה באופן חלקי, והשופט סובל הורה למשרד הפנים להעניק לעותר רישיון שהייה זמני לחצי שנה, שבסופה תיבחן מחדש כנות הקשר הזוגי.