"הישרדות": דיבורים כמו חול, ואין מה לאכול
עומר, האיש ואוצר המילים, היה אסטרטג על בעיקר בעיני עצמו, ובכל זאת חבל לאבד אותו. בעיקר כי נראה שהאישיות של מרבית המתמודדים האחרים הוחלפה בפתיתים כחלק מקידום התוכן. וגם: כמה עצות ידידותיות לשושן
מה אני אגיד לכם? לא בטוח שההדחה של עומר תירשם בספרי ההיסטוריה של "הישרדות". כמי שהאסטרטגיה שלו היתה להיות מצוין בטסטמוניות ואז להאמין במה שהוא מספר על עצמו ולפעול בחלמאות על האי, הוא לא בדיוק יחסר בנוף מבחינה טקטית.
מילא זה שכל הטסטות שלו היו מלאות בטפיחות עצמיות על השכם, אבל לספר לכל האחרים שאתה אסטרטג על, או ללכת לשבט השני, לשלשל בלי הבחנה סיפורים על השבט שלך (ומילא אם היה משקר, ניחא, אבל גם את זה הוא לא טרח לעשות!) ותוך כדי זה גם להמאיס את עצמך עליהם, זאת כבר רשלנות.
אנד יט, זה היה עצוב כשליסה עזבה ולקחה איתה את הברזנט שלה, וזה עצוב שעומר הודח ולקח איתו את אוצר המילים שלו. שבט הורקאן הולך ומתרוקן מנכסים. קויופה ממשיכים לנצח וזה לפחות מעלה את הסיכוי של מושיק לחזור למשחק. אלוהים יודע שאנחנו זקוקים לו בזמן שהשחקנים שנשארו הופכים את הונדורס לשממה, בדיוק כמו שבן גוריון ביקש שנעשה. אה, רגע.
ההכרעה נפלה אחרי ששושן שוב הפך ללשון מאזניים והתלבט בין המחנות. שני הצדדים היו עסוקים בלפזר לו הבטחות כדי לקנות את הקול שלו והוא נהנה מהמעמד. זאת כנראה הפעם האחרונה שהם מחזרים אחריו כי בפעם הבאה אחד המחנות כבר ישלוט מספרית, וזה הזמן של שושן לקחת צד.
במחנה של עומר ולירון השורות פחות מאוחדות מאלה של הטילטילים, ויהיה יותר קל לטפס בהן למעלה ולשפר עמדות, אבל שושן בוחר בטילטילים למרות ששם הוא תמיד יישאר החוליה האחרונה. יכול להיות שהוא חשב שעם הטילטילים יש סיכוי טוב יותר להגיע לאיחוד כי בכל זאת, הורקאן הולכים ואוזלים פה. יכול להיות שהוא הבין שיהיה יותר קל לשלוט בהם מאשר בעומר. וזאת תרומתי הפעוטה להשתלת מחשבות אסטרטגיה במוח של שושן, כדי שהוא ישרוד את המשחק ואנחנו נשרוד את הצפייה.
בפרקים הקודמים:
כי אפשר כבר להודות בשלב הזה שהליהוק בעונה הזאת לא טוב. מילא הסלבס, אני מבינה, איזו ברירה יש לך? אתה בורר ממה שיש, או יותר נכון לוקח מה שנותנים לך, ומקווה לטוב. אבל לפחות עם האנונימיים אפשר היה לעשות מאמץ ולהביא אנשים שידעו לשחק את המשחק או לפחות להשלים משפט.
נגיד שזה עוד עובר (וזה לא) כשטילטיל מוציא משפט מאוס כמו "אני לא עשו אותי מבקבוקים של אוניברסיטה, אני הגעתי מהעם!" (כל כך מירי רגב מצידך, באמת, השכלה זה דבר כל כך דוחה. ומה זה לעזאזל בקבוקים של אוניברסיטה?) ושנייה אחר כך מוסיף שדרך אגב הוא הגיע מתעשיית היהלומים (של העם!). מילא שבקויופה רון שובל מנהיג שישי ישראלי כהלכתו, כלומר מוביל קידוש עם אותו פה ג'ורה שהוא מטנף איתו בשאר השבוע, ומציל אותנו בטובו ממחלה סופנית כלשהי (לא ניוון מוחי, למרבה הצער).
אבל למה גם האנשים שהעליתם על המסלול המהיר לסלבריטאיות הם כאלה חדלי אישים? רון אלוף? מה-שמו כוכבי שלעולם לא אזכור את שמו הפרטי? שושן? ליסה? האם האישיות שלהם הוחלפה בפתיתים כחלק מקידום התוכן? אנשים שלא משאירים שום רישום בזיכרון, שיבוטים בינוניים של משהו שנתפס בטעות כעממי, כאילו עממיות היא מילה נרדפת לשעמום. ולא מדובר בשלב אבולוציוני בתוכנית כי כבר היינו בעונות טובות יותר – אריק אלפר ושי אראל זכו בעונות קודמות שהביאו תצוגת משחק משביעת רצון וגם דמויות צבעוניות.
כמו שזה נראה מפה, הפעם הבאה שנזכה לאקשן כלשהוא תהיה רק בשליש האחרון, אחרי שהטילטילים והרון-שובלים
יגמרו להדיח את כל מי שינסה להרוס את התוכנית עם דברים כמו בריתות ואסטרטגיה ויפנו אחד נגד השני. עד אז נשתרך בטקס קידוש אחד עצום ואינסופי. להתראות בצד השני.
בקטנה:
"כשאתה למעלה זה קשה להיות למטה" – טילטיל מנפק חכמת חיים של העם.
"מהרגע שאקרא את הקולות ההחלטה היא סופית" – גיא זוארץ. כלומר אחר כך תהפוך לזומבי ויהיו עוד שניים-שלושה-עשרה דו קרב, אבל זה סופי, כן?
"אולי נעשה אצל הודא איזו חפלה טובה" – רון אלוף אוהב את זה סטריאוטיפי ועם מלא כנאפה.
"שיחקה לפני 25 שנה בסדרה עניין של זמן, מאז היא שחקנית!" – רון שובל מיידה אבנים אל דנה ברגר אבל שוכח שהוא גר בבית זכוכית.
